תאלקאן
תאלקאן (בפשטו: طالقان, תעתיק: טאלקאן; בפרסית: تالقان) היא בירת מחוז עיר בצפון-מזרח אפגניסטן ובירת מחוז תח'אר. תאלקאן מרוחקת כ-250 ק"מ צפון-מזרחית לבירה קאבול ולפי תחזית רשמית לתאריך 21 בספטמבר 2020, התגוררו בה 258,724 בני אדם.
משרדי המושל המחוזי של תח'אר בתאלקאן | |
מדינה | אפגניסטן |
---|---|
מחוז | תח'אר |
שטח | 833.1 קמ"ר |
גובה | 876 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 258,724[1] (21 בספטמבר 2020) |
‑ צפיפות | 310.6 נפש לקמ"ר (21 בספטמבר 2020) |
קואורדינטות | 36°43′N 69°31′E / 36.717°N 69.517°E |
אזור זמן | UTC +4:30 |
היסטוריה
עריכהבסוף המאה ה-9 העיר היה במרכזו של מרד נגד השלטון בהובלת של מחמד בן אל-קאסם, שלמרות הצלחה ראשונית בסוף הובס.
העיר הישנה הממוקמת מזרחה מגדות נהר הח'אנאבאד תוארה על ידי מרקו פולו בשנת 1275 לספירה[2]:
טירה בשם תאיקאן, היכן שנמצא שוק תירס רחב, ואזור אדמה פורה ומלא פירות. הגבעות השוכנות דרומית לה הן גדולות ורמות. הן כולן מכילות מלח לבן, קשה במיוחד, אשר מביא עמו אנשים העוברים מסעות האורכים כשלושים ימים כדי לצייד עצמם במלח, מכיוון שזה נחשב לטהור ביותר הניתן למצוא בעולם. הוא קשה כל כך עד שניתן לשבור אותו רק בעזרת פטישי ברזל גדולים. כמותו גדולה כל כך עד אשר יכולה לספק את כל מדינות העולם.
בשנת 1603, תאלקאן ("תלאהאן") זכתה לביקור על ידי חוקר אירופאי נוסף, בנטו דה גויש, שערך מסע בשיירה מקאבול לירקנד (אז בירת קאשגאר).
היסטוריה מודרנית
עריכהתאלקאן הייתה העיר המשמעותית האחרונה ליפול לידי הטליבאן, בינואר 2001, אחרי מצור על העיר שגרם למותם של מאות תושבים.[3] בנוסף, תפיסתה על ידי הטליבאן גרמה לעזיבה המונית של תושבי העיר, שברחו לעיר אימאם סאחב ולעמק פנג'שיר. חיילים לא סדירים של הברית הצפונית הצליחו לעצור את הטליבאן מלהתקדם לצפון העיר ולמזרחה, אבל לא הצליחו להשתלט מחדש על העיר. תאלקאן שוב הייתה תחת מצור, הפעם על ידי חיילי הברית הצפונית, בנובמבר 2001. אז נתגלה גם קבר המוני ובו גופותיהם של 70 נשים וילדים שנרצחו באכזריות וללא כל סיבה מלבד היותם חשודים שהיו קרובים של חיילים שבויים או בגלל היותם פתאנים.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ Afghanistan: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map, citypopulation.de
- ^ Dupree, Nancy Hatch, An Historical Guide to Afghanistan (2nd Edition, Revised and Enlarged ed.), Afghan Tourist Organization., 1977
- ^ Filipov, David, "Amid the ruins of war, Afghans tread warily", 10/06/2002 (ארכיון)