תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז

תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז היא תחנת הרכבת הראשית של תל אביב. זוהי תחנת הנוסעים הפעילה הוותיקה ביותר בעיר. התחנה ממוקמת בקילומטר ה-93.273 של הקו הראשי של רכבת ישראל.

תחנות רכבת ישראל
תל אביב – סבידור מרכז

מראה כללי של תחנת הרכבת והרציפים
נגישה לבעלי מוגבלויות
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה	3 בנובמבר 1954
מיקום
מיקום	רחוב על פרשת דרכים, תל אביב יפו
קואורדינטות	32°5′1″N 34°47′49″E
אתרים סמוכים	משרדי רכבת ישראל, מתחם בורסת היהלומים, מסוף 2000
תחנות סמוכות	תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה, תחנת הרכבת תל אביב – השלום
מידע על התחנה
שירות רכבות	כל תחנות רכבת ישראל למעט ירושלים, דימונה, עפולה ובית שאן
רציפים	6
(למפת תל אביב מוגדלת)   תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז (למפת תל אביב רגילה)   תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז (למפת גוש דן רגילה)   תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז (למפת גוש דן מוגדלת)   תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז
למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה תרשים תחנות רכבת ישראל

התחנה, שנקראה בעבר "תחנת הרכבת תל אביב מרכז", נקראת על שם מנחם סבידור, שעמד בראש חברת הרכבת בשנות החמישים ולימים נבחר לכנסת וכיהן כיו"ר הכנסת. בשנים שבהן היו בתל אביב רק שתי תחנות, דרומית וצפונית, כונתה תל אביב מרכז גם בשם "רכבת צפון", אך לא היה זה שמה הרשמי (השם "תחנת תל אביב צפון" היה שמה הרשמי של התחנה הקרויה כיום תחנת בני ברק). כינוי נוסף לתחנה הוא "ארלוזורוב", כשם רחוב ארלוזורוב הסמוך לתחנה.

לתחנה 6 רציפים, כמות הרציפים הגדולה ביותר הקיימת בתחנות הרכבת במדינת ישראל (מספר זהה של רציפים יש גם בתחנת הרצליה). כמעט כל קווי רכבות הנוסעים בישראל עוצרים בה והיא תחנת הנוסעים המשרתת את כמות הנוסעים הגדולה ביותר בארץ בשל מיקומה המרכזי.

בצמוד לתחנה נבנה "מסוף 2000" (המכונה אף "מסוף ארלוזורוב" או "מסוף סבידור") – מסוף אוטובוסים גדול ממנו יוצאים אוטובוסים עירוניים ובינעירוניים וכעת מוקם גם מסוף רכבת קלה.

באוקטובר 2019 החלו בתחנה עבודות להצבת עמודי חשמול בתחנה.

היסטוריה

התחנה הנוכחית נחנכה ב-3 בנובמבר 1954 כשנה ומחצה לאחר פתיחת מסילת החוף (מאי 1953), והחלה לשמש כתחנת הקצה הדרומית במסילה, וכתחליף לתחנת תל אביב צפון (תחנת בני ברק של היום). רציפיה באותה עת היו צמודים לחזית הצפונית של בניין התחנה הנוכחי, ותנועת הרכבת התאפשרה רק לכיוון צפון. בשנת 1988 נפתחה התחנה במתכונתה החדשה: רציפי התחנה הועברו בסמוך לתעלת האיילון והיא הפכה לתחנת ביניים, המאפשרת גם תנועה לכיוון דרום, בנוסף לתפקודה כתחנת קצה כפי שהייתה עד אז. בשנת 1999, נפתח גשר הולכי רגל מקורה בין התחנה למתחם הבורסה ברמת גן. בשנים 2004–2005 בוצעו עבודות לבניית רציפים 5 ו-6 וכן חודש בניין התחנה, אשר התיישן במהלך השנים.

בשנת 2016 החלה הקמת מבנה אולם כניסה ויציאה חדש שיתחבר לגשר מודעי שמצפון לתחנה. עבודות אלה הושלמו ב-2018.

עד לשנת 2018 שכנו בצמוד לתחנה משרדי הנהלת רכבת ישראל שעברו לבניין חדש בצמוד לתחנת הרכבת לוד.

מבנה התחנה

בתחנה קיימים שלושה איי רציפים ושש מסילות. התחנה משמשת כתחנת ביניים והתנועה ממנה אפשרית בשני הכיוונים. בשל העובדה שכמעט כל קווי הרכבת עוברים בה, היא משמשת פעמים רבות כתחנת מעבר ביניהם.

התחנה נגישה משני עברי נתיבי איילון. ממערב הכניסה לתחנה היא דרך בניין התחנה הישן ומשם בגשר הולכי רגל אל הרציפים. ממזרח, ניתן להיכנס לתחנה ממתחם הבורסה ברמת גן דרך גשר להולכי רגל.

מבני התחנה תוכננו בסגנון מודרניסטי בידי האדריכל יוסף קלארווין, שתכנן גם את משכן הכנסת.

בדרך כלל רציפים 1 ו-2 משמשים את הקווים הנוסעים צפונה, רציפים 3 ו-4 את הקווים אשר נוסעים דרומה ורציפים 5 ו-6 משרתים את קו הרכבת מכיוון באר שבע אל ערי השרון. מיפוי רציפים זה אינו מחייב מכיוון שהתחנה היא תחנת רכבת תפעולית ומאפשרת לנתב את הרכבות לרציפים שונים בתחנה וזאת לטובת שינויים נדרשים בתנועת הרכבות ואו היבטים של שדרוג ואחזקת הקו.

תכנון עתידי

• ב-2019, במסגרת תוכנית החשמול וקו הרכבת המהיר לירושלים, יותקנו מערכות המאפשרות לרכבות המונעות על ידי קטרים חשמליים לעבור בתחנה.
• במסגרת התוכנית להקמת מסילה רביעית באיילון (תת"ל 33) מתוכננת הוספת שני רציפים חדשים לתחנה, כך שמספרם הכולל יגיע לשמונה.
• חברת נת"ע בונה בסמוך לתחנה את תחנת ארלוזורוב התת-קרקעית של הרכבת הקלה, בה צפוי לעבור הקו האדום החל מאוקטובר 2021.
• בשנת 2024 מתוכננת לקום תחנת קצה עבור הקו הסגול של הרכבת הקלה בסמוך לתחנה.

שירות רכבות בתחנה

בתחנה עוצרות כל הרכבות בקווים נהריה - מודיעין, נהריה - באר שבע, בנימינה - אשקלון, רעננה מערב- באר שבע, נתניה - בית שמש, וכן רכבות הלילה לנתב"ג ומנתב"ג.

קו הרכבת באר שבע – מרכז — רעננה – מערב באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • אופקים • נתיבות • שדרות • אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מערב • ראשון לציון – משה דיין • בת ים – קוממיות • בת ים – יוספטל • חולון – וולפסון • צומת חולון • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • בני ברק – רמת החייל • פתח תקווה – קריית אריה • פתח תקווה – סגולה • ראש העין – צפון • כפר סבא – נורדאו • הוד השרון – סוקולוב • רעננה – דרום • רעננה – מערב

קו הרכבת באר שבע - מרכז — נהריה באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • להבים – רהט • קריית גת • קריית מלאכי – יואב • מזכרת בתיה • רמלה • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • עכו • נהריה

קו הרכבת באר שבע – מרכז — כרמיאל באר שבע – מרכז • באר שבע – צפון / אוניברסיטה • קריית גת • לוד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • חדרה – מערב • חיפה – חוף הכרמל • חיפה – בת גלים • חיפה מרכז – השמונה • מרכזית המפרץ • קריית מוצקין • אחיהוד • כרמיאל

קו הרכבת אשקלון — בנימינה אשקלון • אשדוד – עד הלום • יבנה – מזרח • רחובות • באר יעקב • לוד • לוד – גני אביב • כפר חב״ד • תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה – ספיר • נתניה • חדרה – מערב • קיסריה – פרדס חנה • בנימינה

קו הרכבת בית שמש — נתניה בית שמש • רמלה • לוד • לוד – גני אביב . תל אביב – ההגנה • תל אביב – השלום • תל אביב – סבידור מרכז • תל אביב – אוניברסיטה • הרצליה • בית יהושע • נתניה

גלריה

• 

  שר התחבורה יוסף ספיר נואם בפתיחת התחנה, 3 בנובמבר 1954

• 

  רכבת בתחנה, 2008

• 

  רציפי התחנה והמסילות העוברות דרכה

• 

  מראה על הרציף בתחנה, 2005

• 

  מראה על רציף התחנה, 2005

• 

  פנים אולם הטרמינל, ערב חנוכת המבנה המחודש, 2007

• 

  גשר הולכי הרגל בין התחנה ומתחם הבורסה, 2009

• 

  הכניסה לתחנה, 2007

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז בוויקישיתוף

• התחנה באתר רכבת ישראל
• וידאו: הקמת התחנה
• תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל אביב 100"
• מבט על רכבות בעולם