תחקיר עיתונאי

תחקיר עיתונאי נעשה על ידי עיתונאים במטרה לחשוף מידע שאינו ידוע לציבור. עבודתו של עיתונאי חוקר חושפת בדרך כלל התרחשויות שהוסתרו בכוונת תחילה, בעקבות מידע על אירועים או תופעות הנראים על פניהם כמסתירים מחדלים או עבירות פליליות. עבודתו נעשית בחשאי כדי להגיע אל הפעילויות המרכזיות בנושאי התחקיר.

מטרה

תחקירים עיתונאיים מתפרסמים בגופי תקשורת שונים ומעוררים עניין רב, ובכך משיגים את המטרות המסחריות של גופים אלו - הגדלת צפיות, מכירות או מנויים. תחקירים אלו גם יוצרים "הד" המושך את השפעתם לאורך זמן רב יחסית לידיעות עיתונאיות רגילות. צורך זה משפיע על נושאי התחקירים, המתמקדים בנושאים בהם יש עניין רב לציבור, כך שייתכן שגוף תקשורת יעדיף תחקיר "צהוב" שמושך תשומת לב רחבה, גם אם חשיבותו הציבורית נמוכה יחסית.

מצד שני, עיתונאים רבים רואים בתחקיר שליחות, ויעדיפו עיסוק בנושאים מורכבים, גם אם הם פחות מסחריים.

תחקירים עיתונאיים הם תחום פורה בעיתונאות. עיתונים וכתבי עת מקדישים להם מקום נרחב, ובטלוויזיה קיימות תוכניות המתמקדות בעיקר בתחקירים. קיימים גם ארגוני תחקירים כגון פרופבליקה הניו יורקי, המבצע תחקירים לתועלת הציבור ומעבירם לפרסום בתוכניות תחקירים, בעיתונים ובאתרי חדשות.

נושאים

נושאים נפוצים לתחקירים כוללים:

• גילוי אי-סדרים ומעשי עוול: זיהוי ופרסום של שחיתות, אי-צדק, הפרות חוק או התנהלות לא אתית במגוון תחומים כגון פוליטיקה, עסקים, חברה ועוד.
• קידום שקיפות ואחריותיות: עידוד גופים ציבוריים ופרטיים לפעול באופן אחראי, שקוף והוגן, מתוך הידיעה שהעיתונות עשויה לחשוף פגמים בהתנהלותם.
• שירות הציבור: העברת מידע רלוונטי, חיוני ומקיף לציבור, המסייע בקבלת החלטות מושכלות ומעורבות אזרחית.
• הגברת מודעות: העלאת המודעות לבעיות או לנושאים חברתיים, כלכליים או סביבתיים שלא קיבלו תשומת לב מספקת.
• שמירה על הדמוקרטיה: תחקירים עיתונאיים מסייעים בפיקוח על מוסדות השלטון ובשמירה על עקרונות הדמוקרטיה, במיוחד במקומות שבהם קיימת שליטה ריכוזית או נטייה לדיכוי מידע.

מאפייני התפקיד

העיתונאי החוקר איננו חוקר משטרתי, ואינו יכול להגיע לאיסוף ממצאים כמוהו. יכולתו לאסוף פרטים בדרך כלל מוגבלת. מסקנותיו מהתחקיר, כפי שהן מוצגות על ידיו, יכולות להביא לחקירה נרחבת של הנושא על ידי גורמים המוסמכים לאסוף פרטים נוספים, לתקן את המצב הקיים ובמידת הצורך לשנות נהלים, לפטר אנשים או להביא להעמדתם לדין.

העיתונאי החוקר נעזר לעיתים קרובות בעוזרים הנקראים "תחקירנים", המסייעים לו בהכנת התחקיר. התחקירן יכול לאסוף ממצאים בשטח, לספק חומר רקע, לערוך, לשכתב, הכול בהנחיית עורך התחקיר.

תחקיר בעל אופי דומה נעשה לעיתים לשם כתיבתו של ספר תיעודי, ולעיתים אף לשם כתיבת פרוזה (לבירור פרטים עובדתיים המשמשים בסיפור).

במקרים רבים, המקורות והעיתונאים החוקרים מעוניינים להשאיר את זהות המקור המדווח חסויה. כיום יש מחלקות באוניברסיטאות שונות להוראת עיתונות חוקרת וברחבי העולם נערכים כנסים המציגים מחקר שנערך בביקורת עמיתים בנושאי עיתונות חוקרת.

דוגמאות לתחקירים

תחקירים מפורסמים הובילו לחשיפת פרשיות שהעסיקו את הציבור. כך למשל פרשת ווטרגייט בארצות הברית נחשפה בעקבות עבודת תחקיר יסודית של העיתונאים בוב וודוורד וקארל ברנסטין. חלוצה בתחום העיתונאות החוקרת וממציאת הטכניקה של כתבת תחקיר בזהות שאולה הייתה העיתונאית נלי בליי.

תחקירים מהעולם

פרשת ווטרגייט - תחקיר של עיתונאי הוושינגטון פוסט, בוב וודוורד וקארל ברנסטין, משנת 1972 שחשף את מעורבות ריצ'רד ניקסון בפריצה למטה המפלגה הדמוקרטית בוושינגטון בבניין שנקרא "ווטרגייט". עבודתם הובילה לחשיפת עבירות פליליות של אנשי קמפיין הבחירות של הנשיא ריצ'רד ניקסון ובסופו של דבר הובילה הפרשה להתפטרותו של הנשיא ניקסון. פרשת ווטרגייט נחשבת לסקופ העיתונאי הגדול ביותר מאז ומעולם. הפרשה הובילה לחקיקת חוקים שונים בנושא מימון מפלגות ולשינויים בחוק חופש המידע בשנת 1986. בנוסף, בעקבות הפרשה נחקקו חוקים הדורשים שקיפות בנושאים כספיים של אנשי ציבור ממשלתיים.

פרשת מסמכי הפנטגון (The Pentagon Papers) - עיתון הניו יורק טיימס חשף בשנת 1971 מסמכים סודיים של הפנטגון שהראו שממשלות ארה״ב הסתירו מידע מהציבור לגבי מלחמת וייטנאם. מסמכי הפנטגון היו חקירה סודית שבוצעה על ידי מחלקת ההגנה של ארצות הברית בהזמנת רוברט מקנמארה, שנגעה לגידול במעורבות הצבאית של ארצות הברית במלחמת וייטנאם. הפרשה התפוצצה לאחר שעובד הממשל, דניאל אלסברג, הדליף את המסמכים לעיתונאי הניו יורק טיימס, נייל שיהאן. הפרק הראשון בסדרת המסמכים פורסם בטיימס ב-13 ביוני 1971 ועורר מיידית מחלוקות פוליטית ומשפטית. הפרסום עורר את זעמו של נשיא ארצות הברית, ריצ'רד ניקסון שהחליט לצאת במאבק משפטי. לאחר כישלון המאמצים לשכנע את הניו יורק טיימס להפסיק את פרסום המסמכים מרצונו, פנה התובע הכללי של ארצות הברית, ג'ון ניוטון מיטשל לבית המשפט והוציא צו פדרלי האוסר על המשך פרסום המסמכים בטענה שהפרסום מהווה פגיעה בביטחון הלאומי. הטיימס ערער על ההחלטה והתיק הגיע במהרה לבית המשפט העליון של ארצות הברית. ב-30 ביוני קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית לטובת הטיימס והמסמכים פורסמו במלואם.

איור מתוך התחקיר של נלי בליי על התנאים בבית משוגעים ב-1887

עשרה ימים בבית משוגעים בשנת 1887 העיתונאית נלי בליי התחזתה לאישה עם בעיות נפשיות כדי להיחשף למתרחש מבפנים בבית חולים לחולי נפש בניו יורק. התחקיר פורסם בתחילה בעיתון New York World ולאחר מכן פרסמה בליי ספר בשם "עשרה ימים בבית משוגעים" הדבר הוביל לרפורמות נרחבות במוסדות לבריאות הנפש וכן גרם לבליי להפוך לעיתונאית מפורסמת.

ספר "הג'ונגל" של אפטון סינקלייר (1906). בשנת 1904, כחלק מעבדותו בעיתון הסוציאליסטי Appeal to Reason, עבד סינקלר בעילום שם במשך כחצי שנה בתעשיות אריזת הבשר (לשימורים) בשיקגו - Chicago stockyards ואסף מידע. הרומן פורסם בתחילה בהמשכים במסגרת העיתון בשנת 1905. בשנת 1906 פורסם הספר שחשף שחשף תנאי עבודה מחרידים ובדיקות סניטריות גרועות בתעשיית הבשר בשיקגו. השערוריה הציבורית הובילה לחקיקת חוקי הפיקוח על מוצרי מזון ותרופות בארה"ב (Pure Food and Drug Act, Meat Inspection Act).

פרשת פנסיון הקשישים באילינוי (Willowbrook State School) בשנת 1972 תחקיר עיתונאי בטלוויזיה האמריקאית מאת הרלדו ריברה חשף את ההתעללות הקשה בנכים ובילדים עם מוגבלויות במוסד סגור. בעקבות התחקיר המוסד נסגר ונחקק חוק פדרלי לרפורמות במוסדות פסיכיאטריים וזכויות הנכים בארה״ב.

פרשת פורד פינטו - בשנת 1977 חשף מגזין Mother Jones פרשה של ליקוי בטיחות חמור במכוניות פורד פינטו באמצעות תחקיר שלקח חצי שנה בכתבה "Pinto Madness" [1]. המכונית היתה פופלארית אבל היתה בעלת כשל בטיחותי מסוכן - בתאונות חזית-אחור צינור התדלוק היה יכול לנקב את מיכל הדלק, לגרום לריסוס תא הנוסעים בדלק ולגרום להצתה קטלנית שגורמת לפיצוץ של כדור אש ולכוויות קשות ולמוות. לפי התחקיר בין 500 ל-900 איש מתו בתאונות בשריפה שפרצו עקב כך. לפי התחקיר התחרות הקשה מצד פולסווגן על שוק המכוניות הקטנות דירבן את חברת פורד לפתח ולייצר את הדגם הזה בזמן קצר בהרבה משהיה מקובל. המהנדסים של פורד גילו בזמן מבחני ריסוק לפני שלב הייצור, כי ניקוב מיכל הדלק מתרחש בקלות. בזמן גילוי התקלה קווי הייצור של המכוניות כבר היו מוכנים, לכן החליטו המנהלים הבכירים של פורד להמשיך בייצור בכל מקרה, וזאת למרות שלפורד היה פטנט על מיכל דלק בטוח הרבה יותר. במשך שנים פורד הכחישה את הנושא, אבל הביקורת הציבורית נגדה גברה בשל גילויים נוספים. עד 1978 הביקורת הציבורית הייתה חזקה כל כך, שפורד נאלצה לבצע "ריקול" (החזרת המכוניות למוסכי החברה לתיקון) של 1.5 מיליון מכוניות מדגם פינטו ומדגם דומה מסוג מרקורי בובקט, ולבצע את השינוי המבוקש למערכת הדלק. תביעות-נזיקין נוספות צצו וב-1979 נקבע ציון דרך נוסף שבו הוגש כתב אישום על-ידי תובע מדינת אינדיאנה בגין הריגה ורשלנות פושעת כנגד פורד. היתה זו הפעם הראשונה בה יצרן רכב הואשם בהריגה. פורד אמנם זוכתה בסופו של דבר מהאשמה, אך הנזק כבר נעשה. כתוצאה מפרשת מיכלי הדלק ספגה תדמית פורד מכה קשה, מכירות הפינטו צנחו, וחודשים מעטים אחרי המשפט באינדיאנה, ב-1980, הופסק ייצור הפינטו.

תחקיר “The Insider” על שקרים של תעשיית הטבק. ב-1996 ג’פרי ויגאנד העיד בתוכנית "60 דקות" של חברת CBS הוא טען כי בחברת הטבק בראון אנד וויליאמסון שבה עבד, שינתה בכוונה את תערובת הטבק באמצעות כימיקלים כמו אמוניה, כדי להגביר את השפעת הניקוטין בעשן הסיגריות. לפי דבריו, לאחר מכן הוא הוטרד וקיבל איומים אנונימיים על חייו. הסרט: The Insider (1999) מבוסס על הסיפור תוך עיבודו.

תחקיר Spotlight של בוסטון גלוב על התעללות מינית בכנסייה הקתולית -תחקירנים מהעיתון "הבוסטון גלוב" שחשפו בשנת 2002 את פרשת ההתעללות המינית במאות ילדים על ידי כמרים בכנסייה הקתולית במסצ'וסטס לאורך שנים, ואת טיוח הפרשה על ידי הכנסייה, וזכו על כך בפרס פוליצר לשירות הציבור. לאחר פרסום הכתבה הוצפה המרכזייה של העיתון בפניות מצד קורבנות נוספים. צוות ספוטלייט פרסם קרוב ל-600 כתבות המשך על הפרשה. 249 אנשי הכנסייה הואשמו באופן פומבי בהתעללות מינית ומוערך כי היו כ-1,000 קורבנות באזור בוסטון בלבד. התחקיר הוביל לחשיפת אלפי מקרים בעולם, פיצויים, שינוי דעת הקהל ושינוי מדיניות בוותיקן בנושא. 🔗 פרשת מסמכי פנמה (Panama Papers) - חשיפה של עיתונאים מכל העולם (כולל ב"דר שפיגל" ו"הגרדיאן") בשנת 2016, על מעלימי מס ועשירי עולם שהשתמשו בחברות קש. התחקיר הוביל לחקירות פליליות, הדחת פוליטיקאים, חקיקת חוקי מס חדשים.

פרשת קיימברידג' אנליטיקה - עיתונאים חשפו כיצד נאספו נתוני משתמשים מפייסבוק ללא רשותם לשם השפעה פוליטית בבחירות. הדבר הוביל לחקירות בפייסבוק, חקיקה בתחום הפרטיות הדיגיטלית.

חשיפת הכחשת האקלים של אקסון מוביל. תחקיר "Exxon: The Road Not Taken" מאת ליסה סונג, דייוויד האסמאייר וצוות InsideClimate News בשנת 2015. התחקיר חשף מסמכים פנימיים שהראו כי חברת Exxon הייתה מודעת להשפעות שינוי האקלים כבר בשנות ה-70, אך בחרה להסתיר מידע זה ולהטיל ספק במדע האקלים בפומבי. התחקיר הוביל לפתיחת חקירות משפטיות נגד Exxon במדינות שונות בארה"ב בחשד להונאת משקיעים והציבור .

דוגמאות בישראל

תוכניות תחקיר מפורסמות בישראל הן "כלבוטק" של רפי גינת, "עובדה" של אילנה דיין, "שומר מסך" של אמנון לוי ו"המקור" של רביב דרוקר וברוך קרא.

תחקיר של העיתונאי דן מרגלית הוביל לפרשת חשבון הדולרים וכתוצאה מכך לפרישתו של יצחק רבין מהמירוץ לראשות הממשלה. תחקיר של העיתונאי מרדכי גילת הוביל לחשיפת פרשת אריה דרעי ולהאשמתו בפלילים. העיתונאי תומר גנון פרסם תחקיר שחשף את פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל.

בפרשת וידוא הריגת הילדה איימן אל המאס ("פרשת סרן ר'") הציגו תחקירני התוכנית "עובדה" מסקנות מהן עלה כי קצין צה"ל ירה במכוון בילדה שלא סיכנה את חייו ואף וידא את הריגתה. בית המשפט קבע כי התחקיר היה לקוי. העיתונאי גידי וייץ סיפר כי בתקופה בה הועסק בעיתון "ידיעות אחרונות", נתקל בתופעה של עיכוב פרסום תחקירים על רקע אינטרסים של המו"ל או העורך.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תחקיר עיתונאי בוויקישיתוף

• עיתונות חוקרת, דף שער בספרייה הלאומית