תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז
תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז היא תחנת הרכבת הראשית של תל אביב. זוהי תחנת הנוסעים הפעילה הוותיקה ביותר בעיר. התחנה ממוקמת בקילומטר ה-93.273 של הקו הראשי של רכבת ישראל.
 | |||||
 | |||||
| מראה כללי של תחנת הרכבת והרציפים | |||||
 נגישה לבעלי מוגבלויות | |||||
| מידע על הבנייה | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| חנוכת התחנה | 3 בנובמבר 1954 | ||||
| מיקום | |||||
| מיקום |
 תל אביב-יפו | ||||
| קואורדינטות | 32°5′1″N 34°47′49″E / 32.08361°N 34.79694°E | ||||
| אתרים סמוכים | מתחם בורסת היהלומים, מסוף 2000, מחלף ארלוזורוב | ||||
| תחנות סמוכות |
תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה, תחנת הרכבת תל אביב – השלום  | ||||
| מידע על התחנה | |||||
| שירות רכבות | כל תחנות רכבת ישראל למעט ראשון לציון – הראשונים, ירושלים – גן החיות התנ"כי, ירושלים – מלחה, דימונה, יקנעם, מגדל העמק, עפולה ובית שאן | ||||
| רציפים |
6 | ||||
| קווים העוברים בתחנה |
מסילת החוף | ||||
 | |||||
| |||||
  | |||||
התחנה, שנקראה בעבר "תחנת הרכבת תל אביב מרכז", נקראת על שם מנחם סבידור, שעמד בראש הנהלת הרכבת בשנות החמישים והשישים (עד שנת 1964) (טרם הפרטתה לחברה), ולימים נבחר לכנסת וכיהן כיו"ר הכנסת. בשנים שבהן היו בתל אביב רק שתי תחנות, דרומית וצפונית, כונתה תל אביב מרכז גם בשם "רכבת צפון", אך לא היה זה שמה הרשמי (השם "תחנת תל אביב צפון" היה שמה הרשמי של התחנה הקרויה כיום תחנת בני ברק). כינוי נוסף לתחנה הוא "ארלוזורוב", כשם רחוב ארלוזורוב הסמוך לתחנה.
לתחנה 6 רציפים, כמות הרציפים הגדולה ביותר הקיימת בתחנות הרכבת במדינת ישראל (מספר זהה של רציפים יש גם בתחנת הרצליה), וכמעט כל קווי רכבות הנוסעים בישראל עוצרים בה. במשך שנים התחנה הייתה הראשונה בארץ בהיקף הנוסעים העוברים בה; מ-2017 היא שנייה רק לתחנת השלום הסמוכה, ובהבדל ניכר מכל תחנה אחרת.
בצמוד לתחנה נבנה "מסוף 2000" (המכונה אף "מסוף ארלוזורוב" או "מסוף סבידור") – מסוף אוטובוסים גדול שממנו יוצאים אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים; וכעת מוקם גם מסוף רכבת קלה.
היסטוריהעריכה
התחנה הנוכחית נחנכה ב-3 בנובמבר 1954[1] כשנה ומחצה לאחר פתיחת מסילת החוף (מאי 1953), והחלה לשמש כתחנת הקצה הדרומית במסילה, וכתחליף לתחנת תל אביב צפון (תחנת בני ברק של היום). רציפיה באותה עת היו צמודים לחזית הצפונית של בניין התחנה הנוכחי, ותנועת הרכבת התאפשרה רק לכיוון צפון. בשנת 1988 נפתחה התחנה במתכונתה החדשה: רציפי התחנה הועברו בסמוך לתעלת האיילון והיא הפכה לתחנת ביניים, המאפשרת גם תנועה לכיוון דרום, בנוסף לתפקודה כתחנת קצה כפי שהייתה עד אז. בשנת 1999, נפתח גשר הולכי רגל מקורה בין התחנה למתחם הבורסה ברמת גן[2]. בשנים 2004–2005 בוצעו עבודות לבניית רציפים 5 ו-6 וכן חודש בניין התחנה, אשר התיישן במהלך השנים[3].
בשנת 2016 החלה הקמת מבנה אולם כניסה ויציאה חדש שיתחבר לגשר מודעי שמצפון לתחנה[4]. עבודות אלה הושלמו ב-2018[5].
עד לשנת 2018 שכנו בצמוד לתחנה משרדי הנהלת רכבת ישראל שעברו לבניין חדש בצמוד לתחנת הרכבת לוד.
מאוקטובר 2019 ועד אפריל 2020 התבצעו בתחנה עבודות להצבת תשתית חשמול בתחנה, תשתית זו מאפשרת לקטרים חשמליים לנסוע בתחנה.
עם סיום העבודות התחנה היא אחת מתשע תחנות רכבת בארץ המחוברות לתשתית החשמול, קו הרכבת המהיר לירושלים החל לפעול בה ולהסיע נוסעים ב-30 ביוני 2020.
מבנה התחנהעריכה
בתחנה קיימים שלושה איי רציפים ושש מסילות. התחנה משמשת כתחנת ביניים והתנועה ממנה אפשרית בשני הכיוונים. בשל העובדה שכמעט כל קווי הרכבת עוברים בה, היא משמשת פעמים רבות כתחנת מעבר ביניהם.
התחנה נגישה משני עברי נתיבי איילון. ממערב הכניסה לתחנה היא דרך בניין התחנה הישן ומשם בגשר הולכי רגל אל הרציפים. ממזרח, ניתן להיכנס לתחנה ממתחם הבורסה ברמת גן דרך גשר להולכי רגל.
מבני התחנה תוכננו בסגנון מודרניסטי בידי האדריכל יוסף קלארווין, שתכנן גם את משכן הכנסת.
בדרך כלל רציפים 1 ו-2 משמשים את הקווים הנוסעים צפונה, רציפים 3 ו-4 את הקווים אשר נוסעים דרומה ורציפים 5 ו-6 משרתים את קו הרכבת מכיוון באר שבע אל ערי השרון. מיפוי רציפים זה אינו מחייב מכיוון שהתחנה היא תחנת רכבת תפעולית ומאפשרת לנתב את הרכבות לרציפים שונים בתחנה וזאת לטובת שינויים נדרשים בתנועת הרכבות ואו היבטים של שדרוג ואחזקת הקו. הרציפים בתחנה הם באורך של כ-350 מטר והם מהארוכים בארץ.
בתחנה זו הותקנה מערכת הזנה חשמלית עילית על ידי חברת SEMI הספרדית ב-2019. המערכת מספקת מתח חילופין של 25 אלף וולט בתדירות של 50 הרץ. המערכת מאפשרת לציוד נייד רכבתי בעל פנטוגרף לפעול בתחנה. כיום יש לרכבת ישראל קטרי בומברדייה טראקס הגוררים קרונות דאבל דק מאותו יצרן וקרונועים חשמליים מדגם Desiro HC תוצרת סימנס.
תכנון עתידיעריכה
- במסגרת התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון (תת"ל 33) מתוכננת הוספת שני רציפים חדשים לתחנה, כך שמספרם הכולל יגיע לשמונה[6].
- חברת נת"ע בונה בסמוך לתחנה את תחנת ארלוזורוב התת-קרקעית של הרכבת הקלה, בה צפוי לעבור הקו האדום החל מנובמבר 2022.
- בשנת 2024 מתוכננת לקום תחנת קצה עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה בסמוך לתחנה.
שירות רכבות בתחנהעריכה
בתחנה עוצרות כל הרכבות בקווים נהריה - מודיעין, נהריה - באר שבע, בנימינה - אשקלון, רעננה מערב- באר שבע, נתניה - בית שמש, וכן רכבות הלילה לנתב"ג ומנתב"ג.
| קו הרכבת ירושלים — הרצליה ירושלים – יצחק נבון • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה |
| קו הרכבת אשקלון — הרצליה (קו השרון - אשקלון) אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב • הרצליה |
| קו הרכבת באר שבע — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת באר שבע — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל |
| קו הרכבת באר שבע – מרכז — בנימינה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב"ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה |
| קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה |
| קו הרכבת מודיעין — נהריה מודיעין – מרכז • פאתי מודיעין • נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בנימינה • עתלית • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • חוצות המפרץ • קריית חיים • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
| קו הרכבת הלילי נמל התעופה בן-גוריון — נהריה (מושבת) נמל התעופה בן-גוריון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – סבידור מרכז • נתניה • חדרה – מערב • בנימינה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה מרכז – השמונה • קריית מוצקין • עכו • נהריה |
גלריהעריכה
שר התחבורה יוסף ספיר נואם בפתיחת התחנה, 3 בנובמבר 1954
רכבת בתחנה, 2008
רציפי התחנה והמסילות העוברות דרכה
מראה על הרציף בתחנה, 2005
מראה על רציף התחנה, 2005
פנים אולם הטרמינל, ערב חנוכת המבנה המחודש, 2007
גשר הולכי הרגל בין התחנה ומתחם הבורסה, 2009
הכניסה לתחנה, 2007
שרת התחבורה, מירי רגב ומנכ"ל רכבת ישראל, מיכה מייקסנר באירוע הגעת קו הרכבת החשמלי מירושלים לתחנה
קישורים חיצונייםעריכה
- התחנה באתר רכבת ישראל
- וידאו: הקמת התחנה
- תל אביב סבידור – שדרוג התחנה, באתר ברחנא אדריכלים
- תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל אביב 100"
הערות שולייםעריכה
- ^ נפתחה תחנת הרכבת המרכזית בתל־אביב, שערים, 4 בנובמבר 1954
- ^ דוד חיון, נפתח הגשר להולכי רגל בין תחנת רכבת צפון לבורסה ברמת גן, אתר גלובס, 8 בנובמבר 1999
- ^ אסתר זנדברג, מה לא בסדר בתחנת הרכבת סבידור? בואו לשם עם תייר ותבינו, באתר הארץ, 16 במרץ 2016
- ^ תחנת הרכבת ת”א מרכז תורחב בקרוב
- ^ מאת נועם כהן, צפו: תחנת רכבת סבידור מרכז עברה שיפוץ וכך היא נראית כעת, טיים אאוט, 2018-02-13
- ^ תת"ל 33 - מסילה רביעית באיילון - משרד הפנים