תחרות הנבל הבינלאומית

תחרות הנבל הבינלאומית מתקיימת בישראל והיא תחרות הנבל החשובה ביותר בעולם. היא נוסדה על ידי אהרן צבי פרופס, שייסד גם את הזמריה ואת פסטיבל ישראל. שנת 2009 הייתה שנת היובל לקיום התחרות.

מדליה שקיבל עדן פרטוש בתחרות הנבל (1970)
אמילי לוין מארצות הברית, בתחרות הנבל הבינלאומית ה-17 בישראל, 2009

היסטוריה עריכה

תחרות הנבל הבינלאומית מתקיימת מדי שלוש שנים מאז 1959. היא משתווה בחשיבותה לתחרות הפסנתר הבינלאומית על שם ארתור רובינשטיין. התחרות מאורגנת על ידי "אגודת הנבל והזמיר"[1]. בראש ועדת התחרות הבינלאומית עומד זובין מהטה ובין חבריה מוזיקאים ידועי שם ואנשי ציבור.

במשך 50 שנות קיומה של התחרות הגיעו לישראל יותר מ-500 מתחרים. לכל תחרות מקפידים המארגנים להזמין יצירה ישראלית חדשה. לתחרות הראשונה בשנת 1959 הוזמנה היצירה "פואמה" מהמלחין פאול בן-חיים והיצירה "אינטראדה"[2] מהמלחין יוסף טל. לתחרות ה-17 הוזמנה יצירה בשם "עד אין סוף" מאת המלחין יצחק ידיד.

בשנות האלפיים, משתתפים בתחרות בכל פעם כ-30 מתחרים מארצות שונות. בשנת 2006, זכה בתחרות לראשונה נבלאי ישראלי, סיון מגן.

תחרות היובל, ה-17 במספר, הסתיימה ביום 20 באוקטובר 2009 בקונצרט עם התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוח רוברטו פטרנוסטרו. המשתתפים ניגנו כיצירה משותפת קונצ'רטו לנבל של אלברטו חינסטרה וכן ניגן כל משתתף יצירה לפי בחירתו. שופטי התחרות לא מצאו מועמד ראוי לפרס הראשון. הפרס השני ניתן לנבלנית אינה זדורובצ'י ממולדובה. את הפרס השלישי קיבל המשתתף היחיד בתחרות, רמי ואן קרסטן מהולנד.

השירות הבולאי בישראל, הנפיק בול דואר לכבוד אירוע היובל בשנת 2009.

רשימת הזוכים עריכה

שנה הזוכה מקום שני מקום שלישי
1959 סוזנה מילדוניאן בלגיה  בלגיה סוזן האקט מקדונלד ארצות הברית  ארצות הברית אדוורד ויטסנבורג הולנד  הולנד
1962 לין טרנר ארצות הברית  ארצות הברית גויליאנה אלביסטי איטליה  איטליה בריג'יט דשה דו-פורה צרפת  צרפת
1965 מרטין גליות (אנ') צרפת  צרפת אמיליה מוסקויטינה ברית המועצות (1955–1980)  ברית המועצות נטליה סטרבקובה ברית המועצות (1955–1980)  ברית המועצות
1970 שנטל מתיו (צר') צרפת  צרפת קת'רין מישל צרפת  צרפת איוקו שינוקזי יפן  יפן
1973 ננסי אלן ארצות הברית  ארצות הברית גרייס וונג ארצות הברית  ארצות הברית קיטריונה ייטס אירלנד  אירלנד
1976 איוון איון רונצ'ה רומניה  רומניה פרדריק קמברלינג צרפת  צרפת הייזל קת'לין קינזי ארצות הברית  ארצות הברית
1979 אמילי מיטשל ארצות הברית  ארצות הברית ברברה אלן ארצות הברית  ארצות הברית אירנה קגנובסקה ישראל  ישראל
1982 אליס ג'יילס (אנ') ארצות הברית  ארצות הברית לינדה איילה ארצות הברית  ארצות הברית

פטריסיה טסיני איטליה  איטליה

1985 נאוקו יושינו יפן  יפן ─לא הוענק פרס שני─ איון ג'ונס ויילס  ויילס
1988 איזבל מורטי (אנ') צרפת  צרפת לוסי וייקפורד בריטניה  בריטניה
1992 מארי-פייר לאנגלמנט (אנ') צרפת  צרפת יאנה בושקובה צ'כיה  צ'כיה מריקו אנרקו קנדה  קנדה
1994 ─לא הוענק פרס ראשון─ אנה מקרובה רוסיה  רוסיה גודליב שראם הולנד  הולנד
1998 גווינת' וונטינק הולנד  הולנד כריסטינה ביאנצ'י איטליה  איטליה קיו-ג'ין לי קוריאה  קוריאה
2001 לטיזיה בלמונדו איטליה  איטליה ג'סיקה לי ז'ו הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין לוויניה מייחר הולנד  הולנד
2003 וורוורה איוונובה (אנ') רוסיה  רוסיה ג'ולי בונזל ישראל  ישראל אבליין מהיי צרפת  צרפת
2006 סיון מגן ישראל  ישראל ססיל מאודיר צרפת  צרפת אצוקו צ'ידה יפן  יפן
2009 ─לא הוענק פרס ראשון─ אינה זדורובצ'י מולדובה  מולדובה רמי ואן קסטרן הולנד  הולנד
2012 אנאיס גאודמארד צרפת  צרפת אגנה קבליטה ליטא  ליטא מיי פוקוי יפן  יפן
2015 יויינג צ'ן הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין אנבל טורט צרפת  צרפת אווה טומסיק סלובניה  סלובניה
2018 לנקה פטרוביץ' סרביה  סרביה ג'ואל וון לרבר שוויץ  שוויץ מרינה פרדין ישראל  ישראל
2021 קלאודיה לוצ'יה למאנה איטליה  איטליה לאה מריה לופלר גרמניה  גרמניה ביאטריז קורטזאו פורטוגל  פורטוגל

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דן מרגלית,
    שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב

    'סוג: ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית' אינו ערך חוקי
      חותם אישי - קולט אביטל, ראיון, הטלוויזיה החינוכית הישראלית באתר יוטיוב‏, 5 באפריל 2017 - ראו בדקה ה-21:06
  2. ^ יוסף טל, אינטראדה לנבל (1959), הוצאת המכון למוזיקה ישראלית 6628