תהילים קכ"ז הוא המזמור ה-127 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-126). המזמור שייך לקובץ שירי המעלות והוא היחיד מביניהם שמיוחס לשלמה. המזמור נפתח בפסוק ”שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו”.

תהילים קכ"ז
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה
אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת
שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ
אִם ה' לֹא יִשְׁמׇר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר.
(ב) שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת
אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא.
(ג) הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים
שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן.
(ד) כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר
כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים.
(ה) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר
אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם
לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר.

המזמור הוא מעין הטפת מוסר של משורר תהילים לקהל, אולם ניתן למצוא בו גם רמזים לתפילת בקשה הנאמרת בגוף שלישי.

בלטינית המזמור מוכר כ"Nisi Dominus".

תוכן המזמור ומבנהו עריכה

בעל המזמור מטיף מוסר לקהילה עלומת שם. יש הסוברים כי מזמור זה הוא מזמור בקשה שהדובר מוסר אותה בגוף שלישי. המזמור כולל את מחשבותיו של בעל המזמור הבאים לידי ביטוי בבקשה שמשאלתו תתקיים. יש המחלקים את המזמור לשני חלקים: החלק ראשון פסוקים א'-ב'דן באפסות מעשיו של האדם ואין ה' מסייע בידם. החלק השני, פסוקים ג'- ה דן בשבח בניו של ה'. הקשר התכני אינו ברור אך יש הסוברים כי במילה 'בית' שבמופעיה במקרא מתפרשת כמשפחה, כלומר, בני ביתו ועיסוקו לא יתקיימו ללא עזרת ה'. זיקה נוספת הבאה לידי ביטוי במזמור היא בשימוש שעושה בעל המזמור בפועל ש-מ-ר, בהגנה על העיר בחלקו הראשון של המזמור לבין ההגנה על העיר מאויביה על ידי הבנים.[1]

סוגת המזמור עריכה

מזמור קכ"ז (בדומה למזמור העוקב, תהילים קכ"ח) שייך לקבוצת מזמורים לא גדולה בספר תהילים, המכונים 'מזמורי חכמה'. מטרתם של מזמורים אלו היא לחנך להשקפת עולם ראויה, להטיף לקוראיהם את חכמת החיים המקראית, וזאת באופן שדומה למה שמנסים לעשות ספר משלי וחיבורים נוספים במקרא המשתייכים לספרות החכמה. בעוד שרובם המכריע של מזמורי תהילים מבטא את היחס שבין האדם לבין האל, עוסקים מזמורי החכמה בהדרכת האדם בדרכי החיים.[2]

המזמור בליטורגיה עריכה

בחלק מקהילות אשכנז, נוהגים לומר מזמור זה (יחד עם "ברכי נפשי" ושאר מזמורי שיר המעלות) אחרי תפילת מנחה של שבתות החורף, כלומר משבת בראשית עד (ולא עד בכלל) שבת הגדול[3].

בתרבות עריכה

  • על המילים "אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם ה' לֹא יִשְׁמׇר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר", מבצעים מקהלת שירה את לחנו של שלמה יהודה רכניץ[4]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תהילים קכ"ז בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 230
  2. ^ מלבד שני המזמורים שצוינו לעיל, יצוין כי גם המזמורים הבאים: א', (ל"ד), ל"ז, מ"ה, מ"ט, (ע"ח), קי"ב, קל"ג. בסוגריים צוינו מזמורים שיש ספק ביחס אליהם. אבי הורביץ עוסק בספר 'שקיעי חכמה בספר תהילים' (מאגנס ירושלים תשנ"א) בזיהויים של מזמורי החכמה בספר תהילים מזווית הראייה הלשונית. בפרק הראשון של ספרו נמצאת סקירה ביקורתית של גישות החוקרים שקדמוהו, ואשר דנו על שיטת הזיהוי של מזמורי החכמה בתהילים ועל היקפם. בעמ' 128 בספרו מובא נספח ובו טבלה סינופטית שבה מוצעות שיטותיהם של עשרה חוקרים מתחילת שנות השלושים של המאה העשרים ועד אליו, בדבר זיהויים של מזמורים בספר תהילים כמזמורי החכמה. העיון בטבלה מלמד שרק על חמשה מזמורים מסכימים רוב של שמונה חוקרים או יותר, והם: א', ל"ד, ל"ז, מ"ט, קי"ב. אף היקפם של מזמורי החכמה בספר תהילים נתון במחלוקת בין המרבים (ארבעה עשר) לממעיטים (חמשה-ששה).
  3. ^ רמ"א, אורח חיים, סימן רצ"ב, סעיף ב'; סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 269.
  4. ^   אם ה' לא בית, בביצוע מקהלת שירה, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 4:58), 2 באוקטובר, 2013