תאוריה

מערך של רעיונות המנסה להסביר תופעה באמצעות חשיבה רציונלית
(הופנה מהדף תיאוריה)

תֵּאוֹרְיָהאנגלית: Theory) היא תבנית חשיבה רציונלית אנושית, אבסטרקטית, השואפת להיות אובייקטיבית. מטרתה היא ליצור מסגרת התייחסות, המכילה כללים והפשטות אודות העולם.

במדע כיום, המונח תאוריה מדעית מתייחס לתאור שיטתי של הטבע שעקבי עם השיטה המדעית, תיאור שעבר ביסוס נרחב, בהתאם לקריטריונים של המדע המודרני. תאוריה מסבירה תופעה מסוימת או קבוצת תופעות בעלות קשר ביניהן. תאוריות כאלה מתוארות כך שבדיקות מדעיות יהיו מסוגלות לספק ראיות אמפיריות שיספקו להן אישושים או יביאו לסתירה שלהן - הן בנות הפרכה.

לרוב, רכיבי התאוריה הם הגדרות בסיסיות - קונצפטואליזציה (conceptualization), הנחות יסוד, מספר חוקי טבע בסיסיים ומתודולוגיה המכווונת את הדרך בה יש ללמוד מחוקים אלה וכוללת הסברים אודות התופעות הנחקרות. בדרך-כלל, ככל שתאוריה מתאימה יותר למסקנות העולות מניסויים ומתצפיות, כך היא תקפה ומהימנה יותר ולרוב גם שימושית יותר. המילה תורה מתארת לעיתים תאוריה אחת ולעיתים מקבץ של תאוריות בעלות נושא משותף, לדוגמה: תורת הכבידה, תורת הספרות או תורת האישיות. תאוריות קיימות בכל ענפי המדע. דוגמאות: בפיזיקה - תורת היחסות הכללית והתאוריה הקינטית של הגזים; בביולוגיה - האבולוציה ותורת התא; בגאולוגיה - טקטוניקת הלוחות; בפסיכולוגיה - הפסיכואנליזה; ביחסים בינלאומיים - מאזן כוחות; בכלכלה - עוני.

מוצא המילה

עריכה

תאוריהיוונית: theoria - חקירה - מ-theorein - להתבונן), המילה "Theoria" מתייחסת ל"הרהור, השערה, דברים שמסתכלים עליהם" מהמילה היוונית theorein, או "לשקול, לערוך השערות, להתבונן", מ-theoros "צופה". בסיס המילה thea - "מבט" + horan - "לראות". גם המילה היוונית Theoria וגם הלטינית contemplatio בעיקר מתייחסות להתבוננות בדברים גם בעיניים הפיזיות או ב"עיני התבונה". בהתחשב במסורות פילוסופיות ותאולוגיות המונח היה בשימוש אצל היוונים הקדומים בהתייחסות לחוויה או צפייה ואז תובנה דרך התודעה שנקראת נוס (nous - שכלתני, תבונתי, הגיוני) או "העין של הנפש" (מתי, 6:22–34 ברית חדשה), תובנה של מהות וישות (Noesis).

תאוריה מדעית

עריכה
  ערך מורחב – תאוריה מדעית

המדע שואף להסביר את המציאות בצורה מקיפה, מדויקת ועקבית. מכאן בא צורך בגיבוש תאוריות בנות הפרכה, חסרות סתירות פנימיות ושאינן סותרות זו את זו. בניגוד לתפיסה הרווחת בעיקר בקרב לא-מדענים, במדע אין הוכחות, אלא אישושים והפרכות[1].

לעיתים מתקיימות שתי תאוריות הסותרות זו את זו בהסבירן תופעות מסוימות. תהליכים של אישוש והפרכה בתצפית מדעית ובניסוי נערכים כדי להכריע איזו משתי התאוריות עדיפה.

הפילוסוף רב ההשפעה על החשיבה המדעית, קרל פופר, טען שתאוריה המנוסחת כך שאי אפשר לתכנן ניסויים או תצפיות שיכולות להפריך אותה, היא תאוריה חסרת תקפות מדעית. על כן, לפי פופר, תאוריית המרקסיזם שחלק ממדעני החברה רואים בה תאוריה מדעית לכל דבר, וכן התאוריות הפסיכואנליטיות של פרויד אינן תאוריות מדעיות תקפות. רעיון מרכזי זה בפילוסופיה של המדע נקרא עקרון ההפרכה של פופר.

ספרו של תומאס קון המבנה של מהפכות מדעיות, עוסק בהתפתחות המדע בראי היסטורי. בניגוד לקרל פופר אשר ראה את התפתחות המדע כאבולוציה של תאוריות מדעיות שמתקדמת באופן רציונלי דרך הפרכת תאוריה שחלף זמנה, קון הראה כי ההתפתחות של המדע אינה סדורה ומבוססת על מהפכות תפיסתיות. קון טען כי בהיסטוריה של המדע אפשר להבחין בין שני סוגים עיקריים של תקופות:

  • תקופה של מדע תקני. תקופה בה המדענים עסוקים בפתרון בעיות על פי פרדיגמה מוכרת, בכלים ידועים וב'תיקון' התאוריה המדעית והתאמתה.
  • תקופה של מדע מהפכני. תקופה בה מתחלפת הפרדיגמה השלטת. לאחר שמתגלעים בקיעים רבים מדי בפרדיגמה הקיימת, מתחילה תקופה של מדע מהפכני המולידה רעיונות שלימים ירכיבו את הפרדיגמה החדשה[2]. החלפת הפרדיגמה המדעית אינה תהליך אבולוציוני, סדור ורציונלי אשר נובע מהוכחה או הפרכה אלא תהליך אשר הוא בעיקרו סוציולוגי ודומה יותר להמרת דת או הפיכה צבאית.

יש לציין כי רבים מקרב המדענים אינם מקבלים הסבר זה[3], וקיימת טענה פרומיננטית כי רעיון המהפכות המדעיות הוא בגדר מיתוס שאומץ על ידי סוציולוגים אשר לא התנסו בעבודה השחורה של המדע[4].

מכניקה קלאסית כדוגמה לתאוריה

עריכה
  ערך מורחב – מכניקה קלאסית

תיאורית המכניקה הקלאסית היא מבין התאוריות החשובות בהתפתחות המדעית בעת החדשה. תאוריה זו הסבירה את הטבע בפרוטרוט, באופן חסר תקדים, נתנה כר פורה למחקר בסיסי ויישומי והייתה מקור השראה לפיתוח תאוריות נוספות בתחומי מחקר מגוונים. כוחה הראשוני של המכניקה הקלאסית בא מיכולתה להסביר בדייקנות ובפשטות רבות מהתופעות ורבים מהרעיונות שהיו ידועים למדענים עד להצגתה, כמו את תגליותיהם של גלילאו גליליי ויוהאנס קפלר. פשטותה של התאוריה באה מביסוסה על הגאומטריה האוקלידית. המכניקה הקלאסית הגדירה שלושה מושגי יסוד (זמן, מרחב וכוח/מסה) ושלושה חוקי יסוד (חוקי ניוטון).

התאוריה התקבלה על ידי הקהילה המדעית והיו שראו בה אמת צרופה ומדויקת לחלוטין. זאת למרות שכבר מרגע הצגתה היא סתרה מספר רעיונות פילוסופיים בסיסיים, כמו הרעיון שעצמים חסרי מגע אינם משפיעים זה על זה. תנופת המחקר שהתאוריה נתנה למדע עזרה לגלות עוד ועוד בעיות עם התאוריה. היא, למשל, לא השתלבה עם הסברים מתחום תורת החשמל ולא הסבירה היטב את המתרחש במרחקים ומהירויות גדולות מאוד. בסופו של דבר, תאוריה זו עזרה להבין שגם תאוריות מועילות ביותר עשויות להסתבר כשונות מהאמת הצרופה.

כיום תאוריה זו מקובלת להסברים מקורבים על המתרחש, מבחינה מכנית, בסביבה היומיומית של האדם. פריטי טכנולוגיה רבים שאנו משתמשים בהם עוצבו בעזרת תאוריה זו, אם כי אנו משתמשים, בחיי היומיום, גם בטכנולוגיות שעוצבו בעזרת תאוריות מתקדמות יותר (למשל, ה-GPS חייב לעשות תיקונים למדידות הזמן בעזרת רעיונות מתורת היחסות הכללית). התאוריה נלמדת בבתי הספר התיכוניים ובאוניברסיטאות ונחשבת לחומר חובה עבור כל פיזיקאי. זאת למרות שכל פיזיקאי מכיר תאוריות מדויקות יותר ממנה.

תאוריה מתמטית

עריכה
  ערך מורחב – תאוריה מתמטית

במתמטיקה השימוש במונח תיאוריה שונה בהכרח מהשימוש במדע, שכן המתמטיקה אינה מכילה הסברים לתופעות טבע. זאת למרות שמתמטיקה עשויה לסייע במחקר מדעי לגבי מערכות טבעיות או לקבל השראה מהן.

במובן הכללי, תיאוריה מתמטית היא ענף או נושא במתמטיקה, כגון תורת הקבוצות, תורת המספרים, תורת ההסתברות, תורת המשחקים, תורת הבקרה, תורת ההפרעות וכו', והיא עשוי להתאים עבור ספר לימוד יחיד.

תאוריה פוליטית

עריכה
  ערך מורחב – מחשבה מדינית

תיאוריה פוליטית, או "מחשבה מדינית" היא תיאוריה אתית על החוק והשלטון. לעתים קרובות המונח "תיאוריה פוליטית" מתייחס להשקפה כללית, או למחשבה אתיקה, אמונה פוליטית או גישה ספציפית לגבי פוליטיקה.

הנושאים שבהם עוסקת תאוריה פוליטית הם בחינת הסדר המצוי במדינה, תוך ניסיון להסביר את התהליכים החברתיים והפוליטיים המתרחשים בה (תחום פוזיטיבי). בחינת הסדר הרצוי במדינה והגדרת עקרונות של טוב וצדק חברתיים (תחום נורמטיבי). ומציאת האופן שבו על המדינה לעבור מתחום המצוי לרצוי על ידי הצגת רעיונות לסדר חברתי חדש או דרכים לשיפור הסדר החברתי הקיים (תחום מעשי).

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תאוריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Common misconceptions about science I: “Scientific proof” - Why there is no such thing as a scientific proof, באתר Psychology Today
  2. ^ דואלוג, עלייתן ונפילתן של פרדיגמות
  3. ^ "תומאס קון והרציונליות של המדע", גלילאו, גיליון 88 דצמבר 2005 עמ' 34
  4. ^ גריבין, ג'ון. "היסטוריה של המדע" ידיעות אחרונות: ספרי עליית הגג 2010 עמ' 508