תחנות הכוח באשלים

תחנת כוח משולבת בישראל: תרמו-סולארית, פוטו-וולטאית וגז
(הופנה מהדף תחנת הכוח באשלים)

תחנות הכוח באשלים הן מתחם של ארבע תחנות כוח שנבנה בסמוך ליישוב אשלים בנגב על שטח של 10,000 דונם, בהספק מקסימלי של כ־312 מגה־ואט, שהם כ־1.6% מההספק המותקן של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל (נכון ליולי 2015).[1] התחנות משלבות שלושה סוגי תהליכי הפקת חשמל: תחנת כוח תרמו־סולארית, תחנת כוח פוטו־וולטאית ותחנת כח בגז טבעי.[2]

תחנות הכוח באשלים
מגדל השמש של תחנת ברייטסורס אשלים
מגדל השמש של תחנת ברייטסורס אשלים
מאפיינים כלליים
שימוש תחנת כוח
מיקום אשלים
קואורדינטות 30°57′54″N 34°43′34″E / 30.96502°N 34.72602°E / 30.96502; 34.72602
מידע על ההקמה
עלות נגב אנרגיה 1.1 מיליארד דולר
ברייטסורס 700 מיליון דולר
אשלים סאן פי וי 280 מיליון שקל
תקופת הבנייה 2013 – יולי 2018 (כ־5 שנים)
מידות
שטח 10,000 דונם
מאפיינים תפעוליים
מפעיל נגב אנרגיה, אשלים סאן פי וי, ברייטסורס אשלים
מגדל השמש ושדה ההליוסטטים שסביבו, יולי 2019

את קצהו הבּוֹהֵק של מגדל השמש באחת התחנות ניתן לראות גם באור יום מתחנת החלל הבין-לאומית[3]. הפעלת מתחם אשלים יקרה את מחיר החשמל בישראל בכ-2%[4].

המניעים להקמת המתחםעריכה

בהודעת דובר משרד התשתיות הלאומיות[5] מצוינות מספר מטרות להקמת התחנה:

  • מטרות כלכליות: צמצום ייבוא אנרגיה ראשונית למשק, ובכך צמצום הגרעון המסחרי וצמצום הנטל על המשק.
  • מטרה מדינית: צמצום התלות האסטרטגית.
  • מטרה סביבתית: הפחתת רמת זיהום האוויר והגברת המודעות לסביבה ירוקה.
  • מטרות מדעיות: קידום טכנולוגיות מקומיות והטמעת טכנולוגיות חדישות ממדינות אחרות.

כן מפורטים מספר גורמי כדאיות בהקמת התחנה:

  • עליית מחירי הדלקיםפחם והנפט).
  • תנודתיות המחירים בטווח הארוך.
  • פרוטוקול קיוטו שעליו חתומה גם ישראל, המתגמל כלכלית מדינות וגופים עסקיים אשר יפתחו פרויקטים של אנרגיות מתחדשות.
  • ביקוש הולך וגובר לטכנולוגיה – שוק גלובלי בפיתוח מואץ, הן מדינות מפותחות ובכללן האיחוד האירופי והן מדינות מתפתחות אשר נהנות מתמיכות ומענקים.

בזמן הכנת המכרז התחנה הייתה עתידה להיות מהגדולות מסוגה בעולם.[5] המתחם כולו ישתרע על שטח של כ־10,000 דונם.[5] עלות ההקמת של שלוש תחנות הכוח הראשונות במתחם מוערכת בכמיליארד דולר.[1]

מאפייני המכרזעריכה

את תנאי המכרז ניסחה רשות החשמל בסיוע יועצים מקצועיים ועיקריו:

  • הפרויקט יפעל בשיטת BOT.
  • זמן ההפעלה של המפעיל הפרטי יהיה 25 שנה.
  • רשות החשמל תפקח מקצועית על הפרויקט.
  • הפרויקט ינוהל בשיטת PPP‏ (Public Private Partnership), שבמסגרתו גוף אחד יקים וינהל את הפרויקט לתקופה האמורה.
  • הפרויקט מחולק למספר מכרזים

במקום נערכו חפירת הצלה של אתר עתיקות.

המכרז הראשוןעריכה

נגב אנרגיה (Plot A)עריכה

 
הפקת חשמל בשיטה תרמו-סולארית באמצעות ריכוז קרינת השמש לצינור המכיל שמן תרמי במרכז המראה הפרבולית

תחנת כוח תרמו־סולארית בטכנולוגיה של השוקת הפרבולית, שמבוססת על מראה שמרכזת את קרינת השמש אל צינור במוקד הפרבולה שהשמן התרמי שבו מתחמם לטמפרטורה של 390 מעלות צלזיוס. התחנה שנבנתה על שטח של כ־4,000 דונם מכילה 454,832 מראות ייחודיות. התחנה תספק כ־121 מגה ואט במשך כ־11 שעות ביום. לתחנה מיכלי אגירה של מלח מותך המאפשרים לה לספק אנרגיה בכ־4.5 שעות נוספות במהלך היממה. לתפעול התחנה יועסקו כ־60 עובדים באופן ישיר.

התחנה בבעלות "נגב אנרגיה אשלים תרמו־סולאר בע"מ", חברה ייעודית שהוקמה לצורך הפרויקט, בבעלות חברת שיכון ובינוי (50%), קרן נוי (40%) וחברת TSK הספרדית (10%). הפרויקט הוקם במסגרת הסכם זיכיון מסוג בנה־הפעל־העבר לתקופה של 28 שנה (בסיום התקופה, בשנת 2043, תוחזר התחנה לבעלות המדינה). החברה זכתה במכרז הבינלאומי בשנת 2013. היקף ההשקעה בפרויקט היה כ־1.1 מיליארד דולר.[6] את מימון הפרויקט הובילו בנק ההשקעות של האיחוד האירופי EIB ובנק ההשקעות האמריקאי OPIC, שהעמידו יחדיו סכום של כ–400 מיליון דולר. בנוסף הוביל בנק לאומי קונסורציום מממנים בישראל שהעמידו יחדיו סכום של 700 מיליון שקל, לצד הלוואה נפרדת שהעמידו בנק הפועלים וכלל ביטוח בסך 55 מיליון דולר.

הטכנולוגיה בה משתמשת התחנה פותחה במקור בשנות ה־80 של המאה ה־20, על ידי חברת לוז מירושלים (כיום ממוקם מפעל החברה בבית שמש והוא בבעלות החברה הספרדית "ריוגלס").[7] חברת לוז הציעה כבר בשנות ה־80 להקים תחנת כוח בטכנולוגיה זו בנגב.[8]

ביולי 2017 עברה התחנה משלב ההקמה לשלב ההרצה והבדיקות. ההפעלה המסחרית החלה ביולי 2018.[9]

ברייטסורס אשלים (Plot B)עריכה

 
מגדל השמש בעת הבנייה
 
מגדל השמש בעת פעולה

תחנה בטכנולוגיה של ריכוז קרינת השמש, באמצעות כ-50,000 הליוסטטים, בעלי משטח פנים של 20 מטר רבוע כל אחד, אל ראשו של מגדל שמש שמיתמר לגובה של 240 מטר. בראשו מותקן דוד שגובהו 50 מטר, שבו מתחממים המים לטמפרטורה של כ־550 מעלות צלזיוס. הקיטור שנוצר מוזרם לטורבינה ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור ומוחזר למגדל לשימוש חוזר בהספק של כ-400 אלף ליטר בשעה. הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, משאב יקר במדבר בו מוקמת התחנה. הספק תחנת הכח עומד כמו קודמו על כ־121 מגה ואט. את הקיטור יכולים לייצר גם באמצעות שריפת גז טבעי כך שהתחנה תוכל לפעול 24 שעות ביממה.

בנובמבר 2012, הוכרז כי הזוכה בזיכיון חברת ברייטסורס אנרג'י (שפיתחה את הטכנולוגיה של מגדל השמש) והתאגיד הצרפתי אלסטום בהשקעה של 700 מיליון דולר.[10]

במהלך שנת 2015 פעלה חברת ברייטסורס לפינוי הנפלים משטח האש לשעבר ועבודות התשתית לקראת הקמת החווה הסולרית.

באוקטובר 2017 הותקן בראש מגדל השמש דוד הקיטור במשקל 2,220 טון.[11] התחנה שמשתרעת על שטח של 3,150 דונם החלה לפעול ברבעון הראשון של 2019. והתעריף המשולם לה הוא 85 אגורות לקילוואט.

אשלים סאן פי ויעריכה

תחנה בטכנולוגיה פוטו־וולטאית בהספק של 30 מגה וואט. באתר כ־101 אלף לוחות סולאריים, על פני שטח של כ־750 דונם. בהמשך החשמל מומר לזרם חילופין ועובר לתחנת משנה המאפשרת את הזרמתו לרשת החשמל הארצית במתח עליון (161 אלף וולט).

המכרז לתחנה פורסם ביולי 2010, במרץ 2012 הוכרז כי הזוכה בזיכיון היא חברת אשלים סאן פי.וי. בבעלות כלל סאן, (חברת בת של כלל תעשיות) וסאן אדיסון. בשנת 2016 רכשה חברת EDF הצרפתית את זכויותיה של חברת סאן אדיסון האמריקאית בפרויקט. התחנה נחנכה בינואר 2018.[12]

המכרז השניעריכה

בפברואר 2017, פורסם מכרז להקמת תחנה רביעית באשלים, בטכנולוגיה פוטו־וולטאית ובהספק של עד 40 מגה־ואט. 10 חברות וקבוצות ניגשו למכרז.[13] ביוני 2019, חברת "פארק סולארי אשלים" זכתה במכרז, לאחר שהציעה את המחיר הנמוך אי פעם להפקת חשמל בישראל – 8.68 אגורות לקוט"ש.[14] המחיר הזול הושג בין השאר מאחר שיש כבר היתרים לתוכנית הבנייה ואין צורך בהקמת תחנת השנאה הקיימת כבר באתר. בנוסף מחירי הפאנלים הסולאריים ירדו בכ־90% מאז תחילת שנות ה־2000.[15]

מחירי האנרגיהעריכה

התחנה הפוטו־וולטאית במכרז הראשון תציע מחיר של 53.56 אגורות לקילו־וואט שעה, מחיר הנחשב כנמוך על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר,[16] אולם המחיר היה כמעט כפול ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו־וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז. מחיר האנרגיה של התחנה התרמו־סולארית נקבע על 85 עד 95 אגורות לקוט"ש, פי שלושה ממחיר לקוט"ש של תחנה פוטו־וולטאית דומה בעת הזכייה במכרז.[17] מכרזים חדשים של תחנות פוטו־וולטאיות בישראל בהספק דומה ובתנאים דומים נסגרים במחיר של 20 אגורות לקוט"ש,[18] וההפרש מהווה עלות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה לצרכני החשמל.[17] בשנת 2019 נקבע מחיר האנרגיה על 8.68 אגורות לקוט"ש במכרז עבור התחנה הפוטו־וולטאית שמיועדת לקום סמוך לתחנה התרמו־סולארית,[14] שהוא כעשירית ממחיר האנרגיה של התחנה התרמו־סולארית.

השפעה סביבתיתעריכה

החל משנת 2017[19] ועד סוף 2021[20] מבצעת החברה להגנת הטבע ניטור שוטף סביב תחנות הכוח באשלים במטרה למדוד את הפגיעה בבעלי כנף[19]. נתונים מהמחקר עדיין לא פורסמו, אך ניתן להשוות בין התחנת הכוח באשלים של ברייטסורס לתחנת איוונפה (אנ') במדבר מוהאבי בארצות הברית שגם היא פותחה על ידי ברייטסורס ופועלת בטכנולוגיה דומה[19].

סקירה של סביבת תחנת הכוח התרמו־סולארית איוונפה במהלך השנה הראשונה לפעולתה גילתה כ-700 פגרי עופות ו-32 פגרי עטלפים. חוקרים מעריכים כי נוסף על הפגרים שנמצאו מתו עוד עופות אשר לא נמצאו מסיבות שונות, ולכן תמותת העופות בסביבת התחנה מוערכת בכ־3,500 בעלי כנף בשנה, מהם כ-700 מחריכה בקרני השמש המרוכזות המופנות למגדל התרמו־סולארי, כ-770 מהתנגשויות במראות ובמגדל, וכ-2000 נוספים מסיבות אחרות שאינן בהכרח קשורות לתחנת הכוח[21]. יכולת הייצור המתוכננת של התחנה היא כמיליארד קוט"ש לשנה,[22] וביחד עם ההערכה של מוות של 1,470 בעלי כנף בשנה כתוצאה מפעולת התחנה, מתקבלת תמותה של כ־1.5 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש. לשם השוואה, מוערך כי תחנות כוח של אנרגיית רוח גורמות למוות של כ־0.4 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש, ותחנות כוח דלקים גורמות למוות של כ־5.2 בעלי כנף לכל מיליון קוט"ש[23].

מעבר לפגיעה בבעלי הכנף, התושבים באזור אשלים והנהגים בכביש 40 מתלוננים על נזק נופי וסנוור מהמגדל בכל שעות היום.[19]

פליטת מזהמיםעריכה

על אף שעקרונית תחנות כוח תרמו-סולאריות מסוגלות לפעול ללא שריפת דלק מתכלה שפולט מזהמים, חלקן שומרות על חום המערכת בלילה על ידי שריפת דלק, על מנת לקצר את משך הזמן שנדרש בבוקר לחימום המערכת לטמפרטורת תפוקה מארבע שעות לחצי שעה.[24] תחנות המשתמשות במלח מותך נזקקות למערכות חימום על בסיס דלקים כדי למנוע את התקררות המלח, שהתמצקותו עלולה להשבית את התחנה לצמיתות.[25] במכרז באשלים תוכנן שכ-15% מסך הייצור של תחנות הכוח התרמו-סולאריות באשלים יהיה מגז טבעי.[26]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תחנות הכוח באשלים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ליאור גוטמן, עכשיו זה רשמי: מכרז אשלים להקמת שתי תחנות כוח תרמו־סולאריות יוצא לדרך, באתר כלכליסט, 11 ביולי 2010
  2. ^ ynet, יעל דראל, תחנת הכוח באשלים – לא הכל ירוק, באתר "הסביבה", 22 בפברואר 2010
  3. ^ ינון בן שושן‏, וואלה!, באתר וואלה!‏, 26 באוגוסט 2022
  4. ^ ליאור גוטמן, המחיר של אשלים: הפעלת שתי תחנות ירוקות תייקר את החשמל בכ-2% | כלכליסט, כלכליסט, ‏14.04.2019
  5. ^ 1 2 3 תחנת כוח סולארית, באתר משרד התשתיות הלאומיות, 20 בפברואר 2007
  6. ^ אבי בר־אלי, שיכון ובינוי ואבנגואה הספרדית יקימו תחנת כוח תרמו־סולארית באשלים, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2013
  7. ^ הדי כהן, ‏עסקה ב־100 מיליון שקל לתחנה הסולארית באשלים, באתר גלובס, 30 ביולי 2015
  8. ^ תתנת כוח סולארית תוקם בדרום הארץ, מעריב, 12 במאי 1986
  9. ^ דידי פז, מנכ"ל נגב, פרסום ראשון: פרויקט תחנת הכוח התרמו־סולארית של נגב אנרגיה באשלים מתחיל בביצוע הרצה, באתר תשתיות, 10 ביולי 2017
  10. ^ עמירם ברקת, ‏פרויקט אשלים: ברייטסורס ואלסטום יקימו את התחנה התרמו־סולארית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2012
  11. ^ אשלים: דוּד במשקל 2,220 טון הותקן בראש מגדל, באתר ynet, 19 באוקטובר 2017
  12. ^   אורה קורן, תחנת הכוח הסולארית באשלים תיחנך היום בהשקעה של 280 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2018
  13. ^ נתי יפת, ‏פרויקט אשלים: מכרז סולארי להקמת תחנה של 40 מגה־ואט, באתר גלובס, 19 בפברואר 2017
  14. ^ 1 2   אורה קורן, המהפכה הסולארית: הושג המחיר הנמוך אי פעם לייצור חשמל בישראל, באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2019
  15. ^   אורה קורן, מחיר החשמל הסולארי צלל – וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת, באתר TheMarker‏, 19 באפריל 2019
  16. ^ עמירם ברקת, ‏הוכרזה הזוכה במכרז אשלים: חברת Ashalim Sun PV, באתר גלובס, 6 במרץ 2012
  17. ^ 1 2 אבי בר־אלי, פשיטת הרגל שאולי תציל אתכם מקנס של 6 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2015
  18. ^ ינון יוגב, "Israeli Government Tender for Solar Energy Generation in Vast Photovoltaic Fields Connected to the National Electric Grid , באתר לקסולוג'י, 24 בנובמבר 2018. "The winners of the first two tenders acquired the opportunity to generate about 340 megawatts, at an electricity tariff of 19.8 and 19.9 agorot per kilowatt hour – more than two times lower than the Israel Electric Corporation’s rate for households. According to the IEC’s assessments, the winning tariff in the current tender will be even cheaper."
  19. ^ 1 2 3 4 אילנה קוריאל, מגדל התחנה הסולארית בנגב מסנוור למרחקים: "צורב בעיניים", באתר ynet, 20 באוגוסט 2018
  20. ^ רותי גובזנסקי, דודו רשתי, ריאיון עם מידד גורן, אתר "דעת מדבר", פברואר 2020
  21. ^ Peter Fairley, Solar Towers Don't Seem to Be the Bird Destroyers Once Thought IEEE Spectrum, November 2, 2015
  22. ^ David Danelski, Ivanpah solar plant, built to limit greenhouse gases, is burning more natural gas, The Press-Enterprise, January 23, 2017
  23. ^ Benjamin K.Sovacool, The avian benefits of wind energy: A 2009 update, Renewable Energy, Volume 49, January 2013, Pages 19-24
  24. ^ Susan Kraemer, Newly Released Data Indicates Ivanpah Gas is Under 5%, April 25, 2016
  25. ^ זרקור פרויקט: תחנת הכוח הראשונה בארץ המבוססת אנרגיה תרמו-סולארית באשלים, 17 במאי 2015, מערכת CivilEng
  26. ^ תומר פרת, אושר: גיבוי גז לתחנות הכוח הסולאריות באשלים, ynet, ‏1 בנובמבר 2011