תוואי שטח

ממדיו (המאוזנים והאנכי) של השטח

תוואי שטח או תבליט שטח (או תבליט טופוגרפי) מתארים את הממדים האנכיים והאופקיים של פני השטח של קרקע. המונח בתימטריה מתאר תבליט תת-ימי, בעוד שהיפסומטריה חוקרת תוואי שטח ביחס לגובה פני הים.

מפת תבליט של סיירה נבאדה, ספרד

חשיבות

עריכה

הבנת השטח היא קריטית מסיבות רבות:

  • תוואי השטח של אזור קובע במידה רבה את התאמתו להתיישבות אנושית: מישורים אלוביאליים שטוחים נוטים להיות בעלי קרקעות חקלאיות טובות יותר מאשר אזורים גבוהים יותר ומסולעים.[1]
  • בהקשר של איכות סביבה, חקלאות, הידרולוגיה ומדעים בינתחומיים אחרים, הבנת תוואי השטח של אזור מסייעת להבנה של גבולות אגני ניקוז, מאפייני ניקוז, מערכות ניקוז, מערכות מי תהום, תנועת מים והשפעות על איכות המים. מערכים מורכבים של נתוני תבליט משמשים כפרמטרי קלט למודלים של תחבורה הידרולוגית (כמו מודל ניהול מי סערה או מודלים של DSSAM) לצורך חיזוי איכות מי נהרות.
  • הבנת תוואי השטח תומכת גם בשימור קרקע, במיוחד בחקלאות. חרישת קווי גובה היא נוהג מבוסס המאפשר חקלאות בת קיימא בשטח משופע; זהו הנוהג של חרישה לאורך קווי גובה שווים במקום למעלה ולמטה במדרון.
  • תוואי השטח הוא קריטי מבחינה צבאית מכיוון שהוא קובע את היכולת של כוחות חמושים לכבוש ולהחזיק אזורים, ולהעביר כוחות וחומרים לתוך האזורים ובאמצעותם. הבנת תוואי השטח היא בסיסית הן לאסטרטגיה הגנתית והן לאסטרטגיה התקפית. השימוש הצבאי במונח "תוואי שטח" הוא רחב מאוד, ומקיף לא רק צורות קרקע אלא גם שימושי קרקע וכיסוי קרקע, תשתית תחבורה על פני השטח, מבנים בנויים וגאוגרפיה אנושית, ובהרחבה תחת המונח "תוואי שטח אנושי", גם גורמים פסיכולוגיים, תרבותיים או כלכליים.
  • תוואי השטח חשוב בקביעת דפוסי מזג האוויר. שני אזורים הסמוכים זה לזה גאוגרפית יכולים להיות שונים באופן רדיקלי ברמות המשקעים או בזמנן בשל הבדלי גובה או אפקט צל גשם.
  • ידע מדויק של תוואי השטח הוא חיוני בתעופה, במיוחד עבור מסלולים ותמרונים נמוכים (ראו מניעת התנגשות בתוואי שטח) וגבהי שדות תעופה. תוואי השטח ישפיע גם על טווח וביצועי מכ"מים ומערכות ניווט רדיו יבשתיות. יתר על כן, שטח גבעותי או הררי יכול להשפיע באופן משמעותי על יישום שדה תעופה חדש וכיוון מסלולי ההמראה שלו.

תיאור וסוגים של תוואי שטח

עריכה

אחת מהתצורות האלה נוצרה בתהליכים גאולוגיים שונים והן משפיעות על האקלים, המים, הצומח והחיים באזורן.

  • מישורים: אזורים שטוחים ורחבים עם גובה אחיד יחסית. מישורים נוצרים בדרך כלל משקיעת משקעים במשך זמן רב או משיטפונות באזורים נמוכים.
  • הרים: תוואי שטח גבוהים ותלולים שנוצרים כתוצאה מפעילות טקטונית כמו רעידות אדמה או התפרצויות געשיות. דוגמה להרים הם הרי האלפים והרי ההימלאיה.
  • גבעות: תוואי שטח נמוכים יותר מההרים, בדרך כלל עם שיפועים עדינים יותר. גבעות נוצרות כתוצאה משחיקת קרקע או תהליכים גאולוגיים אחרים.
  • עמקים: תוואי שטח נמוכים שנוצרים על ידי זרימת מים לאורך זמן רב. העמקים יכולים להיות עמקי נהר כמו עמק הירדן או עמקי קרחונים כמו עמק יוסמיטי (WorldAtlas, Earth Eclipse).

השפעות תוואי השטח על האדם

תוואי השטח משפיע בצורה משמעותית על החיים והפעילות האנושית. לדוגמה, מישורים שטוחים מתאימים לחקלאות בגלל הקרקע הפורייה והיכולת לנצל את שטחם לגידולים נרחבים. לעומת זאת, אזורים הרריים עשויים להיות קשים יותר להתיישבות ולעיבוד חקלאי, אך הם יכולים לשמש כמקורות למים ולקו הגנה טבעי.

בנוסף, תוואי השטח משפיע על תכנון תשתיות כמו כבישים, גשרים ומבנים. לדוגמה, בניית כבישים באזור הררי מצריכה חציבות ומנהרות רבות, בעוד שבמישורים ניתן להקים כבישים ישרים וארוכים יותר (WorldAtlas, Geeky Matters).

המשמעות הצבאית של תוואי השטח

תוואי השטח משחק תפקיד חשוב גם בתחום הצבאי. שטחים הרריים יכולים לשמש כמקומות מסתור והגנה לכוחות צבאיים, בעוד שמישורים פתוחים יכולים לשמש לשדות קרב פתוחים ולתמרונים רחבים. הבנת תוואי השטח היא חיונית לתכנון אסטרטגי והכנת פעולות צבאיות.

גאומורפולוגיה

עריכה
  ערך מורחב – גאומורפולוגיה

גאומורפולוגיה היא חקר תהליכי היווצרות תוואי השטח או הטופוגרפיה. תוואי שטח נוצר על ידי תהליכים מקבילים הפועלים על המבנים הגאולוגיים לאורך זמן גאולוגי, כגון תהליכים טקטוניים, תהליכי שחיקה, ותהליכים חוץ-ארציים כמו פגיעות מטאוריטים. תהליכים טקטוניים, כגון אורוגנזות והרמות, גורמים להתרוממות הקרקע, בעוד שתהליכי שחיקה ובליה שוחקים את הנוף ומפחיתים את התכונות הטופוגרפיות שלו.[2]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תוואי שטח בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Dwevedi, Alka; Kumar, Promod; Kumar, Pravita; Kumar, Yogendra; Sharma, Yogesh K.; Kayastha, Arvind M. (1 בינואר 2017). Grumezescu, Alexandru Mihai (ed.). "15 - Soil sensors: detailed insight into research updates, significance, and future prospects". New Pesticides and Soil Sensors (באנגלית). Academic Press: 561–594. doi:10.1016/B978-0-12-804299-1.00016-3. ISBN 978-0-12-804299-1. נבדק ב-11 באוקטובר 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Wobus, C.; Whipple, K.; Kirby, E.; Snyder, N.; Johnson, J.; Spyropolou, K.; Sheehan, D. (2006). "Tectonics from topography: Procedures, promise, and pitfalls. Special Paper". Geological Society of America. 398: 55–74. doi:10.1130/2006.2398(04).