תחנת החלל מיר

מיר (רוסית: Мир, שמשמעו "תבל" וגם "שלום") הייתה תחנת חלל של ברית המועצות (ומאוחר יותר של רוסיה), שחגה במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בין השנים 1986 ל־2001. מיר הייתה תחנת המחקר הראשונה בחלל שהייתה מאוכלסת באופן קבוע תקופה ארוכה. באמצעות מספר שיתופי פעולה בינלאומיים, היא הפכה לנגישה עבור קוסמונאוטים ואסטרונאוטים של מדינות רבות. במהלך פעילותה ביקרו בה 104 חוקרים מ־12 מדינות. מיר הורכבה במסלול על ידי מספר מודולים ששוגרו בנפרד החל מ־19 בפברואר 1986 עד 1996. התחנה שהתה במסלול עד אשר הוסטה בהנחיה מרחוק למסלול שהוביל להתרסקותה על פני כדור הארץ ב־23 במרץ 2001.

תחנת החלל מיר
NSSDC 1986-017A
צוות 3
שיגור 20 בפברואר 198623 בפברואר 1996
משגר פרוטון-K עריכת הנתון בוויקינתונים
חדירה לאטמוספירה 23 במרץ 2001
מסה 129,700±1 קילוגרם
אורך 19±1 מטר
רוחב 31±1 מטר
גובה 27.5±0.1 מטר
נפח מדוחס 350 מ"ק
לחץ אטמוספירי 101.3 קילו-פסקל
פריגיאה 354 ק"מ
אפוגיאה 374 ק"מ
נטיית מסלול 51.6±0.1 מעלה
מהירות מסלולית 27,700 קמ"ש
זמן הקפה 91.9 דקות
הקפות ליום 15.7
ימים במסלול 5,510
ימים מאוישים 4,592
מספר הקפות 86,331
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממדי התחנה הכוללים היו: אורך 19 מטר, רוחב 31 מטר וגובה 27.5 מטר.

היסטוריה עריכה

תכנון התחנה החל בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. בשנת 1984 העבודות למעשה הוקפאו והמאמץ הופנה לקידום תוכנית מעבורת החלל בוראן. בלחץ גריגורי רומנוב העבודות חודשו במטרה לשגר את התחנה לקראת ועידת המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בשנת 1986[1].

מיר הייתה מבוססת על סדרת תחנות החלל סאליוט ששוגרו לפניה על ידי ברית המועצות. היא קיבלה שירות בעיקר מחלליות סויוז רוסיות מאוישות ומחלליות משא מסוג פרוגרס. תוכנן שהיא תהיה היעד לטיסות של מעבורת החלל בוראן, שננטשה מאוחר יותר. ארצות הברית תכננה לבנות את תחנת החלל פרידום כמקבילה למיר. לאחר תום המלחמה הקרה שולבו יכולות תחנת החלל מיר של רוסיה ומעבורות החלל האמריקניות. מיר סיפקה מעבדה מדעית גדולה וראויה למגורים בחלל ומעבורות החלל סיפקו משלוחים והרחבה זמנית של אזורי חיים ועבודה, ובכך יצרו את החללית הגדולה בהיסטוריה עם מסה משולבת של 250 טון. מעבורות החלל האמריקניות השתמשו בצווארון עגינה שתוכנן במקור עבור מעבורת החלל הסובייטית בוראן.

הקוסמונאוט סרגיי קריקאליוב טס לראשונה למיר ב-26 בנובמבר 1988 ושהה בתחנת החלל עד 27 באפריל 1989, כשהוא יוצא פעמים אחדות למשימות מחוץ לה. קריקאליוב שוגר שוב אל מיר ב-1991 ונשאר שם 311 יום, 20 שעות ודקה אחת. שהותו התארכה, מאחר שבמהלכה התפרקה ברית המועצות ורשויות החלל התקשו להשיג הסכמה ומימון להחזרתו הביתה. כשהוחזר לבסוף במרץ 1992 היה חלש מכדי ללכת בכוחות עצמו, סבל מבריחת סידן מהעצמות ונזקק לתקופה ממושכת של החלמה ושיקום[2].

בשנת 1997, בעקבות פרשת הסיליקון בחלב, השקיעה חברת תנובה כחצי מיליון דולר בהפקת פרסומת לחלב עמיד, שצולמה בתחנת החלל מיר. זה הייתה הפעם הראשונה מעולם שפרסומת צולמה בחלל[3].

מבפנים נראתה המיר כמבוך מכווץ המלא בצינורות, כבלים ומכשירים מדעיים - וחפצים של חיי היומיום, כגון תמונות, ציורי ילדים, ספרים וגיטרה. בדרך כלל אכלסה מיר שלושה אנשי צוות[4], אך לעיתים שהו בה עד שישה אנשים למשך חודש. למעט שתי תקופות, הייתה מיר מאוכלסת באופן רציף עד אוגוסט 1999. ביולי 1998, החליטה ממשלת רוסיה להפיל את התחנה לכדור הארץ באופן מבוקר, לפני שתאבד את השליטה עליה. ב-27 בדצמבר 2000 איבד מרכז השליטה את הקשר עם התחנה ל-24 שעות והיה חשש שהיא תשוב לכדור הארץ באופן לא מבוקר, ובכך להוביל לתוצאות הרסניות אם שרידי התחנה היו נופלים באזורים מאוכלסים[5].

מסעה בן חמש עשרה השנים של תחנת החלל הרוסית הסתיים ב־23 במרץ 2001, כשמיר נכנסה לאטמוספירה של כדור הארץ קרוב לפיג'י והתרסקה בדרום האוקיינוס השקט. מומחים רוסים תכננו את ההתרסקות המבוקרת במשך חודשים, ביצעו מספר סימולציות למציאת המיקום האופטימלי להתרסקות. רוסיה רכשה חבילת ביטוח בסכום של 200 מיליון דולר, לכיסוי נזקים במקרה של פגיעה ברכוש בקרקע[6]. קרוב לתום חייה היו תוכניות שונות לרכישתה על ידי גורמים מסחריים, כמו תאגיד החלל מירקורפ, כדי לשמש כאולפן הטלוויזיה/הסרטים הראשון במסלול בחלל, או לתיירות חלל, אולם תוכניות אלה לא יצאו אל הפועל.

חלקי התחנה עריכה

יחידה תאריך שיגור משגר תאריך עגינה מסה

(קילוגרם)

משימה תכלית היחידה
בודדת במערך התחנה
רכיב הליבה 19 בפברואר 1986 פרוטון 20,100 מקום מגורים ובקרה על התחנה, הרכיב שאליו התחברו שאר הרכיבים    
Kvant-1 31 במרץ 1987 פרוטון 9 באפריל 1987 10,000 סויוז TM-2 מכשירים מדעיים ומערכות תומכות חיים נוספות    
Kvant-2 26 בנובמבר 1989 פרוטון 6 בדצמבר 1989 19,640 סויוז TM-8 מכשירים מדעיים ומערכות תומכות חיים נוספות    
Kristall 31 במאי 1990 פרוטון 10 ביוני 1990 19,640 סויוז TM-9 הרחבת היכולות המדעיות של התחנה    
Spektr 20 במאי 1995 פרוטון 1 ביוני 1995 19,640 סויוז TM-21 מרחב עבודה ומגורים לאסטרונאוטים אמריקאים    
יחידת העגינה 12 בנובמבר 1995 מעבורת החלל אטלנטיס (STS-74) 15 בנובמבר 1995 6,134 סויוז TM-22 מקום עגינה בטוח ויציב למעבורות החלל    
Priroda 23 באפריל 1996 פרוטון 26 באפריל 1996 19,000 סויוז TM-23 ציוד לחישה מרחוק    

צוותי התחנה עריכה

כתב נטוי - מפקד צוות

משלחת צוות שיגור חללית הגעה נחיתה חללית נחיתה משך
(ימים)
1 ברית המועצות  לאוניד קיזים
ברית המועצות  ולדימיר סולוביוב
13 במרץ 1986
12:33 UTC
סויוז T-15 14 ביולי 1986
12:34 UTC
סויוז T-15 125.00
תחנת החלל לא מאוישת
2 ברית המועצות  אלכסנדר לבייקין 5 בפברואר 1987 br>21:38 UTC סויוז TM-2 30 ביולי 1987
01:04 UTC
סויוז TM-2 174.14
ברית המועצות  יורי רומננקו 29 בדצמבר 1987
09:16 UTC
סויוז TM-3 326.48
ברית המועצות  אלכסנדר אלכסנדרוב 22 2 ביולי 1987
01:59 UTC
סויוז TM-3 160.30
3 ברית המועצות  ולדימיר טיטוב
ברית המועצות  מוסה מנארוב
21 בדצמבר 1987
11:18 UTC
סויוז TM-4 21 בדצמבר 1988
09:57 UTC
סויוז TM-6 365.94
ברית המועצות  ולרי פוליאקוב 29 באוגוסט 1988
04:23 UTC
סויוז TM-6 עבר למשלחת מס' 4
4 ברית המועצות  אלכסנדר וולקוב
ברית המועצות  סרגיי קריקאליוב
26 בנובמבר 1988
15:49 UTC
סויוז TM-7 27 באפריל 1989
02:57 UTC
סויוז TM-7 151.47
ברית המועצות  ולרי פוליאקוב הועבר ממשלחת מס' 3 240.94
תחנת החלל לא מאוישת
5 ברית המועצות  אלכסנדר ויקטורנקו
ברית המועצות  אלכסנדר סרברוב
5 בספטמבר 1989
21:38 UTC
סויוז TM-8 19 בפברואר 1990
04:36 UTC
סויוז TM-8 166.29
6 ברית המועצות  אנטולי סולוביוב
ברית המועצות  אלכסנדר בלנדין
11 בפברואר 1990
06:16 UTC
סויוז TM-9 9 באוגוסט 1990
07:33 UTC
סויוז TM-9 179.05
7 ברית המועצות  גנאדי מנאקוב
ברית המועצות  גנאדי סטרקאלוב
1 באוגוסט 1990
09:32 UTC
סויוז TM-10 10 בדצמבר 1990
06:08 UTC
סויוז TM-10 130.86
8 ברית המועצות  ויקטור אפנסייב
ברית המועצות  מוסה מנארוב
2 בדצמבר 1990
08:13 UTC
סויוז TM-11 26 במרץ 1991
10:04 UTC
סויוז TM-11 175.08
9 ברית המועצות  אנטולי ארצברסקי 18 במאי 1991
12:50 UTC
סויוז TM-12 10 באוקטובר 1991
04:12 UTC
סויוז TM-12 144.64
ברית המועצות  / רוסיה  סרגיי קריקאליוב הועבר למשלחת מס' 10
10 ברית המועצות  / רוסיה  אלכסנדר וולקוב 2 באוקטובר 1991
05:59 UTC
סויוז TM-13 25 במרץ 1992
08:51 UTC
סויוז TM-13 175.12
ברית המועצות  / רוסיה  סרגיי קריקליוב הועבר ממשלחת מס' 9 311.83
11 רוסיה  אלכסנדר ויקטורנקו
רוסיה  אלכסנדר קאלרי
17 במרץ 1992
10:54 UTC
סויוז TM-14 10 באוגוסט 1992
01:05 UTC
סויוז TM-14 145.59
12 רוסיה  אנטולי סולוביוב
רוסיה  סרגיי אבדייב
27 ביולי 1992
06:08 UTC
סויוז TM-15 1 בפברואר 1993
03:49 UTC
סויוז TM-15 188.90
13 רוסיה  גנאדי מנאקוב
רוסיה  אלכסנדר פולשיצ'וק
24 בינואר 1993
05:58 UTC
סויוז TM-16 22 ביולי 1992
06:41 UTC
סויוז TM-16 179.03
14 רוסיה  וסילי ציבלייב
רוסיה  אלכסנדר סרברוב
1 ביולי 1993
14:32 UTC
סויוז TM-17 14 בינואר 1994
08:18 UTC
סויוז TM-17 196.74
15 רוסיה  ויקטור אפנסייב
רוסיה  יורי אוסצ'וב
8 בינואר 1994
10:05 UTC
סויוז TM-18 9 ביולי 1994
10:32 UTC
סויוז TM-18 182.02
רוסיה  ולרי פוליאקוב הועבר למשלחת מס' 16
16 רוסיה  יורי מלנצ'נקו
רוסיה  טלגאט מוסאבייב
1 ביולי 1994
12:24 UTC
סויוז TM-19 4 בנובמבר 1994
11:18 UTC
סויוז TM-19 125.95
רוסיה  ולרי פוליאקוב הועבר ממשלחת מס' 15 הועבר למשלחת מס' 17
17 רוסיה  אלכסנדר ויקטורנקו
רוסיה  ילנה קונדקובה
3 באוקטובר 1994
22:42 UTC
סויוז TM-20 22 במרץ 1995
04:04 UTC
169.22
רוסיה  ולרי פוליאקוב הועבר ממשלחת מס' 16 סויוז TM-20 437.75
18 רוסיה  ולדימיר דז'ורוב
רוסיה  גנאדי סטרקאלוב
ארצות הברית  נורמן ת'אגארד
14 במרץ 1995
06:11 UTC
סויוז TM-21 7 ביולי 1995
14:55 UTC
STS-71 115.36
19 רוסיה  אנטולי סולוביוב
רוסיה  ניקולאי בודארין
27 ביוני 1995
19:32 UTC
STS-71 11 בספטמבר 1995
06:52 UTC
סויוז TM-21 75.47
20 רוסיה  יורי גידזנקו
רוסיה  סרגיי אבדייב
גרמניה  תומאס רייטר
3 בספטמבר 1995
09:00 UTC
סויוז TM-22 29 בפברואר 1996
10:42 UTC
סויוז TM-22 179.07
21 רוסיה  יורי אונופריינקו
רוסיה  יורי אוסצ'וב
21 בפברואר 1996
12:34 UTC
סויוז TM-23 2 בספטמבר 1996
07:41 UTC
סויוז TM-23 193.80
ארצות הברית  שאנון לוסיד 22 במרץ 1996
08:13 UTC
STS-76 הועבר למשלחת מס' 22
22 רוסיה  ולרי קורזון
רוסיה  אלכסנדר קאלרי
17 באוגוסט 1996
13:18 UTC
סויוז TM-24 2 במרץ 1997
06:44 UTC
סויוז TM-24 196.73
ארצות הברית  שאנון לוסיד הועבר ממשלחת מס' 21 26 בספטמבר 1996
12:13 UTC
STS-79 188.17
ארצות הברית  ג'ון בלאהה 16 בספטמבר 1996
08:54 UTC
STS-79 22 בינואר 1997
14:23 UTC
STS-81 128.23
ארצות הברית  ג'רי ליננגר 12 בינואר 1997
09:27 UTC
STS-81 הועבר למשלחת מס' 23
23 רוסיה  וסילי ציבלייב
רוסיה  אלכסנדר לזוטקין
10 בפברואר 1997
14:09 UTC
סויוז TM-25 14 באוגוסט 1997
12:17 UTC
סויוז TM-25 184.92
ארצות הברית  ג'רי ליננגר הועבר ממשלחת מס' 22 24 במרץ 1997
13:27 UTC
STS-84 132.17
בריטניה  ארצות הברית  מייקל פואול 15 במאי 1997
09:07 UTC
STS-84 הועבר למשלחת מס' 24
24 רוסיה  אנטולי סולוביוב
רוסיה  פאבל וינוגרדוב
5 באפריל 1997
15:35 UTC
סויוז TM-26 19 בפברואר 1998
09:10 UTC
סויוז TM-26 197.73
בריטניה  ארצות הברית מייקל פואול הועבר ממשלחת מס' 23 6 באוקטובר 1997
21:55 UTC
STS-86 144.57
ארצות הברית  דייוויד וולף 26 בספטמבר 1997
02:34 UTC
STS-86 31 בינואר 1998
22:36 UTC
STS-89 127.83
ארצות הברית  אנדרו תומאס 23 בינואר 1998
01:48 UTC
STS-89 הועבר למשלחת מס' 25
25 רוסיה  טלגט מוסאבייב
רוסיה  ניקולאי בודארין
29 בינואר 1998
16:33:42 UTC
סויוז TM-27 25 באוגוסט 1998
05:24:44 UTC
סויוז TM-27 207.53
ארצות הברית אנדרו תומאס הועבר ממשלחת מס' 24 12 ביוני 1998
18:00 UTC
STS-91 140.63
26 רוסיה  גנאדי פדאלקה 13 באוגוסט 1998
09:43 UTC
סויוז TM-28 28 28 בפברואר 1999
02:14 UTC
סויוז TM-28 198.69
רוסיה  סרגיי אבדייב הועבר למשלחת מס' 27
27 רוסיה  ויקטור אפנסייב
צרפת  ז'אן פייר אניירה
20 בפברואר 1999
04:18 UTC
סויוז TM-29 28 באוגוסט 1999
00:34 UTC
סויוז TM-29 188.85
רוסיה  סרגיי אבדייב הועבר ממשלחת מס' 26 379.62
תחנת החלל אינה מאוישת
28 רוסיה  סרגיי זליוטין
רוסיה  אלכסנדר קאלרי
4 באפריל 2000
05:01 UTC
סויוז TM-30 16 ביוני 2000
00:43 UTC
סויוז TM-30 72.82

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תחנת החלל מיר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה