תחנת משטרת יגור
תחנת משטרת יגור (מוכרת גם בשמות תחנת ג'למי, תחנת קריית חיים, תחנת יאג'ור) היא תחנת משטרה בריטית שהוקמה במרכז קיבוץ יגור בשנות ה-30 לשמור על היישובים הסמוכים, כביש חיפה-נצרת ועל מסילת רכבת העמק ותחנת יגור הסמוכה. התחנה עברה לידי משטרת ישראל שעשתה בה שימוש עד שנות ה-50, אז נמסרה לידי הקיבוץ. ב-2021 עבר מבנה התחנה תהליך שימור.[דרוש מקור]
 | |
| חזית התחנה לאחר תהליך השיקום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תחנת משטרה |
| שימוש |
מוזיאון משרדים |
| מיקום | יגור |
| בעלים |
משטרת המנדט משטרת ישראל קיבוץ יגור |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1931–1933 (כשנתיים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 1933 |
| חומרי בנייה | בטון |
| יוצר | מחלקת העבודות הציבוריות המנדטורית (P.W.D.) |
| סגנון אדריכלי | באוהאוס |
| מידות | |
| אורך | 70 מטר |
| רוחב | 40 מטר |
| קומות | 2 |
| קואורדינטות | 32°44′32″N 35°04′39″E / 32.742222°N 35.0775°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   תחנת משטרת יגור | |
| תחנת משטרת יגור | |
רקע עריכה
בראשית המנדט הבריטי בארץ ישראל פעלו השלטונות הבריטיים לשפר את הביטחון בארץ באמצעות סיורים רכובים על גבי הדרים ואמצעות בקמת תחנות משטרה בנקודות אסטרטגיות. הכוח העיקרי עליו התבסס המאמץ הבריטי הורכב בעיקר מגדודים של צבא בריטניה ומספר מועט של שוטרים. ב-1929 פרצו מאורעות תרפ"ט ובעקבותיהן הוזמן ארצה מפקד משטרת ציילון, הרברט דאוביגין, לבקר בארץ ישראל. דאוביגין הגיש מסקנותיו בתחילת 1930, והדו"ח שהגיש עסק בעיקר בחיזוק הכוח המשטרתי על חשבון הכוח הצבאי וכן בהגדלת חלקם של השוטרים הבריטים על חשבון שוטרים מקומיים. בנוסף, המליץ דאוביגין על שיפור ההכשרה של השוטרים והפיכת תפקיד השוטר למקצוע כך שהשוטרים יוכלו לשרת בתחנות רחוקות מביתם.[דרוש מקור] כחלק מחיזוק המשטרה הבריטית, לאור המלצותיו של דאוביגין, הוקמו ברחבי הארץ תחנות משטרה קטנות לפי מודל "נקודת משטרה סטנדרטית קטנה" שכלל משרדים, מגורים, מבני שירות ומגדל ששימש גם כמגדל שמירה וגם כמגדל מים. על פי מודל זה נבנתה תחנת יגור.[1]
היסטוריה עריכה
הקמת התחנה עריכה
אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל דרשו מהבריטים להקים תחנת משטרה כפרית ביגור.[דרוש מקור] ההסכמה ניתנה על ידי השלטונות הבריטיים לאחר רצח שלושה מחברי הקיבוץ ב-6 באפריל 1931.[2]ובמהלך 1933 הוקמה על ידי מחלקת העבודות הציבוריות המנדטורית (P.W.D.), ובהקמתה הועסקו בעיקר פועלים ערבים, לאכזבתם של אנשי היישוב היהודי.[3] התחנה הוקמה בנקודה גבוהה ששלטה על תחנת יגור של רכבת העמק, שהייתה למעשה רק נקודת עצירה עם שלט, מבנה המסילאים של הרכבת וכביש חיפה-נצרת; על מגרש שהיה שייך לתושבי עוספיה.
התחנה נחנכה ואוישה בספטמבר 1933 ונמסרה לידי משטרת המנדט. למרותם רוחם של תושבי הקיבוץ, מתוך שוטרי התחנה הועסקו רק 4 שוטרים יהודים, כאשר 13 השוטרים הנותרים היו ערבים.[4]
המרד הערבי הגדול עריכה
ב-1936 פרץ המרד הערבי הגדול, במסגרתו הותקפו תחנות משטרה על ידי כנופיות ערביות.[דרוש מקור] במבנה המשטרה הותקנו חלונות גדולים שלא סיפקו הגנה על יושבי התחנה במקרים של ירי, ונסתמו במהלך המעוראות. התחנה והקיבוץ הותקפו ב-11 באפריל,[5] וב-10 במאי 1939, בשני המקרים ללא נפגעים.[6] לאחר ביקורו של צ'ארלס טגארט בארץ ישראל והצגת המלצותיו, הוחלט להפוך את משטרת יגור למצודת טאגארט. אף על פי שמספר תוכניות הוצגו לביצור התחנה,[7][8][9] לבסוף הוחלט להעביר את עיקר הכוח המשטרתי לתחנת משטרת ג'למה החדשה, שנבנתה במתכונת מצודות הטגארט, והתחנה ביגור נשארה כמשטרה כפרית לא מבוצרת.[דרוש מקור]
לאחר תום המנדט עריכה
ב-1948, עם הקמת מדינת ישראל, הועברה התחנה לאחריות משטרת ישראל שהפעילה בה משרדים וחדרי מעצר. ב-1951 פונה הבניין ונמסר לידי קיבוץ יגור, שהפעיל בו חלק ממשרדי הקיבוץ, ולתקופה מסוימת אף כמגוריו של רופא הקיבוץ. בתקופה זו הורחב מבנה התחנה ונבנו חדרים נוספים בצמוד למבנה המקורי.[דרוש מקור]
שימור התחנה עריכה
ב-2020 החלו העבודות לשחזור המבנה בתמיכת "תוכנית מורשת" הממשלתית. במסגרת תהליך השימור הוסרו חלקי המבנה שהוספו לאחר סיום המנדט, ונפתחו מחדש הפתחים שנאטמו במהלך המאורעות, ושומרו העצים שנשתלו בסמוך לתחנה עם הקמתה. תהליך השימור הסתיים ב-2021 והתחנה נמסרה לידי הקיבוץ. בנוסף, כחלק מתהליך השימור הוצב בחזית המשטרה נגמ"ש נושא ברן שהיה בשימוש נפוץ על ידי המשטרה הבריטית.[דרוש מקור]
מבנה התחנה עריכה
מתחם התחנה מורכב מ-3 מבנים:
- המבנה העיקרי: מבנה בצורת ח' כשחזיתו פונה צפונה. המבנה בן 2 קומות. הקומה הראשונה שימשה למגורי השוטרים ולמשרדים והקומה השנייה שימשה כחדר פיקוד ומעליו מיכל מים. בתכנון המקורי נקבעה הכניסה הראשית בצד הצפוני אך הועברה לצד הדרומי.
- האורווה: בה אוכסנו וטופלו הסוסים של שוטרי התחנה, ששימשו אותם במהלך סיורים רכובים. לצד האורווה שומרה השוקת ששימשה להשקיית הסוסים.
- מבנה שירות: שימש לאחסון מזון לסוסים ולשמירת האוכפים וציוד הרכיבה.
קישורים חיצוניים עריכה
- תחנת המשטרה הבריטית -קיבוץ יגור, באתר "אבני מורשת"
- תחנת משטרת יגור, באתר "עמוד ענן"
- תחנת משטרת יגור, באתר "היסטוריה על המפה"
משטרת יגור - מבנה המשטרה המנדטורי המשוחזר, סרטון באתר יוטיוב, באתר "היסטוריה על המפה"- קליפ סיכום עבודות שימור מבנה המשטרה הבריטית קיבוץ יגור 2019-2022, סרטון באתר יוטיוב, באתר "היסטוריה על המפה"
הערות שוליים עריכה
- ^ תחנות נוספות שנבנו במודל זה היו משטרת נהלל, משטרת אבו גוש, משטרת קטרה, משטרת שטה ומשטרת רמת גן
- ^ התנפלות לייד יגור. 3 הרוגים ו-5 פצועים, דבר, 6 באפריל 1931
- ^ ברל רפטור, עד מתי יקופח הפועל העברי בעבודות הממשלה, דבר, 10 בינואר 1933
- ^ על הרכב המשטרה בתחנת יגור, דבר, 4 בספטמבר 1933
- ^ יריות אל יגור, הַבֹּקֶר, 11 באפריל 1939
- ^ ירו על משטרת יגור, דבר, 10 במאי 1939
- ^ הצעה מס. 1 להפיכת תחנת יגור למצודת טגארט, באתר ארכיון המדינה
- ^ הצעה מס. 3 להפיכת תחנת יגור למצודת טגארט, באתר ארכיון המדינה
- ^ תוכניות נוספות להפיכת תחנת יגור למצודת טגארט, באתר ארכיון המדינה