תומא-אלכסנדר דיומא

תומא-אלכסנדר דיומאצרפתית: Thomas-Alexandre Dumas) הוא השם בו התפרסם גנרל תומא אלכסנדר דאווי דה לה פייטרי (בצרפתית: Thomas Alexandre Davy de La Pailleterie; מרץ 1762 - 26 בפברואר 1806), הגנרל הראשון ממוצא אפרו-קריבי בצבא צרפת.

תומא-אלכסנדר דיומא
Thomas Alexandre Dumas
לידה 25 במרץ 1762
ז'רמי, האיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בפברואר 1806 (בגיל 43)
וילר-קוטרט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Communal Cemetery of Villers-Cotterêts עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, האיטי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Marie-Louise-Élisabeth Labouret Dumas עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלכסנדר דיומא האב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1786 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל, Major General עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
מלחמות המהפכה הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
שמות החקוקים בשער הניצחון בפריז עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הגנרל דיומא הוא אבי הסופר אלכסנדר דיומא האב והסב של הסופרים אלכסנדר דיומא הבן ואנרי באואר.

תומא-אלכסנדר היה בנם של המרקיז אלכסנדר אנטואן דאווי דה לה פייטרי (Alexandre Antoine Davy de La Pailleterie) ושל שפחה שחורה מהמושבה הצרפתית סן דומנג (כעת האיטי), בשם מרי קזט דיומא. למרקיז ולשפחה היו ארבעה ילדים והבכור ביניהם היה תומא-אלכסנדר. לאחר מות אחיו שב אלכסנדר לצרפת כדי לקבל את התואר מרקיז. לפני עזיבת המושבה מכר המרקיז את ילדיו לעבדות, כדי שיהיה לו כסף להפלגה, אך עשה זאת עם סעיף המאפשר רכישה חוזרת של הבכור. כעבור זמן קנה המרקיז בחזרה את בכורו, שעכשיו נשא את השם "תומא רטורה". המרקיז שלח את בנו, שקיבל את שם אביו, לפנימיה בה למד בבקרים ואחרי הצהריים התאמן בנשק, כמקובל אצל אצילים צעירים. בתמיכת האב שכר בית במקום טוב והאב גם מימן לו מלתחה משובחת, כיאה למעמדו. אחרי שהאב התחתן מחדש עם צעירה והסתכסכו השניים והאב הפסיק את תמיכתו הכספית.

באוגוסט 1789 נשלחה פלוגה מהרגימנט של תומא-אלכסנדר, שהוצב אז בליון במשך שנה, לווילר-קוטרט כדי לאבטח את האזור, שהיה נתון בצרות. בהיעדר מקומות איכסון בעיר, הדרגונים התארחו בנובמבר 1792, מאחר שחותנו דרש ממנו לקבל קודם לחתונה דרגת בריגדיר (דבר שעשה בפברואר 1792). בני הזוג הביאו לעולם שלושה צאצאים, מארי-אלקסנדרין (1794), לואיז-אלכסנדרין (1796) ואלכסנדר.

הקריירה הצבאית

עריכה

תומא אלכסנדר התגייס לצבא, ב-2 ביוני 1786, עם חוזה לשמונה שנים. הוא שירת ברגימנט הפרשים השישי, הדרגונים, כשהוא לוקח כשם משפחה את שם המשפחה של אימו, דיומא ומקצר את שמו הפרטי תוך ויתור על "תומא".

דיומא היה רב"ט בשנת 1792 כאשר צרפת יצאה למלחמה עם אוסטריה ופרוסיה. הוא רכש מוניטין בצבא בזכות כוחו, חרבו ומזגו ההפכפך. הוא תמך בהתלהבות ברפובליקה הראשונה שהוקמה במהלך המהפכה הצרפתית. במהרה זכה לתהילה, כונה "השד השחור" והגיע לדרגת גנרל בגיל 31[1].

ב-3 בספטמבר 1893 הועלה דיומא לדרגת גנרל של דיוויזיה. בדצמבר מונה למפקד צבא האלפים, שמנה 45,000 חיילים. הוא ארגן את הצבא, שעמד מול צבא פיאמונטה. תחילה התקשה ואף נחל תבוסה, אך לבסוף כבש את מעברי ההרים, לקח 1,700 שבוים ו-30 תותחים והרבה ציוד. בהמשך מונה דיומא בראש צבאות שונים ומילא תפקידים רבים. עם יציאת נפוליאון למצרים מונה דיומא בראש חיל הפרשים של המשלחת. במהלך המסע התגלעו חילוקי דעות בין דיומא ובין נפוליאון. הוא ביקש רשות לשוב לצרפת ולאחר קבלת הרשות עזב באוניה ב-7 במרץ 1799. הספינה, שעמדה לטביע, עגנה בנמל איטלקי והוא נפל לידי ממלכת נאפולי, שם הוחזק בשבי ועונה במשך שנתיים.

הוא שוחרר באפריל 1801 וחזר לווילר-קוטרט כדי לשקם את בריאותו. הוא פרש מהצבא בשנת 1802. למרות תביעותיו, דיומא לא קיבל את 28,500 הפרנקים בפיגור בשכר עבור שנות השבי, וגם לא את חלקו ב-500,000 פרנק פיצויים שהממשלה הנפוליטנית נאלצה לשלם לשבוים הצרפתים. הוא נאלץ להסתפק בפנסיה שלו כמייג'ור גנרל (כ-4,000 פרנק בשנה)

מותו והנצחתו

עריכה

דיומא החולה מת בגיל ארבעים וארבע, והותיר את אשתו ושני ילדיו (בתו אלכסנדרין-אמה והבן אלכסנדר, הסופר לעתיד) כמעט ללא אמצעי קיום.

שמו של דיומא חקוק על הקיר הדרומי של שער הניצחון הפריזאי.

בשנת 1913 הוצב פסלו של דיומא שיצר אלפונס דה פרין דה מונסל (Alphonse de Perrin de Moncel), בפריז, בכיכר מאלשרבה (Place Malesherbes), כיום כיכר ז'נרל-קטרו, ברובע ה-17. הפסל הותך בתקופת משטר וישי, כחלק מאיסוף מתכות[2]. אגודת ידידי גנרל דיומא תובעת מהעירייה שחזור של הפסל והעירייה החליטה על כך בצורה חיובית בשנת 2021.

ב-4 באפריל 2009 הוסר הלוט מעל אנדרטה לזכרו של הגנרל דיומא מאת הפסל דריס סן ארקיד, בפריז, בכיכר ז'נרל קטרו. האנדרטה נקראת Fers (אזיקים) והיא אזיק עבדים בגובה של יותר מחמישה מטרים ובמשקל של כמה טונות. הוא הפך לאנדרטה הראשונה בקנה מידה זה באירופה המוקדשת לתקופת העבדות. את הקומפוזיציה משלימה תאורה אחורית שנדלקת בלילה.

בשנת 2006, לרגל מאתיים שנה למותו, הוצבו שני לוחות להנצחתו, האחד בבית בו מת והשני במעבר ההרים שכבש.

ב-2012 התפרסם באנגלית הספר The Black Count: Glory, Revolution, Betrayal, and the Real Count of Monte Cristo, ספר המבוסס על הביוגרפיה של גנרל דיומא. שנה לאחר מכן הופיע הספר בצרפתית תחת השם Dumas, le comte noir.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה