תיאודור גומפרץ

פילוסוף אוסטרי

תיאודור גומפרץגרמנית: Theodor Gomperz;‏ 29 במרץ 183229 באוגוסט 1912) היה פילוסוף יהודי-אוסטרי.

תיאודור גומפרץ
Theodor Gomperz
לידה 29 במרץ 1832
ברנו, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוגוסט 1912 (בגיל 80)
באדן, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דבלינג עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד חבר בית הלורדים (13 באפריל 1901) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אליזה גומפרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גומפרץ נולד וגדל בברנו למשפחה מיוחסת. אביו היה סוחר אמיד ויהודי דתי וגומפרץ חונך ברוח התורה בגיל צעיר. אולם בהגיעו לגיל בר מצווה הוא עזב את דרך המצוות בהשפעת מורו שחשף אותו לדברי הפילוסופים פרידריך שליירמאכר, וגאורג וילהלם פרידריך הגל. הוא למד משפטים ובלשנות באוניברסיטת וינה. הוא עזב את האוניברסיטה לפני קבלת תואר דוקטור[1]. בשנת 1867 נהיה פריבט-דוצנט ללשונות קלאסיות. באותה שנה הוא התחתן עם קרולינה ביטלהיים[2]. בשנת 1871 הועלה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1873 היה לפרופסור מן המנין[3]. הוא ניצח על תרגום לגרמנית של ספריו של ג'ון סטיוארט מיל[3]. בשנת 1901 הוא צורף לבית האצילים של אוסטריה על ידי הקיסר פרנץ יוזף[3]. בבית האצילים הוא נלחם עבור זכויות לנשים[4].

בשנת 1925 נרכשה ספרייתו על ידי הספרייה הלאומית והועברה לירושלים[5].

יחסו לציונות עריכה

גומפרץ החליט בצעירותו שאין זה מן היושר לעזוב את היהדות[1] ולימים הצטער על כך[6]. לאחר פרסום מדינת היהודים של בנימין זאב הרצל, תקף גומפרץ את הרצל בעיתון "די צייט"[7]. הוא גם יצא נגד הלאומיות היהודית והדרישה לנציגים יהודים נפרדים בבחירות[8][9].

ספריו עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תיאודור גומפרץ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 חוה שפירא, תאודור גומפרץ, העולם, 30 בנובמבר 1923
  2. ^ בנות ישראל על שדמות האמנות היפה, המגיד, 9 ביוני 1898
  3. ^ 1 2 3 בתפוצות ישראל, הצפירה, 8 במאי 1901
  4. ^ תיאודור גומפרץ, המצפה, 6 בספטמבר 1912
  5. ^ שתי ספריות גדולות וחשובות מאד בשביל האוניברסיטה בירושלים, היום, 20 בפברואר 1925
  6. ^ מכתב אל המערכת, המצפה, 5 בנובמבר 1909
  7. ^ עמוס אילון, הרצל, עמ' 201–202
  8. ^ המתבוללים בעבודה, העולם, 11 באוקטובר 1909
  9. ^ ד"ר מאיר עבנר על הקעסטר היהודי, המצפה, 22 באוקטובר 1909
  10. ^ תאודור גומפרץ, חכמי יון: תולדות הפילוסופיה העתיקה, ירושלים: ה'תרצ"א, באתר הספריה הלאומית – ישראל
  11. ^ בספרות ובאמנות, דבר, 24 ביוני 1938