פתיחת התפריט הראשי

תחנת הכוח הגרעינית איגנלינה

תחנת הכוח הגרעינית איגנלינה

תחנת הכוח הגרעינית איגנלינהליטאית: Ignalinos atominė elektrinė) היא תחנת כוח גרעינית שנבנתה בשטח ליטא הסובייטית ופעלה בשנים 1984-2009. לצורכי הקמה ותפעול המתקן הוקמה עיר חדשה, ויסגינס. תחנת הכוח הייתה מורכבת מ-2 כורים גרעיניים בהספק של 1000 מגוו"ט כ"א.

היסטוריהעריכה

תחנת הכוח ממוקמת על שפת אגם דריסביאטי. תחילה תוכנן להקים את המתקן בצד הבלארוסי של האגם, אך לאחר בדיקת הקרקע הוחלט להזיז את מיקום תחנת הכוח לצד המערבי של האגם. עבודות מוקדמות החלו בשנת 1974. התכנון המקורי כלל תחנת הכוח בעלת 4 כורים גרעינים זהים לאלו שהותקנו בתחנות כוח אחרות שנבנו בברית המועצות באותה תקופה, לרבות כורים שגרמו לאסון צ'רנוביל.

בשנת 1984 הכור הראשון החל לעבוד בצורה מסחרית. היה מתוכנן שהכור השני יתחיל לעבוד זמן קצר אחריו. אומנם, בעקבות אסון צ'רנוביל עבודות הכנסה לניצול הוקפאו והוא נכנס לניצול מסחרי רק במהלך שנת 1987. בסוף שנת 1987 לאור החששות בציבור מתחנת הכוח הוחלט על עצירת בניית הכור השלישי וביטול תוכניות להקמת הכור הגרעיני הרביעי. כמו כן, סוכם שהכורים הקיימים יעבדו בהספק של כ-85% מיכולתם.

לאחר שליטא קיבלה את עצמאותה, תחנת כוח איגנלינה הייתה הספקית העיקרית של החשמל למדינה. היא סיפקה 70-80% מסך האנרגיה הנצרכת במדינה ואיפשרה למדינה להסתמך על מקורות חשמל עצמאיות.

סגירת תחנה הכוחעריכה

לאור בעיות בטיחות הקיימות בתכנון התחנה, הקהילה האירופית דרשה סגירת המתקן וזה היה אחד מהתנאים לקבלת ליטא בארגון. ב-19 בפברואר 2001 הממשלה הליטאית אישרה תוכנית לסגירת התחנה. בסוף דצמבר 2004 הופסקה פעילות של הכור הראשון ובסוף 2009 הופסקה הפעלה של הכור השני.

בהתאם לתוכנית שאושרה מתוכנן לפרק את כול המתקנים במתחם. התוכנית צפויה להתבצע במהלך עשור 2010-2020 וחולקה ל-2 שלבים. מימון העבודות באתר מבוצע בעיקר על ידי גופים בינלאומיים. נכון לינואר 2014 באתר מועסקים כ-2100 עובדים. באתר נמצא בשלבי בנייה מתקן לאחסון פסולת גרעינית. מתקן זה מתוכנן ונבנה על ידי חברה גרמנית המתמחה בתחום ובונה מתקנים דומים גם בתחנות כוח סובייטיות אחרות בעלות תכנון דומה. קיימת מחלוקת כספית בין הצדדים המעורבים בבנייה וזה מעקב את המשכה.

קיימות תוכנית להקמת תחנת כוח חדשה בקרבת מקום. התחנה החדשה עשויה לספק את החשמל לצורכי ליטא, לטביה ואסטוניה. כמה מסמכי יסוד כבר נחתמו, אך עבודות הקמה טרם החלו.

קישורים חיצונייםעריכה