תוכנית ארטמיס

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תוכנית ארטמיסאנגלית: Artemis program) היא תוכנית חלל מאוישת של ארצות הברית שמטרתה הגדולה הנחתת בני אדם על הירח ב־2024, לראשונה מאז 1972 בה נחתו אסטרונואוטים על הירח בתוכנית אפולו. הנחיתה תהיה בקוטב הדרומי של הירח כיוון ששם מצויים מים בצורת קרח,[1] וכן תנאי האור והטמפרטורה סבירים, ביחס לאזורים יותר צפוניים של הירח. התוכנית הוכרזה ב־2019 על ידי נאס"א.[2]

ארטמיס
Artemis
ג'מיני 7 כפי שצולמה מג'מיני 6
סמל תוכנית ארטמיס
מידע כללי
ייעוד חללית לחקר הירח
יצרן לוקהיד מרטין ושותפים
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
צוות 6-2
היסטוריית פעילות
סטטוס פעיל
מפעיל נאס"א ושותפים
משגר דלתא 4 כבד, SLS
טיסה ראשונה לא מאוישת: ארטמיס 1 (נובמבר 2021)
מאוישת: ארטמיס 2 (2023)
משימות 3 (2 מאוישות)
מידע טכני
משימות משולבות בתוכנית ארטמיס 2019–2028
משימות מתוכננות של תוכנית ארטמיס בשלב 1
מבנה ה־Gateway מאוקטובר 2020 הכולל מודולים אירופיים, יפניים ורוסיים
מבנה ה־Gateway בתצורתו המורחבת הכוללת מספר מודולות. מצד ימין ניתן לראות את החללית אוריון עוגנת
אילוסטרציה של ה־Gateway

שם התוכנית נגזר משמה של האלה ארטמיס, אחותו התאומה של אפולו מהמיתולוגיה היוונית.

מטרות התוכניתעריכה

לתוכנית שלוש מטרות עיקריות:

כחלק מחזון ארוך טווח, המושבה על הירח תהווה ניסוי מוקדם לקראת הנחתת בני אדם על מאדים.

היסטוריית התוכניתעריכה

בדצמבר 2017, דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לנאס"א לחזור לירח עד 2024.

אל התכנית הצטרפו הסוכנות האירופית, הקנדית והיפנית.[4]

בפברואר 2021, ממשל ביידן תמך בקידום התכנית.[5]

באפריל 2021 בחרה נאס"א ב-SpaceX, לפתח גרסה ייעודית של סטארשיפ עבור משימות מאוישות אל הירח כחלק מתוכנית ארטמיס. גרסה זו תשמש כרכב נחיתה ותסייע להנחית אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח לפני השטח.[6]

הגעה לירחעריכה

 
הדמיית החללית אוריון במסלול סביב כדור הארץ

לפני ההגעה לירח ימצאו כבר מבנים ורכבים ממשימות מסחריות, שימתינו לאסטרונאוטים על פני הירח. הגעה מחודשת של אסטרונאוטים לירח תכלול ארבעה כלים[7] :

  • החללית אוריון - חללית מאוישת שתשמש להגעה מכדור הארץ ל"גייטווי". החללית מפותחת על ידי חברת לוקהיד מרטין כחלק מחוזה עם נאס"א.[8]
  • משגר חדש בשם Space Launch System (‏SLS) שיישא את החללית אוריון. הוא יהיה חזק ב־15% יותר מהמשגר סטורן 5 ששיגר את חלליות תוכנית אפולו. מטרתו העיקרית היא הבאת חלליות למסלולים בחלל העמוק.
  • תחנת חלל קבועה הנעה סביב לירח שנקראת "גייטווי"(Gateway), ומשמשת כנקודת שחלוף בין המשגר לרכב הנחיתה על הירח.[9] יחידה זו תהיה קטנה - גודלה יהיה רק כיחידת סטודיו, שלא כמו תחנת החלל הבינלאומית שאורכה כמגרש כדורגל, עם זאת, תוכל להתחבר לעוד יחידות מודולוריות. השלב בעגינה ליחידת הגייטווי הוא הנוסף והשונה מתוכנית אפולו, בו לא היה קיים שלב כזה.
  • מערכת נחיתה ירחית שתשמש כמונית בין ה"גייטווי" לפני הירח.[10]

ב־2020 נחתם חוזה על פיו, החללית Dragon XL של חברת SpaceX תהיה חללית המשא שתישא ציוד ל"גייטווי".[11]

ככלי עזר לתוכנית מפותח רכב חלל חדש VIPER.

משימותעריכה

משימות ארטמיס:

  • ארטמיס 1 יהיה השיגור הראשון של החללית אוריון (לא מאוישת) על גבי ה־SLS. המועד המתוכנן לשיגור הוא נובמבר 2021.[12]
  • ארטמיס 2 יהיה השיגור המאויש הראשון של החללית אוריון על גבי ה־SLS. המועד המתוכנן לשיגור הוא אוגוסט 2023.
  • ארטמיס 3 יהיה שיגור מאויש לשם נחיתה על הירח. המועד המתוכנן לשיגור הוא אוקטובר 2024.

אסטרונאוטיםעריכה

ב־10 בינואר 2020 קבוצת האסטרונאוטים ה־22 של נאס"א (אנ'), המכונה "הצבים", השלימה את הכשרתה ונרשמה לתוכנית ארטמיס. הקבוצה כוללת גם שני אסטרונאוטים מטעם סוכנות החלל הקנדית. חלק מהאסטרונאוטים צפויים לטוס לירח, וייתכן שחלקם ישתתפו בצוות הראשון שיטוס למאדים.

ב־9 בדצמבר 2020 הודיע סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס על "צוות ארטמיס" הכולל עשרה מהקבוצה ה־22 ושמונה נוספים, מהם יבחרו אסטרונאוטים למשימת ארטמיס הראשונה:

  • סקוט טינגל (אנ') (נולד ב־1965) – טייס בצי האמריקאי (קפטן – אלוף־משנה) ומהנדס טיסה במשלחות נאס"א
  • סטפני וילסון (נולדה ב־1966) – ד"ר להנדסה ואסטרונאוטית נאס"א
  • ג'וזף אקבה (נולד ב־1967) – מורה, הידרולוג ואסטרונאוט נאס"א
  • קייל לינדגרן (אנ') (נולד ב־1973) – אסטרונאוט נאס"א
  • פרנסיסקו רוביו (אנ') (נולד ב־1975) – טייס קרב ורופא בצבא ארצות הברית (מייג'ור – רב־סרן)
  • ויקטור גלובר (אנ') (נולד ב־1976) – אסטרונאוט נאס"א
  • רג'ה צ'ארי (אנ') (נולד ב־1977) – טייס ניסוי (קולונל – אלוף-משנה), חיל האוויר האמריקאי
  • ניקול אונאפו מאן (אנ') (נולדה ב־1977) – טייסת קרב בצי האמריקני (לוטננט קולונול – סגנית אלוף) וטייסת ניסוי בנאס"א
  • ג'סיקה מאיר (נולדה ב־1977) – ד"ר לביולוגיה ימית ואסטרונאוטית נאס"א
  • קת'לין רובינס (נולדה ב־1978) – מיקרוביולוגית ואסטרונאוטית נאס"א
  • כריסטינה קוך (אנ') (נולדה ב־1979) – מהנדסת ואסטרונאוטית נאס"א
  • אן מקליין (אנ') (נולדה ב־1979) – מהנדסת תעופה בצבא ארצות הברית (לוטננט קולונול – סגנית אלוף) ובנאס"א
  • קיילה בארון (אנ') (נולדה ב־1987) – קצינת לוחמת צוללות (לוטננט קומנדר – רבת־סרן), הצי האמריקאי
  • מת'יו דומיניק (אנ') (נולד ב־1981) – טייס ניסוי (קומנדר – אלוף-משנה), הצי האמריקאי
  • יסמין מוגבלי (אנ') (נולדה ב־1983) – טייסת ניסוי וקרב בחיל הנחתים (מייג'ור – רבת־סרן)
  • ג'וני קים (אנ') (נולד ב־1984) – רופא בצי האמריקאי (לוטננט – סרן), היה לוחם באריות הים
  • וורן הובורג (אנ') (נולד ב־1985) – עוזר פרופסור ב־MIT במחלקה להנדסת חלל
  • ג'סיקה ווטקינס (אנ') (נולדה ב־1988) – דוקטורית לגאולוגיה

הסכמי ארטמיסעריכה

הסכמי ארטמיס הם הסכמים בינלאומיים על עקרונות של שיתוף פעולה במחקר האזרחי של הירח, מאדים, ואסטרואידים, וכריית משאבים שם. עליהם הכריז ב־15 במאי 2020 מנהל נאס"א ג'ים בריידנסטין. באוקטובר אותה השנה חתמו ראשי סוכנויות החלל של ארצות הברית, אירופה, אוסטרליה, קנדה, יפן, איטליה, לוקסמבורג, בריטניה ואיחוד האמירויות הערביות על ההסכמים, בנובמבר הצטרפה אוקראינה ובדצמבר, ברזיל.

תקציבעריכה

ההערכות מדברות על תקציב של 30–40 מיליארד דולר. יש להניח שנתון זה ישתנה עם התפתחות ותכנון התוכנית.

ככלל, תוכניות של נאס"א הוקפאו ב־2009 תחת ממשל אובמה משיקולי תקציב, והופשרו שוב ב־2017 תחת ממשל טראמפ. בפרט, תמך ממשל זה בהגדלת תקציבי נאס"א לצורך תוכנית ארטמיס, אך לאור התנגדויות הדמוקרטים בבתי הקונגרס להגדלה זו ייתכן שיעדי התוכנית יידחו.

ראו גםעריכה

  • תוכנית אפולו – תוכנית שבוצעה בין השנים 1961–1972 ושיאה בנחיתה מאוישת על הירח
  • מושבת ירח – חזון להקמת יישוב קבע, אנושי או רובוטי, על־הירח

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תוכנית ארטמיס בוויקישיתוף
* NASA, fact sheet- What is Artemis?, nasa.gov, July 2019.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אבי בליזובסקי, ‏נאס"א אישרה הימצאות של קרח בקטבי הירח, באתר "הידען", 23 באוגוסט 2018
  2. ^ איתי נבו, מכון דוידסון, צעד ראשון בחזרה אל הירח, באתר ynet, 3 ביוני 2019
  3. ^ Svetlana Shekhtman, What Artemis Will Teach Us About Living, Working on the Moon, NASA, ‏2019-07-15
  4. ^ בקרוב נקים יישובי קבע בחלל. נאס"א תבחר השנה בין המודלים. כך זה ייראה, Haaretz הארץ
  5. ^ White House endorses Artemis program, SpaceNews, ‏2021-02-04 (בAmerican English)
  6. ^ עודד כרמלי, "דרמה בחלל: נאס"א בחרה בסטארשיפ של ספייס אקס להנחית אסטרונאוטים על הירח עם חוזה בסך 2.9 מיליארד דולר", 18 באפריל 2021, אתר סוכנות החלל הישראלית
  7. ^   NASA’s 2024 Moon Landing Mission Explained | Countdown to Launch, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 6:18)
  8. ^ תוך 5 שנים תגיע לירח: לוקהיד מרטין תספק חלליות לנאס"א | Israel Defense, www.israeldefense.co.il
  9. ^ אבי בליזובסקי, ‏לוויין שער הירח – אחד ממרכיבי תוכנית ארטמיס – יירכש מחברה פרטית, באתר "הידען", 24 במאי 2019
  10. ^ אבי בליזובסקי, ‏נאס"א בוחרת את שירותי ההנחתה על הירח המסחריים הראשוניים לתוכנית ארטמיס, באתר "הידען", 12 ביוני 2019
  11. ^ Sean Potter, NASA Awards Artemis Contract for Gateway Logistics Services, NASA, ‏2020-03-27
  12. ^ Waiting for Artemis 1 schedule update, official decision on SLS Green Run – NASASpaceFlight.com (באנגלית)