צוצלת

מין עוף
(הופנה מהדף תור העיר)

צוֹצֶלֶת (שם מדעי: Spilopelia senegalensis, שם קודם: תּוֹר הָעִיר[2]) היא מין עוף ממשפחת היוניים, החי באזורים הטרופיים באפריקה מדרום לסהרה, במזרח התיכון ובדרום אסיה מדרום להודו. הצוצלת מתגוררת בסבך, באזורים יבשים. בישראל נפוצה בכל הארץ, ורבים מתבלבלים בינה לבין יונת הבית, הנפוצה גם היא.

קריאת טבלת מיוןצוצלת
צוצלת
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: יונאים
משפחה: יוניים
סוג: Spilopelia
מין: צוצלת
שם מדעי
Spilopelia senegalensis
ליניאוס, 1766
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הצוצלת מקננת על גבי עצים או בחצרות בתים, ומטילה שתי ביצים לבנות. מעופה מהיר, בתנועת כנפיים קצובה ומשק מהיר מזדמן. אופן תעופה זה מאפיין את כלל היוניים.

נכון לשנת 2022, הצוצלת היתה העוף השני בתפוצתו בישראל.[3] מספירה שנערכה בינואר 2024 עולה שהצוצלת היא הציפור הרביעית הנפוצה בישראל, אחרי העורב האפור, המיינה המצויה, ויונת הבית. זאת לאחר שהופיעה ב-51.5% מהדיווחים במסגרת ספירת הציפורים השנתית[4].

מקור השם עריכה

שמה העברי הראשון "תור העיר", ניתן לה על ידי הזואולוג יהושע מרגולין, בשל שכיחותה בערים ובסמוך למשכנות האדם. מאוחר יותר שינה הזואולוג ישראל אהרוני את שמה לצוצלת משום שהמיתה נשמעה לו כקריאות צלצול. בערבית שמה הוא דבסייה (חמאמה) ד'אחכה, שמשמעותו "תור התמרים הצוחק". באנגלית היא נקראת Laughing dove, כלומר "התור הצוחק". בעברית השם המקומי תור צוחק שמור למין אחר.[5]

תכונות עריכה

לצוצלת זנב ארוך, היא צנומה, ואורכה כ-25–30 סנטימטר. גבה, כנפיה וזנבה בעלי צבע חום-אדמדם וכנפיה כחולות-אפורות. ראשה וחלקיה התחתונים ורדרדים ונוטים ללבן בבטן התחתונה. הצוואר מעוטר בנקודות שחורות והוא בגוון חום חימר אדמדם, הרגליים אדומות. הזכרים והנקבות בעלי מראה זהה. הצעירים אפרפרים ובעלי פחות נקודות בצוואר.

הצוצלות אוכלות גרעינים, זרעים, צמחים אחרים וחרקים זעירים. הן נוטות לשהות זמן רב על הקרקע וניתן למוצאן בערבות ושטחים מעובדים. בדומה ליונים אחרות ממשפחת היוניים, הצוצלות אינן מרבות לחיות בלהקות ולרוב הן בודדות או חיות בזוגות. זמן קצר לפני הקינון, מבצע הזכר מעופים כלפי מעלה ודאייה ספירלית כלפי מטה במטרה לחזר אחר הנקבה. הצוצלת מקננת בין 3–5 פעמים בשנה, בכל מקום כמעט כל עוד הוא מוגן מרוחות, גשמים ישירים, טורפים וסכנות אחרות. הקן נבנה על ידי שני בני הזוג מזרדים וענפים דקים יותר במרכז. בניית הקן נמשכת מספר ימים ומייד לאחר השלמתו, יושבת הנקבה בקן לצורך הטלת הביצים. הנקבה מטילה שתי ביצים לבנות בהפרש של יום אחת מהשנייה. הדגירה מתבצעת על ידי שני בני הזוג והיא נמשכת 14 ימים, אך לרוב דוגרת הנקבה יותר מהזכר והוא מחליף אותה על מנת שתאכל למשך מספר שעות, בדרך כלל בשעות הצהריים.

הגוזלים הבוקעים מן הביצים עוטים פלומת נוצות צהובה ועיניהם עצומות. בגיל 6 ימים הם פוקחים את עיניהם ואוכלים מזון מתוך הזפק של הוריהם. בששת הימים הראשונים לחייהם, מאכילים אותם הוריהם בחלב יונים שהוריהם מחדירים להם לתוך הלוע במקורם. בגיל 16 ימים עוזבים הגוזלים את הקן, אך יכולת התעופה שלהם מגיעה לשיאה בגיל 20 ימים. במשך מספר ימים נוספים שוהים הגוזלים בקרבת הוריהם, עד שנפרדים מהם. לבגרות מגיעה הצוצלת בגיל חודשיים בערך.

מקובל כי מקור הצוצלות בארץ ישראל הוא בפרטים שהובאו על ידי המוסלמים למסגדיהם מאפריקה[6], לקישוט ולהנאה מקול המייתה, ולמעשה נחשבת כמין פולש – העוף הפולש הראשון בארץ ישראל.

גלריה עריכה

 

שירת הצוצלת
לעזרה בהפעלת הקבצים

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא צוצלת בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ צוצלת באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ראובן ענבר, ציפורי ארץ ישראל, הוצאת יבנה, כרך ג', עמוד 116
  3. ^ סיכום ספירת הציפורים 2022
  4. ^ קוריאל, אילנה (2024-04-08). "הספירה השנתית: אלו 10 הציפורים הנפוצות בישראל". Ynet. נבדק ב-2024-04-09.
  5. ^ שלומית ליפשיץ, שומעים גיחוך מבעד לתריס? חפשו את הצוצלת, באתר ynet, 13 בינואר 2011
  6. ^ צוצלת, באתר הצפרות הישראלי