תהום הבדידות

תהום הבדידות
The Well of Loneliness
	כריכת המהדורה העברית, 1953
מידע כללי
מאת	רדקליף הול
שפת המקור	אנגלית
סוגה	רומן
מקום התרחשות	פריז, לונדון
הוצאה
הוצאה	Jonathan Cape
תאריך הוצאה	אפריל 1928
מספר עמודים	512
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001878087

תהום הבדידות (באנגלית: The Well of Loneliness) הוא רומן לסבי שיצא באפריל 1928 ונכתב על ידי הסופרת האנגלייה מרגריט אנטוניה רדקליף הול (Radclyffe Hall;‏ 1880–1943). הרומן עוקב אחר חייה של סטיבן גורדון, אשת החברה הגבוהה באנגליה, אשר ה"מהופכות" שלה (במקור inversion, כינוי ארכאי להומוסקסואליות) ניכרת כבר מינקותה. הרומן מתאר נטיות חד-מיניות כדבר טבעי וכמתת האל, ויוצא בקריאה המפורשת: "תנו גם לנו את זכות הקיום".^[1]

הרומן הפך מטרה למתקפה ציבורית שערך נגדו עיתונאי הסאנדיי אקספרס ג'יימס דאגלס אשר כתב בין היתר: "הייתי מעדיף לתת לילד בריא או ילדה בריאה בקבוק עם ציאניד מאשר את הרומן הזה". למרות שסצנת יחסי המין היחידה בספר מתוארת במילים: "ובאותו הלילה, הן לא נפרדו", בית משפט בבריטניה קבע כי מדובר בחומר תועבה מכיוון שהוא מגן על "מעשים לא טבעיים בין נשים". בארצות הברית צלח הספר את הקשיים המשפטיים.

הפרסומים בתקשורת אודות המאבקים המשפטיים של הספר הגבירו את הנראות של לסביות בתרבות הבריטית והאמריקאית.^[2] במשך שנים היה "תהום הבדידות" הרומן הלסבי המוכר ביותר בשפה האנגלית, ולרוב מקור המידע הראשון אודות לסביות שצעירים יכלו למצוא.^[3] הספר קידם באותה התקופה ראייה של לסביות כגבריות או כקרוס-דרסריות ורבים העבירו ביקורת על כך. מבקרי ספרות מודרניים אף טענו כי את גיבורת הספר, סטיבן גורדון, יש לראות כטרנסקסואלית.^[4]

עלילה עריכה

סטיבן גורדון היא בת יחידה למשפחת אצולה כפרית באנגליה. תיאור ימי ינקותה הולם את ההנחות בנוגע להומוסקסואליות באותם ימים: הוריה משתוקקים לבן זכר, ובטוחים, על פי סימנים גופניים שונים, כי עומד להיוולד להם בן. כשנולדת להם תינוקת (אשר מזכירה בן כבר מעת לידתה), ההורים - ובמיוחד האם - מתקשים להסתיר את אכזבתם, ונותנים לה שם של בן. סטיבן הילדה מתוארה כילדה "נערית", השונאת ללבוש שמלות, משתעממת בחברתן של ילדות אחרות ומעדיפה לשחק במשחקי נערים. בעודה ילדה היא מתאהבת במשרתת העובדת בביתם, ובבגרותה היא מתאהבת בשכנתה, אישה נשואה המפלרטטת איתה, אף כי אהבתם אינה מגיעה לכלל מימוש גופני. כל אותה עת חשה סטיבן מבוכה הולכת וגוברת באשר לנטייתה המינית, שאינה יודעת עליה דבר. רק אחרי מות אביה היא מגלה בספרייתו את ספריו של ריכרד פון קראפט-אבינג, שבהם כתב האב את שמה, ומבינה לראשונה כי היא לסבית - הגילוי מזעזע את כל ישותה כיוון שהלסביות נתפסה אז בקרב המדענים המתקדמים ביותר כמחלת נפש חשוכת מרפא הדנה את החולים בה לחיי סבל וצער. לאחר שבעלה של אהובתה של סטיבן מגלה את היחסים ביניהן פורצת שערורייה, אמה של סטיבן מנשלת אותה, וסטיבן נאלצת לגלות ממקום הולדתה ולעבור להתגורר תחילה בלונדון ואחר כך בפריז. היא מתחילה להתלבש בבגדים גבריים ומקצצת את שערה.^[5]

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שסיפקה הזדמנות נדירה לנשים להתרחק מתפקידיהן המסורתיים ולעסוק בעבודות מוערכות, מתגייסת סטיבן לצבא כנהגת אמבולנס.^[5] בזמן השירות היא מתאהבת במרי ליואלין, המשרתת איתה באותה יחידה, אך אוֹשרן המשותף נמנע עקב נידוי וחרם חברתי המתואר בספר כבעל השפעה מכרעת על חייהן של הומואים ולסביות באותה התקופה. אחרי המלחמה עוברות השתיים להתגורר יחדיו בפריז (שבה החוק לא אסר על הומוסקסואליות), והספר מתאר את תת-התרבות ההומו-לסבית שם. בסופו של דבר, בין השאר בעקבות מותן הטראגי של בנות-זוג המיודדות איתן, גם הן בריטיות הגולות בפריז, מגיעה סטיבן למסקנה כי היא גורמת עוול לאהובתה מרי בכך שהיא ממשיכה לחיות איתה ובכך, לתפיסתה, דנה אותה לחיי אומללות. לפיכך היא מסובבת את הדברים כך שמרי תנטוש אותה ותתנחם בזרועותיו של ידיד משותף, מרטין האלאם. בסוף הספר היא שוקעת בתהום של יאוש, שממנה בוקעת תחינה כלפי החברה להבין את ההומוסקסואלים והלסביות ולרחם עליהם.

אודות הספר עריכה

נטאלי קליפורד בארני, אמריקאית שחיה בפריז והפעילה שם סלון ספרותי, הייתה ההשראה לדמותה של ואלרי סימור.^[6]

דרך הצגתם של הומוסקסואלים ולסביות בספר מבוססת במידה רבה על כתביהם של ריכרד פון קראפט-אבינג והאבלוק אליס (שכתב גם מבוא קצר לספר), ומשקפת את ההשקפה הנפוצה על ההומוסקסואליות בתחילת המאה ה-20. שוב ושוב הם מוצגים כמצורעים ומנודים, ומכונים תדיר "מקוללים", "ארורים", "חסרי תקווה", "אומללים" וכינויים דומים (המילים "הומוסקסואל" ו"לסבית" אינן מופיעות בספר כלל). כמעט בכל פעם שנטייתם המינית מתגלה לסביבתם ההטרוסקסואלית עליהם לארוז את מיטלטליהם ולעבור למקום אחר. כיוון שכך, מבקרים מודרניים האשימו לא פעם את הול בהומופוביה. אף על פי כן, הספר נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר לתיאור הסצנה החד-מינית בפריז של מפנה המאה העשרים. ^[7]

הספר בתרגום לעברית עריכה

תהום הבדידות יצא לאור בעברית פעמיים: לראשונה בהוצאת עידית (תשי"ג) בתרגום יצחק סברדליק, ובפעם השנייה בהוצאת עידית (תשל"ו), אלא שהפעם תחת השם "אהבת נשים", ובכריכה רכה שעליה ציור פורנוגרפי-למחצה של נשים מתגפפות. אף על פי שהטקסט נותר כמעט ללא שינוי, שם המתרגם הופיע כ"א. לביא".

קבלה עריכה

תהום הבדידות היה נועז מאוד לתקופתו, והיה אחד הספרים הראשונים בבריטניה שדן באהבה לסבית בגלוי ובמפורש. הול התקשתה למצוא מו"ל לספר, ובסופו של דבר פנתה למו"ל ג'ונתן קייפ, שהסכים להוציא את הספר לאור. פחות מחודש לאחר צאתו של הספר לאור (בקיץ 1928) פתח העיתון השמרני "סאנדיי אקספרס" במאבק ציבורי להחרים את הספר השערורייתי ולהסירו מן המדפים, בין השאר כדי שהחברה "תיטהר מן הצרעת של המצורעים הללו". הוא כתב כי "הייתי מעדיף לתת לנער או לנערה בריאים צפחת של חומצה פרוסית [רעל חזק] מאשר לתת להם את הספר הזה. רעל קוטל את הגוף, אבל רעל מוסרי קוטל את הנשמה." בסופו של דבר אסר שר הפנים על פרסום הספר בבריטניה, אבל הזכויות נמכרו להוצאה פריזאית שהמשיכה להדפיס אותו ולשלוח אותו בסתר לבריטניה. כשהבינו השלטונות את המתרחש, קייפ הועמד לדין והפסיד במשפט: כל עותקי הספר הושמדו והוטל עליו קנס. גם בארצות הברית עמדו מפיצי הספר למשפט ונאלצו להסירו מהמדפים, אך בסופו של דבר התקבל ערעורם והותר להם להמשיך ולהפיץ את הספר. רק ב-1949, אחרי מותה של הול, הודפס הספר מחדש על אדמת בריטניה.

השפעות חברתיות ומורשת עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. ראו את הפרק המקביל בוויקיפדיה באנגלית.

קישורים חיצוניים עריכה

טקסט הספר באנגלית,פרויקט גוטנברג

הערות שוליים עריכה

^ Hall, Radclyffe (1981). The Well of Loneliness. New York: Avon. ISBN 0-380-54247-1.
^ Doan, Laura (2004). "Sappho's Apotheosis? Radclyffe Hall's Queer Kinship with the Watchdogs of the Lord". Sexuality & Culture 8 (2): 80–106. ISSN 1095-5143.
^ Cook, Blanche Wiesen (1979). "'Women Alone Stir My Imagination': Lesbianism and the Cultural Tradition". Signs 4 (4): 718–739. doi:10.1086/493659. ISSN 0097-9740.
^ Doan, Laura; Prosser, Jay (2001). Palatable Poison: Critical Perspectives on The Well of Loneliness. New York: Columbia University Press. ISBN 0-231-11875-9.
^ ¹ ² בדומה לסופרת רדקליף הול עצמה
^ Rodriguez, Suzanne (2002). Wild Heart: A Life: Natalie Clifford Barney and the Decadence of Literary Paris. New York: HarperCollins. ISBN 0-06-093780-7.
^ Hall, Radclyffe (1981). The Well of Loneliness. New York: Avon. ISBN 0-380-54247-1.

[1] Hall, Radclyffe (1981). The Well of Loneliness. New York: Avon. ISBN 0-380-54247-1.

[דואן-2] Doan, Laura (2004). "Sappho's Apotheosis? Radclyffe Hall's Queer Kinship with the Watchdogs of the Lord". Sexuality & Culture 8 (2): 80–106. ISSN 1095-5143.

[קוק-3] Cook, Blanche Wiesen (1979). "'Women Alone Stir My Imagination': Lesbianism and the Cultural Tradition". Signs 4 (4): 718–739. doi:10.1086/493659. ISSN 0097-9740.

[4] Doan, Laura; Prosser, Jay (2001). Palatable Poison: Critical Perspectives on The Well of Loneliness. New York: Columbia University Press. ISBN 0-231-11875-9.

[בדומה-5] ¹ ² בדומה לסופרת רדקליף הול עצמה

[6] Rodriguez, Suzanne (2002). Wild Heart: A Life: Natalie Clifford Barney and the Decadence of Literary Paris. New York: HarperCollins. ISBN 0-06-093780-7.

[7] Hall, Radclyffe (1981). The Well of Loneliness. New York: Avon. ISBN 0-380-54247-1.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]