תהילים פ'

תהילים פ' ; לַמְנַצֵּחַ אֶל-שֹׁשַׁנִּים; עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר.
	א לַמְנַצֵּחַ אֶל-שֹׁשַׁנִּים עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר.; ב רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף; יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, הוֹפִיעָה.; ג לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ; וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.; ד אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.; ה ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת, עַד-מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ.; ו הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ.; ז תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ, וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ-לָמוֹ.; ח אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.; ט גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ.; י פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ, וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ.; יא כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ, וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי-אֵל.; יב תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם, וְאֶל-נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ.; יג לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ, וְאָרוּהָ כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.; יד יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה.; טו אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שׁוּב-נָא:; הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת.; טז וְכַנָּה אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל-בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.; יז שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ.; יח תְּהִי-יָדְךָ עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ, עַל-בֶּן-אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ.; יט וְלֹא-נָסוֹג מִמֶּךָּ, תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.; כ ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה.

תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים. (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-79 במספר).

על פי התלמוד, האות ע' במילה 'יער' (בפסוק יד) היא חצייה של ספר תהילים^[1]. כמו כן אות זו היא תלוייה. בחלק מהגרסאות האות כ' שבמילה 'וכנה' היא אות רבתי.

סוגת המזמור וזמנו עריכה

מזמור פ' הוא מזמור מלך. במזמור משולבים זיכרונם של אירועים היסטוריים בתולדות עם ישראל, כיבוש הארץ וזאת לפי תיאורה של הגפן המתפשטת לכל עבר וכובשת כל חלקה טובה, בפסוקים ט'- י': ”ט גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ; תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם, וַתִּטָּעֶהָ. י פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ; וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ, וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ”, ונכתב בזמנו של דוד המלך.^[2] יש הטוענים כי מזמור זה נכתב אודות מלחמת אבן העזר ונפילת ארון הברית בידי הפלשתים, בה נחרבה שילה.^[3] זאת עולה מהמזמור המזכיר את צאצאיה של רחל, אפרים, בנימין ומנשה וממשיך בתיאור תבוסת בני ישראל ותחינת המשורר שיציל את עמו.^[4]

המלבי"ם טוען כי מזמור זה נכתב בימי עזרא ונחמיה: ”מזמור זה יסדוה בני אסף בימי עזרא ונחמיה ששבו מן הגולה ורצו לבנות ההיכל ואויביהם רצו להלחם אתם ולהשבית מלאכתם, והיו אז עניים ומרודים, וידמה שיבתם מבבל נגד שיבתם ממצרים...”^[5] בתרגום השבעים נכתב בכותרת המזמור : "על האשורי". ייתכן ותהילים פ"ט מתאר את ימיה האחרונים של ממלכת יהודה עושה שימוש במשל המופיע במזמור זה. אך לא ברור בכמה קדמה כתיבתו של מזמור זה למזמור פ"ט אך מהכתוב עולה שהוא קדם לימי חורבן ממלכת ישראל וזאת כי אין במזמור תיאור של גלות ומעבר לכך המשורר מתפלל לה' שילחם בעד עמו.^[6]

כותרת המזמור עריכה

בנוסף למזמור זה התבנית "אֶל-שֹׁשַׁנִּים".ספר תהילים, פרק פ', פסוק א' מופיעה בשינוי קל: "עַל-שֹׁשַׁנִּים" במזמור מ"ה ומזמור ס"ט. ייתכן והכוונה לכלי נגינה. המונח "עֵדוּת" מעיד על סיווגו של המזמור מבחינת תוכן או סוגה ספרותית או מוזיקלית.^[6]

תוכן המזמור עריכה

מזמור זה מביע את תפילתו של עם ישראל כאשר אויבי ישראל כובשים את הארץ ומחריבים אותה. בעל המזמור מזכיר את חסדו של האל שהוביל את עמו במדבר בזמן יציאת מצרים ווהנחיל להם את הארץ. המשורר מתלונן כי ה' עזב את עמו ומתחנן שישוב ויושיע את העם. המשל במזמור מדמה את העם לגפן אשר ה' נטע אותה. ייתכן כי המשורר רומז לברכת יעקב ליוסף וזאת כי המשורר מתפלל בעד בית יוסף, וזאת על פי הפתיחה: "נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף".^[7]

יציאת מצרים וכיבושה של הארץ שזורים במזמור בתיאור מצוקתו של העם בהווה עם היכנסו לארץ והתמודדותו עם אויביו: ”גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ; תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם, וַתִּטָּעֶהָ.י פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ; וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ, וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ. יא כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ; וַעֲנָפֶיהָ, אַרְזֵי-אֵל.יב תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם; וְאֶל-נָהָר, יוֹנְקוֹתֶיהָ.יג לָמָּה, פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ; וְאָרוּהָ, כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.” המשורר משתמש בדימויים אלה גם כשהוא מבקש את הצלתו מה': ”הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה; וּפְקֹד, גֶּפֶן זֹאת.”. הניסים שחולל ה' מתוארים באמצעות דימויים המסבירים את שליטת האל בטבע.^[8]

תהילים פ', דף תרגום תהילים לספרדית בידי רבי יהודה לאון טמפלו משנת 1671

המזמור בתפילה עריכה

המזמור משמש שיר של יום ביום השלישי^[9] או הרביעי^[10] של פסח לפי מנהג הגר"א, בשל אזכור יציאת מצרים בפסוק ט'.^[11]

המזמור בתרבות עריכה

היצירה Du Hirte Israel, höre, רי"ב 104, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. הקנטטה נפתחת בפסוק ממזמור זה: "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה! נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים"^[12] וממשיכה בתיאור התלות של המאמין ברועה. החלק האחרון הוא פרפרזה על תהילים כ"ג.

במוזיקה החסידית עריכה

על המילים "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף ישֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה. ה' אֱלֹקִים צְבָקוֹת הֲשִׁיבֵנוּ הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" מושר ניגון חב"ד שהולחן לרגל יום הולדתו ה-79 של הרבי מליובאויטש בשנת ה'תשמ"א.^[13]
הבט - פסוקים ט"ו, ט"ז במזמור מושרים על ידי מרדכי בן דוד^[14] באלבומו לולא תורתך.^[15]

לקריאה נוספת עריכה

אלחנן סמט, עיונים במזמורי תהילים, תל אביב, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 179–214

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא תהילים פ' בוויקישיתוף

תהילים פ' באתר 929 - תנ"ך ביחד
הרב אלעזר נאה, "למנצח אל שושנים", אתר ישיבת כרמיאל.

הערות שוליים עריכה

^ ראו רש"ש שדן האם הכוונה לחציים של אותיות או לחציים של מילים. אמנם באחרונים העירו שעל פי התהילים המצוי בידינו זה אינו נכון. וכתבו לבאר באופנים שונים.
^ שלמה בכר רשתות תקשורת ודפוסי שכנוע בישראל בתקופת המקרא, תל אביב, מכון מופ"ת, 2005, עמ' 130
^ ספר שמואל א', פרק ד'
^ אמנון בזק, בראש השנה יכתבון, ירושלים, הרצוג, תשס"ה, עמ' 194
^ פירוש המלבי"ם לתהילים פ', א'
^ ¹ ² גרשון ברין, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודיזון עתי, 1995, עמ' 48
^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, הרב קוק, תש"ן, עמ' עו.
^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 156
^ בשנים בהם יום טוב ראשון חל ביום ראשון או שלישי
^ בשנים בהם חל יום טוב ראשון ביום חמישי או בשבת
^ מעשה רב, הלכות פסח, קצד.
^ ספר תהלים, פרק פ', פסוק ב'
^ הניגון מפי הרב מנחם מענדל עמאר באתר חב"ד אינפו.
^ מרדכי בן דוד אלוקים צבאות שוב נא, מתוך הופעה חיה בקריית מלאכי, לצפייה באתר יוטיוב.
^ לולא תורתך, מרדכי בן דוד להאזנה ביוטיוב.

[1] ראו רש"ש שדן האם הכוונה לחציים של אותיות או לחציים של מילים. אמנם באחרונים העירו שעל פי התהילים המצוי בידינו זה אינו נכון. וכתבו לבאר באופנים שונים.

[2] שלמה בכר רשתות תקשורת ודפוסי שכנוע בישראל בתקופת המקרא, תל אביב, מכון מופ"ת, 2005, עמ' 130

[3] ספר שמואל א', פרק ד'

[4] אמנון בזק, בראש השנה יכתבון, ירושלים, הרצוג, תשס"ה, עמ' 194

[5] פירוש המלבי"ם לתהילים פ', א'

[גרשון-6] ¹ ² גרשון ברין, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודיזון עתי, 1995, עמ' 48

[7] עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, הרב קוק, תש"ן, עמ' עו.

[8] שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 156

[9] בשנים בהם יום טוב ראשון חל ביום ראשון או שלישי

[10] בשנים בהם חל יום טוב ראשון ביום חמישי או בשבת

[11] מעשה רב, הלכות פסח, קצד.

[12] ספר תהלים, פרק פ', פסוק ב'

[13] הניגון מפי הרב מנחם מענדל עמאר באתר חב"ד אינפו.

[14] מרדכי בן דוד אלוקים צבאות שוב נא, מתוך הופעה חיה בקריית מלאכי, לצפייה באתר יוטיוב.

[15] לולא תורתך, מרדכי בן דוד להאזנה ביוטיוב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]