תומאס נייגל

פילוסוף אמריקאי

תומאס נייגל (Thomas Nagel נולד ב-4 ביולי 1937) הוא פילוסוף יהודי-אמריקאי, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה ולמשפטים באוניברסיטת ניו יורק, שם הוא לימד מ-1980 עד 2016[1]. תחומי העיניין העיקריים שלו הם: פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה פוליטית ואתיקה.

תומאס נייגל
Thomas Nagel
נייגל מרצה על אתיקה באוניברסיטת ניו-יורק, 2008.
נייגל מרצה על אתיקה באוניברסיטת ניו-יורק, 2008.
לידה 4 ביולי 1937 (בן 82)
בלגרד, ממלכת יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קורנל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ג'ון רולס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Samuel Scheffler עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה פוליטית, אתיקה
הושפע מ עמנואל קאנט, לודוויג ויטגנשטיין, ג'ון אוסטין, ג'ון רולס
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות What Is it Like to Be a Bat?
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1966)
פרס בלצן (2008)
פרס PEN/Diamonstein-Spielvogel למאמר (1996)
פרס רולף שוק ללוגיקה ופילוסופיה (2008)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הרווארד (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בתחום הפילוסופיה של הנפש, נייגל ידוע בשל ביקורתו את הרדוקציוניזםמטריאלי של חקר התודעה, במיוחד במאמרו מ-1974 "איך זה להיות עטלף?" ("?What Is it Like to Be a Bat"), ניסוי מחשבתי פרדיגמאטי בתחום בעיית הגוף והנפש וחקר הקווליה. הוא המשיך ב-2012 את ביקורתו על הרדוקציוניזם "רוח וקוסמוס" ("Mind and Cosmos"), שבו הוא טוען כנגד הגישה הנאו-דרוויניסטית.

נייגל ידוע גם בשל הגותו המוסרית ותורתו הפוליטית הדאונטולוגיות-ליברליות, העולות בספרו מ-1970 "אפשרות האלטרואיזם" ("The Possibility of Altruism") ובכתבים אחרים.

פרסומים נבחריםעריכה

תורגמו לעבריתעריכה

ספריםעריכה

מאמריםעריכה

  • 1959, "Hobbes's Concept of Obligation", Philosophical Review, pp. 68–83.
  • 1959, "Dreaming", Analysis, pp. 112–6.
  • 1965, "Physicalism", Philosophical Review, pp. 339–56.
  • 1969, "Sexual Perversion", Journal of Philosophy, pp. 5–17 (repr. in Mortal Questions).
  • 1969, "The Boundaries of Inner Space", Journal of Philosophy, pp. 452–8.
  • 1970, "Death", Nous, pp. 73–80 (repr. in Mortal Questions).
  • 1970, "Armstrong on the Mind", Philosophical Review, pp. 394–403 (a discussion review of A Materialist Theory of the Mind by D. M. Armstrong).
  • 1971, "Brain Bisection and the Unity of Consciousness", Synthese, pp. 396–413 (repr. in Mortal Questions).
  • 1971, "The Absurd", Journal of Philosophy, pp. 716–27 (repr. in Mortal Questions).
  • 1972, "War and Massacre", Philosophy & Public Affairs, vol. 1, pp. 123–44 (repr. in Mortal Questions).
  • 1973, "Rawls on Justice", Philosophical Review, pp. 220–34 (a discussion review of A Theory of Justice by John Rawls).
  • 1973, "Equal Treatment and Compensatory Discrimination", Philosophy & Public Affairs, vol. 2, pp. 348–62.
  • 1974, "What Is it Like to Be a Bat?", Philosophical Review, pp. 435–50 (repr. in Mortal Questions). Online text
  • 1976, "Moral Luck", Proceedings of the Aristotelian Society Supplementary vol. 50, pp. 137–55 (repr. in Mortal Questions).
  • 1979, "The Meaning of Equality", Washington University Law Quarterly, pp. 25–31.
  • 1981, "Tactical Nuclear Weapons and the Ethics of Conflict", Parameters: Journal of the U.S. Army War College, pp. 327–8.
  • 1983, "The Objective Self", in Carl Ginet and Sydney Shoemaker (eds.), Knowledge and Mind, Oxford University Press, pp. 211–232.
  • 1987, "Moral Conflict and Political Legitimacy", Philosophy & Public Affairs, pp. 215–240.
  • 1994, "Consciousness and Objective Reality", in R. Warner and T. Szubka (eds.), The Mind-Body Problem, Blackwell.
  • 1995, "Personal Rights and Public Space", Philosophy & Public Affairs, vol. 24, no. 2, pp. 83–107.
  • 1997, "Assisted Suicide: The Philosophers' Brief" (with R. Dworkin, R. Nozick, J. Rawls, T. Scanlon, and J. J. Thomson), New York Review of Books, March 27, 1997.
  • 1998, "Reductionism and Antireductionism", in The Limits of Reductionism in Biology, Novartis Symposium 213, John Wiley & Sons, pp. 3–10.
  • 1998, "Concealment and Exposure", Philosophy & Public Affairs, vol. 27, no. 1, pp. 3–30. Online text
  • 1998, "Conceiving the Impossible and the Mind-Body Problem", Philosophy, vol. 73, no. 285, pp. 337–352. Online PDF
  • 2000, "The Psychophysical Nexus", in Paul Boghossian and Christopher Peacocke (eds.) New Essays on the A Priori, Oxford: Clarendon Press, pp. 432–471. Online PDF
  • 2003, "Rawls and Liberalism", in Samuel Freeman (ed.) The Cambridge Companion to Rawls, Cambridge University Press, pp. 62–85.
  • 2003, "John Rawls and Affirmative Action", The Journal of Blacks in Higher Education, no. 39, pp. 82–4.
  • 2009, "The I in Me", a review article of Selves: An Essay in Revisionary Metaphysics by Galen Strawson, Oxford, 448 pp, ISBN 0-19-825006-1, lrb.co.uk

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תומאס נייגל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ https://its.law.nyu.edu/facultyprofiles/index.cfm?fuseaction=profile.biography&personid=20156
  2. ^ Larmore, Charles (אוקטובר 1998). "Review: The Last Word by Thomas Nagel". Ethics 109 (1): 166–168. JSTOR 10.1086/233878. 
  ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופים ובנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.