פתיחת התפריט הראשי

קורות חייועריכה

לוי נולד ב-1935 בברלין בירת גרמניה, וב-1938 עלה לארץ ישראל. הוא בעל תואר ראשון מן החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, תואר שני בבימוי מאוניברסיטת ייל בארצות הברית ודוקטורט מאוניברסיטת ניו יורק. ביים תסכיתים בקול ישראל ובגלי צה"ל. היה המנהל האמנותי של תיאטרון בית ליסין (1986) ושל פסטיבל עכו לתיאטרון ישראלי אחר 1984-1985. היה ראש החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב בשנים 1990-1994 ובשנים 1996-2000. מאז היותו מרצה לתיאטרון, ביים הפקות סטודנטים בחוג לאמנות התיאטרון, בבית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים ובבית הספר לאמנויות הבמה, בית צבי ברמת גן[1].

ביים בתיאטרוניםעריכה

ביים הצגותעריכה

  • 1986 "אורפאוס", מאת פטר גריינר, אוניברסיטת תל אביב.
  • 1987 "בבתא", מאת מרים קיני, התיאטרון הלאומי הבימה. אימתו ומצוקתו של הרייך השלישי, מאת ברטולט ברכט, באוניברסיטת תל אביב.
  • 1988 "היי טיריליי", ערב שירי תיאטרון, באוניברסיטת תל אביב. חי, מאת יוסי סיאס, פסטיבל עכו. צ'רלי קצ'רלי, מאת דניאל הורוביץ, אוניברסיטת תל אביב.
  • 1990 "המלך שלמה ואשמדאי", מאת ע. הלל, אוניברסיטת תל אביב.
  • 1990 "כך עושות כולן", מאת מוצרט, האקדמיה למוזיקה תל אביב.
  • 1991 "ציריך עיר מפלט", קולאז' דרמטי, אוניברסיטת תל אביב
  • 1992 "איש למאנשה", מאתדייל ואסרמן ומיטש ליי, באוניברסיטת תל אביב.
  • 2000 "אלאונור מאוויטניה", מאת רימונה פרקש, באוניברסיטת תל אביב.
  • 2002 "פיקניק", מאת ויליאם אינג', בית צבי.
  • 2003 "שיקול מוטעה", מאת רון ישועה, תיאטרון בית ליסין.
  • 2004 "מברלין לתל אביב", קברט הייקים, בכנס הייקים משכנות שאננים ירושלים.

תרגם מחזותעריכה

מגרמניתעריכה

    • ברטולט ברכט – אימתו ומצוקתו של הרייך השלישי, הפי אנד, תופים בלילה.
    • פטר גריינר - אורפאוס.
    • אינגה דויטשקרון – מהיום קוראים של שרה.
    • אדן פון הורבאט – דון ז'ואן חוזר מהמלחמה.
    • פולקר לודוויג – מסיבה אצל פאפאדאקיס.
    • אירמגארד קווין - נערת המשי המלאכותי.
    • ארתור שניצלר – פרופסור ברנרדי.
    • מרטין שפר – תמונות ציד מבוואריה תחתית.

מאנגליתעריכה

ביים בטלוויזיהעריכה

  • הכללית, את הדרמה - עוולה, מאת יוסף חיים ברנר בעיבוד חנה בן ארי. תום לוי ביים את השחקנים ואילו פול סלינג'ר השתתף בבימוי הטלוויזיוני.

מאמריועריכה

  • תום לוי, "חוקר מציג יוצר – עדנה שביט", בכתב העת "מותר" 12, עמ' 91-100, הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת ת"א בשיתוף עם א. ביתן הוצאה לאור, 2004.
  • תום לוי, לידתו ומותו של "תיאטרון חדש", ארגון יוצאי מרכז אירופה.
  • תום לוי, נקים בית ל"הבימה" בסיבוב הראשון אתר ארגון יוצאי אירופה.
  • תום לוי, היקים והתיאטרון העברי, סדרה של כ-15 מאמרים, "יקינתון" (כתב העת של ארגון יוצאי מרכז אירופה) החל מחוברת 237 ינואר 2010.
  • תום לוי, היבטים בעבודת שחקנית-במאי ביצירתה התיאטרונית של חנה מרון, תפקידה של שחקנית חנה מרון, 1994, (עמ' 64-57)
  • תום לוי, מבניות וקישוטיות כקריטריונים באפיון עבודתו של שחקן התיאטרון, מותר, מס' 3, 1996 (עמ' 160-155)
  • תום לוי, המלה הכתובה כהיגד בימתי, מותר, מס' 6, 1998 (עמ' 200-193)
  • תום לוי, התיאטרון הישראלי 1998-1948, בין חובבנות למקצוענות, מותר, מס' 7, 1999 (עמ' 190-187)
  • תום לוי,Casting as an Interpretative Means, On Interpretation in the Arts, ed. Nurith Yaari, Assaph Book Series, 2000 (pp. 219-232)
  • תום לוי, האירוע התיאטרוני כמסע, מותר מס' 12, 2004 (עמ' 17-15)
  • תום לוי, חפצים במציאות ועל במת התיאטרון, מותר מס' 13, 2005 (עמ' 30-27)
  • תום לוי,Composers as Interpreters: The Case of And What Received the Soldier's Wufe? Bertolt Brecht: Performance and Philosophy, ed. G. Kaynar and L. Ben-Zvi, Assaph Book Series, 2005 (pp. 177-186)
  • תום לוי,Exilanten, Flüchtlinge, Migranten und Einwanderer: Jeckes im palästinischen Theater, Zweimal Heimat Die Jeckes zwischen Mitteeuropa und Nahost, Hg. M. Zimmermann, Y. Hotaam.beerenverlag, 2005 (pp. 153-163)
  • תום לוי, גולים, פליטים, מהגרים ועולים יקים בתיאטרון הארץ ישראלי, בין המולדות היקים במחוזותיהם עורכים מ. צימרמן וי. חותם, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2005 (עמ' 152-143)
  • תום לוי, Scenographic Pictorial Languages, Pictorial Languages and their Meanings, ed. C. B. Verzar and G. Fishhof, Tel Aviv University, 2006 (pp. 403-410)
  • תום לוי, קונפליקטים על מהותו ותפקידו של התיאטרון בין עולי מרכז-אירופה ו"היישוב" בארץ-ישראל של שנות השלושים, מותר מס' 17, 2010.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מדריך מאה שנה לתיאטרון הישראלי, ארכיון התיאטרון של אוניברסיטת ת"א.