בור תזמורת
בור תזמורת (באנגלית: Orchestra pit, ובקיצור: "פיט"; בעברית נקרא גם דוּת) הוא חלק מאולם תיאטרון שבו מנגנת תזמורת בעת מופעים שבהם נדרשת מוזיקה חיה, כגון הופעות בלט או אופרה. ה"בור" הוא חלק מונמך, הנמצא בקדמת הבמה מתחת למפלס הבמה עצמה. הנגנים יושבים בתוך אזור זה, המוקף באמצעים אקוסטיים שונים, על מנת שהן המופיעים על הבמה והן הקהל שבאולם ישמעו את נגינת התזמורת היטב. התזמורת היא בהיקף של תזמורת סימפונית מוקטנת לכדי סדר גודל של 30 נגנים לערך.
היסטוריה וטכנולוגיה עריכה
בורות תזמורת שימשו הופעות אופרה מאז הופעתה. בסוף המאה התשע עשרה, בהשפעת ריכארד ואגנר, גדלה התזמורת הנדרשת עד מאוד ונדרש שטח גדול יותר על מנת להכיל את כולה, ולשם כך נוצרו טכנולוגיות להפיכת השטח לדינאמי על ידי התקנתו על מעלית, שתאפשר הפיכת חלקים ממנו לבמה כאשר לא נדרש מלוא גודלו.
כיום נעשה שימוש באמצעים אלקטרוניים כדי לשדר את נגינת התזמורת בזמן אמת לאוזניות נסתרות שעונדים זמרים באופרה, והמופע משודר עבור המנצח והנגנים באמצעות טלוויזיה במעגל סגור, כך שיוכלו לשמור על קשר עם המתרחש על הבמה הנסתרת מעיניהם.
