פתיחת התפריט הראשי

תזונה מגדרית היא תחום חדש במדע אשר בוחן את ההבדלים התזונתיים באופן מגדרי. התחום בוחן את ההבדלים בין נשים וגברים בנושאים שונים כגון צריכת מזון, דימוי גוף, אזורי צבירת שומנים, מבנה גוף והשפעה הורמונאלית על צריכת מזון.

ההיבט הרעיוניעריכה

ההבדלים הפיזיולוגיים, הביולוגיים והאנטומיים בין נשים וגברים משמעותיים כמעט בכל מערכות הגוף. לכן יש טעם לחקור גם התאמה תזונתית לכול מגדר. תפריט אופטימאלי צריך להתייחס למאפייניו השונים של האדם, כמו גילו ומצבים פיזיולוגיים אחרים כמו הנקה, הריון או פעילות גופנית עצימה. תחומים חדשים כמו רפואה מגדרית ופרמקולוגיה מגדרית בוחנים מחדש את השפעות הרפואה על פי מינו הביולוגי של האדם. העובדה כי מחקרים נעשים בעיקר על גברים דורשת התייחסות. יש לבחון מחדש את הטיפול כיוון שמערכות הגוף מושפעות ממין האדם.

ההיבט הפיזיולוגיעריכה

לנשים יש בממוצע כ- 10% יותר שומן מגברים עבור אותו BMI, (אינדקס מסת הגוף, נוסחה המביאה בחשבון את גובה האדם ומשקלו: חלוקת משקל הגוף בק"ג, בריבוע הגובה במטרים)[1].

שיעור גבוה של רקמות שומן בגוף מגביר את הסיכון לבעיות רפואיות כמו כולסטרול גבוה, בעיות מפרקים, ליקויי יציבה וכאבי גב תחתון בקרב שני המינים[2] . ישנן גם מחלות שקשורות למיקום שונה של הצטברות השומן בגוף. בקרב גברים ההשמנה האופיינית היא בפלג גוף עליון (בטן וחזה), תופעה המכונה השמנת תפוח או השמנה אבדומינלית. נשים צוברות שומן בפלג גוף תחתון (עכוז וירכיים), מה שמכונה השמנת אגס או השמנה גלוטאלית[3]. קיים קשר בין השמנה בפלג גוף עליון למחלות לב וכלי דם וסוכרת מבוגרים. לא ידוע על מחלות שאופייניות להשמנה בפלג גוף תחתון. רמה גבוהה של חומצות שומן רוויות מעלה את הסיכון לשברים על רקע אוסטיאופורוזיס בקרב מבוגרים, בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר. פיזור השומנים בגוף מתחיל כבר בגיל ההתבגרות, בבנים- פעולה מוגברת של בלוטת יותרת המוח גורמת ליצור של הורמוני מין כמו טסטוסטרון הנוצר באשכים וסומטוטרופין הנוצר בבלוטת יותרת המוח. שינוי פיזיולוגי זה מוביל לגדילה של הגוף הבאה לידי ביטוי בעליה של מסת שריר ועיבוי עצמות. עם העלייה במשקל עולה גם מסת השריר, העלייה במסה נובעת מהגדלת סיבי השריר (היפרטרופיה) ולא מעליה במספר סיבי השריר (היפרפלזיה). בקרב בנות מסת השריר מגיעה לשיאה בגילאי 16–20, בקרב בנים בגילאי 18–25. ניתן להשפיע על עליה במסת השריר בעזרת תזונה נכונה ופעילות גופנית[4]. להתפתחות הפיזיולוגית ואנטומית השלכות על התזונה כיוון, שהמתבגר נזקק לכמויות גדולות של מזון. בבנות- בלוטת יותרת המוח גורמת ליצור מוגבר של אסטרוגן הנוצר בשחלות והורמון גדילה (GH).

נשים מועדות לפתח הפרעות אכילה יותר מגברים. העיבוד הוויזואלי של מזון שונה בין המינים. נשים מגיבות חזק יותר למראות ויזואליים של מזון ובעיקר לסוג העתיר בשומן. בקרב גברים יש פעילות מוחית מוגברת במצבי רעב. ייתכן וההבדלים נובעים בין השאר מתהליך החיברות של נשים המתעסקות יותר בהיבטים תזונתיים ודימוי גוף[5].

ההיבט החברתיעריכה

ישנם הבדלים מגדריים בנוגע לצריכת מזון, הכנסה קלורית וגישות כלפי מזון כתוצאה מנורמות חברתיות ותרבותיות. על פי הנורמה המקובלת בחברה המערבית, יופי נשי מזוהה לעיתים קרובות עם רזון, כתוצאה מכך נשים מודאגות יותר מגברים לגבי משקלן ומקנות חשיבות רבה יותר לדיאטה בריאה. נשים באופן מסורתי מופקדות על תזונת המשפחה, וגם כיום הן לעיתים קרובות אַמוּנוֹת על קניית ובישול האוכל למשפחה.

מאכלים מסוימים מתוייגים כגבריים או נשיים. לתהליכי החיברות משקל מכריע בבחירת מזון, בהעדפה ייחודית לטעמים ולסוגי מזון שעוברים מדור לדור. גברים שצורכים יותר פחמימות וחלבונים מנשים, מרבים באכילת בשר אדום, תפוחי אדמה, לחם ואלכוהול, ואוכלים פחות פירות, ירקות, דגים, עוף, גבינה ומתוקים לעומת נשים שירבו באכילה מסוג זה[6]. העדפת טעמים מתחילה בילדות, ויש שמקדימים אותה לתקופת ההנקה, כלומר האם המניקה מעצבת דפוסים לוולד. בהמשך הילד מתנסה ומושפע ממאכלים מסורתיים המוגשים לו, ומושפע מן התרבות לה נולד. ילדים מקטלגים מאכלים מסוימים על פי מגדר וגזע[7].

ההיבט ההיסטוריעריכה

ההיסטוריה של המין האנושי החלה באפריקה לפני כ- 7 מיליוני שנים. רוב האנושות עד לפני כ-13,000 שנים התקיימה בחברות ציידים-לקטים. החברות הללו ניזונו מצמחים שאספו וליקטו ומבעלי חיים שצדו. בחברת הציידים-לקטים חלוקה מגדרית של איסוף המזון. הגברים עסקו בעיקר בציד ונעדרו מהבית לתקופות ארוכות. הנשים ליקטו קטניות, ירקות, זרעים ופירות בסביבתן הקרובה, מה שאפשר להן להפנות את תשומת לבן לגידול וטיפוח הילדים. מאוחר יותר התפתחו חברות חקלאיות שבייתו צמחים ובעלי חיים ועברו למגורי קבע[8]. מגורי הקבע של היישובים החקלאיים אפשרו צבירת רכוש וקרקע. המהפכה התעשייתית שהתרחשה לאחר המהפכה החקלאית התאפיינה בהגירה מן הכפר לעיר ובשינויים במבנה המשפחה. בעקבות השינויים החברתיים והכלכליים נשים החלו לצאת לעבוד אך עדיין נתפסו כמטפלות הראשיות בילדים וכאחראיות על משק הבית. כיום ניהול משק הבית כולל גידול ילדים, ניקיון, כביסה ובישול. מטלות אלה בדרך כלל מופקדות בידי האישה. היא דואגת לקניית המזון והיא אחראית על התזונה בביתה. כלומר היא מחליטה על מרכיבי המזון של משפחתה. היא המלקטת העיקרית.

ההיבט הדמוגרפיעריכה

באזורים רבים בעולם ניתן לראות כי יש הזנחה תזונתית והפקרת ילדים למוות עקב סיבות מגוונות. בסין למשל יש הגבלת ילודה עקב הסכנה להתפוצצות אוכלוסין וקיימת העדפה ברורה לבנים כדי שיוכלו לסייע בפרנסת המשפחה. התופעה של רצח תינוקות ממין נקבה והפלות מכוונות של תינוקות ממין נקבה, בשילוב הזנחה רפואית ותזונתית גורמת לפער מספרי בין המינים. התופעה קיימת באזורים רבים בעולם: מזרח תיכון, צפון אפריקה, מזרח אסיה ודרום אסיה. שתי מדינות בולטות בהיקף התופעה הן הודו וסין. האפליה נגד הבנות נובעת מתפיסה תרבותית פטריארכלית- מסורתית על פיה בנים תורמים יותר למשק הבית ולכן לבנים כדאיות כלכלית גבוהה יותר. הבנות לעומת זאת הן נטל כלכלי על המשפחה כיוון שצריך לדאוג להן לנדוניה לפני נישואיהן והן עוברות לגור בבית הבעל. עניין זה גורם להזנחת הבנות באופנים שונים הכוללים מניעת טיפול רפואי בעת הצורך וליקויים באספקה תזונתית הולמת[9]. בשנת 2010 דיווח האו"ם כי רצח תינוקות, הפלות והזנחה הובילו למחסור של 96 מיליון נשים באסיה. הפער בין בנים ובנות בלידת תינוקות במזרח אסיה הוא הגדול בעולם, 119 לידות של בנים על כל 100 לידות של בנות. הממוצע העולמי לעומת זאת עומד על 107 לידות של בנים לעומת 100 לידות של בנות. הבעיה תחריף אם לא תקודם מדיניות של שוויון נשים והטמעת המגדר באסיה ובמדינות האוקיינוס השקט[10].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Karastergiou et al., Sex differences in human adipose tissues – the biology of pear shape, Biology of Sex Differences 2012
  2. ^ יגאל פנחס, המדריך השלם לפעילות בחדר כושר, תל אביב: פוקוס, 2007
  3. ^ שחר נייס ועמרי ענבר, הפיזיולוגיה של המאמץ, תל אביב: פוקוס, 2003
  4. ^ אלון אליקים ודן נמט, פעילות גופנית בילדים בבריאות ובחולי, תל אביב: ח.א. יהלום, 2008
  5. ^ Toepel et al., Gender and Weight Shape Brain Dynamics during Food Viewing. Plos One. 2012
  6. ^ Prattala et al., Gender differences in the consumption of meat, fruit and vegetables are similar in Finland and the Baltic countries. European Journal of Public Health,2005
  7. ^ Virginia Lam, Children’s Gender- and Ethnicity-based Reasoning about Foods, Social Development 2009
  8. ^ דיאמונד ג'ארד, רובים, חיידקים ופלדה, תל אביב: עם עובד, 2008
  9. ^ Pande, Selective Gender Differences in Childhood Nutrition and Immunization in Rural India: the role of siblings 2003 Demography
  10. ^ www.haaretz.co.il