אברהם מביס את ארבעת המלכים, איור מאת אנטוניו טמפסטה משנת 1613

'תִדְעָל מלך גוים נזכר בתנ"ך בספר בראשית, ספר בראשית, פרק י"ד כאחד ממלכי קואליציית ארבעת המלכים שהוקמה יחד עם אמרפל מלך שנער, אריוך מלך אלסר וכדרלעומר מלך עילם, למטרת דיכוי מרד של חמשת מלכי כיכר הירדן, שכרתו ביניהם ברית על מנת למרוד במלכי מסופוטמיה.

במקראעריכה

  ערך מורחב – מלחמת ארבעת המלכים את החמישה

ארבעת המלכים, בהנהגת כדרלעומר, באו לכנען כדי להכניע את מלכי כיכר הירדן שמרדו בכדרלעומר. בדרכם הכו בעמים נוספים, בהם הרפאים, החורים הכנעניים, האמורים ועוד. במלחמתם כנגד חמשת מלכי כיכר הירדן הכניעו ארבעת המלכים את המורדים, שבו מהם שבי רב ובזזו את כל רכושם. בדרכם צפונה אל ארצותיהם רדף אחריהם אברהם, ובאזור דמשק השיג אותם, הביסם, והשיב את השבויים והרכוש למלכי כיכר הירדן.

שמו ומוצאועריכה

תדעל הוא שם חתי. השם תדעל הוא תעתיק עברי לשם החתי דֻדְחַ'לִי[1].

מקור השם הוא בהר המקודש לחיתים, הר תֻדְחַ'לִי. זיהוי השם תדעל עם מלכי החתים הנושאים את השם תֻדְחַ'לִי, דֻדְחַ'לִי או תודחליאש נעשה בשנות השלושים של המאה העשרים והוסבר בחילופי האותיות ח' והאות ע'. השם תֻדְחַ'לִי נמצא בארכיון העיר אוגרית ונכתב שם בצורתו המקראית.

לדעת אלישע קמרון, תדעל הוא תֻדְחַ'לִי השני, אשר כבש את סוריה בהמאה ה-15 לפנה"ס[2], ואילו אחרים נוטים לזהותו עם תודחליאש מהמאה ה-17 לפנה"ס[3].

בתרגום השבעים, מופיע שמו כ"תלעל".

יוסף בן מתתיהו טוען בספרו קדמוניות היהודים כי תדעל היה משרי הצבא של אשור, ומתאר כיצד הוא ושלושת שרי הצבא האחרים בזזו את סוריה והגיעו לאזור סדום כדי להלחם עם מלכי כיכר הירדן אשר מרדו באשור[4].

בדברי חז"לעריכה

הביטוי "מלך גויים" מתורגם על ידי אונקלוס כ"מַלְכָּא דְּעַמְמֵי", כלומר: מלך עמים רבים. בצורה זו פירשו את הכינוי גם רוב המפרשים.

הרמב"ן בפירושו לספר בראשית[5] מביא מדרש, לפיו כל אחד מארבעת המלכים רומז לאחת מהאימפריות הגדולות שיקומו בעולם. לפי מדרש זה, רומזת "גויים" לאימפריה הרומית:

"המעשה הזה אירע לאברהם להורות כי ארבע מלכויות תעמודנה למשול בעולם ובסוף יתגברו בניו עליהם ויפלו כלם בידם, וישיבו כל שבותם ורכושם. ומלך גוים, המולך על עמים שונים אשר שמוהו עליהם לראש ולקצין, רמז למלך רומי, אשר הומלך על עיר מקובצת מעמים רבים, כיתים ואדום ויתר גוים; וכך אמרו בבראשית רבה: ... 'ותדעל מלך גוים', זו מלכות אדום, שהיא מכתבת טירוניא [=מקבלת מס] מכל אומות העולם."

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמואל ייבין, מחקרים בתולדות ישראל וארצו, ירושלים, מ.ניומן, 1959, עמ' 58.
  2. ^ אלישע קמרון, עולם התנ"ך: בראשית, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 104.
  3. ^ Adam Simon van der Woude, Adrianus van Selms. (1968). Adhuc Loquitur. E.J. Brill. p.36.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 19.
  5. ^ פרק י"ד, פסוק א'.