תא טלפון אדום

תא טלפון אדום הוא עמדת טלפון ציבורי, שהוצב כשירות לציבור על ידי חברות הטלפונים, במקומות מרכזיים רבים בבריטניה ומספר קולוניות-לשעבר שלה ברחבי העולם, כגון מלטה, ברמודה וגיברלטר.

שורה של תאי טלפון אדומים (בעיצוב K2) בקובנט גארדן, לונדון, 2007
תא טלפון אדום בגרסת K2 (מימין) לצד גרסה מתקדמת וקטנה יותר, K6, בלונדון. כתר הזהב בראש התאים הוא תוספת מאוחרת יותר.
תא טלפון בחזית קתדרלת סנט פול, בלונדון, אנגליה
תא טלפון אדום מימי המנדט הבריטי במזכרת בתיה
טלפונים ציבוריים בסגנון מנדטורי בפתח תקווה

היסטוריה עריכה

חברת הדואר האנגלית (GPO) יצרה דגם ראשון של תא טלפון ב-1920, שנקרא K1 (קיוסק מספר אחד); התא עוצב בצבע קרם, עם מסגרות אדומות לזגוגיות השקופות של התא. הוצבו מספר תאי טלפון כאלו ברחבי המדינה, וכמעט ולא נותר להם זכר כיום. ב-1924 התקיימה תחרות עיצוב לתא הטלפון; הדגם הזוכה המוכר, שנקרא מאז K2, תוכנן ועוצב על ידי האדריכל גיילס גילברט סקוט (אנ'). חברת הדואר שינתה מספר פרטים בעיצוב, כגון החומרים מהם עשוי התא (יצקת במקום פלדה כפי שהציע סקוט), וצבע התא (אדום במקום כסוף - הצבע הבולט נבחר כדי שהציבור יוכל לזהות אותו בקלות ממרחק ברחוב). מ-1926 הוצבו תאי טלפון אדומים רבים במטרופולין לונדון.

ב-1929 הציג סקוט את גרסת K3 לתאי הטלפון, שנצבעה בצבע קרם עם מסגרות אדומות לזגוגיות, בדומה ל-K1. היא הייתה זולה יותר לייצור מ-K2, אך עדיין יקרה מ-K1, ולכן תאים מעטים בגרסה זו הוצבו ברחבי המדינה. ב-1935 הוחל בייצור המוני של תאי K6 אדומים, שעוצבו לרגל יובל הכסף למלכותו של ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת, ואלפים מהם הוצבו לראשונה בפריסה רחבה בכל עיר ברחבי המדינה. עיצוב תא הטלפון נתקל בתגובות מעורבות של התושבים, וחלקם הביעו ביקורת על הצבע הבולט; חברת הדואר אף נאלצה לאפשר צביעה של תאים בצבע אפור עם מסגרות זגוגיות אדומות, ביישובים שבהם טענו התושבים כי התאים האדומים פוגמים בנוף הטבעי והאדריכלות הייחודית המקומית. כיום חלק מהתאים הללו נצבעו מחדש באדום.

ב-1952, בעקבות החלפת סמל "כתר טיודור" ב"כתר אדוארד הקדוש" על ידי אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת החדשה שהוכתרה, הוחל בהצבת הסמל החדש למראשותיהם של כל תאי הטלפון K6 ברחבי המדינה. בתאי הטלפון בסקוטלנד הוצב במקומם סמל כתר סקוטלנד.

ב-1968 הוצג דגם חדש של תא הטלפון, K8, שעוצב על ידי ברוס מרטין, וצבעו היה אדום בהיר מעט יותר. הוצבו 11 אלף תאי טלפון חדשים ברחבי המדינה, חלקם החליפו תאים ישנים, אך רק במקרה שאלו התבלו וניזוקו לאורך השנים. רק 12 תאי K8 נותרו כיום ברחבי המדינה, לאחר שרובם הוחלפו על ידי הדגם החדש KX100; דגם זה נוצר לאחר הפרטת חברת הדואר לבריטיש טלקום, החל משנות ה-80. לאחר ההפרטה הוחלפו גם חלק מהתאים הישנים, K2 ו-K6, וחלקם נמכרו והוסבו לשימושים אחרים כגון תאי מקלחת בבתים פרטיים. ב-1996 הוצג דגם חדש נוסף של תא הטלפון, KX100 PLUS.

תאי טלפון אדומים בבריטניה וברחבי העולם כיום עריכה

כיום כמות תאי הטלפון האדומים ברחבי בריטניה הולכת ופוחתת, בדומה למגמה הכללית בתחום הטלפונים הציבוריים, וזאת בשל השימוש הגובר של אנשים רבים בטלפונים סלולריים כאשר נמצאים ברחוב. עם זאת, רבים מהם ממשיכים לשרת את הציבור ברחובות הערים, וחלקם אף עוברים שחזור ושימור, וזאת בשל הפופולריות הרבה שלהם בקרב הציבור הבריטי; בנוסף הם מהווים סמל בריטי מוכר ופופולרי עבור התיירים המבקרים בבריטניה. חלק מתאי הטלפון האדומים הוסבו לשימושים אחרים, כגון מכשירים למכירת דברי דואר או כספומטים.

תאי הטלפון האדומים ניצבים כיום גם במספר קולוניות-לשעבר של בריטניה בעולם, בהן מלטה, גיברלטר, ברבדוס, אנטיגואה, גוזו וקפריסין. חלקם משמשים כיום כקיוסק-אינטרנט. באוסטרליה וניו זילנד היו פזורים תאי טלפון אדומים רבים, בעלי עיצוב מקומי, וחלקם נשמרים כיום באזורים בעלי חשיבות היסטורית.

מספר תאי טלפון אדומים הוקמו לא רק בבריטניה ובקולוניות שלה. בארצות הברית, למשל, הוצבו מספר תאי טלפון אדומים באוניברסיטת אוקלהומה, שם הם משמשים את ציבור הסטודנטים; תא דומה הוצב במרכז הסטודנטים ב-MIT. מספר תאים הוצבו גם בעיירות גלוויו באילינוי, אוקספורד במיסיסיפי ועוד. תא אחד הוצב מחוץ לשגרירות בריטניה בוושינגטון. תאי הטלפון בנורווגיה נצבעו גם הם באדום. לישראל יובאו ב-2008 מספר תאי טלפון אדומים מבריטניה, מגרסת K6, והוצבו ברחוב חיים עוזר בפתח תקווה.

הפופולריות של תאי הטלפון האדומים הפכה אותם למושא ליצירה מגוונת ושימושים שונים. במקומות מסחריים רבים ברחבי העולם, כגון פאבים, מסעדות ומשרדים, ניתן למצוא דגמים שונים של תאי טלפון אדומים, עשויים מחומרים קלים יותר.

בישראל, במזכרת בתיה, מוצב תא טלפון אדום בסמוך למוזיאון המושבה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תא טלפון אדום בוויקישיתוף