התיאטרון הערבי-עברי ביפו
התיאטרון הערבי-עברי ביפו (בערבית: المسرح العربي العبري-يافا) בבית הסראייה הישן שביפו, הוא בניין תיאטרון המשמש כאכסניה לשתי להקות תיאטרון הפועלות ביחד ולחוד בשתי שפות: עברית וערבית. השתיים הן קבוצת "תיאטרון יפו"[1], שנוסדה ב-1990 בידי יגאל עזרתי, גבי אלדור ועירית נאמן, ותיאטרון "אלסראיא"[2] (נוסד ב-1998), שבו חברים אנשי תיאטרון ויוצרים ערבים. רוב תקציבו של התיאטרון הוא ממשרד החינוך והתרבות ועיריית תל אביב-יפו. לתיאטרון זה שלושה מנהלים אמנותיים: יגאל עזרתי, גבי אלדור וראודה סלימאן.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | אולם תיאטרון |
כתובת | יפו העתיקה |
מיקום | תל אביב-יפו |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1998 |
תאריך פתיחה רשמי | 1998 |
קואורדינטות | 32°03′18″N 34°45′16″E / 32.05500031°N 34.75444412°E |
אתר רשמי | |
הפקות בולטות של תיאטרון יפו: אום כולת'ום, פריד אל אטרש, הערב רוקדים, מחכים לגודו, אנא מן אל-יהוד, סעדון אלמג'נון, אלף לילה ולילה, פה ושם בארץ ישראל, רומיאו וג'ולייטה, הזמן הצהוב, ימי התנזים, שנת האפס, פאפאעג'ינה, שמוליקיפוד, חצויה.
היסטוריה
עריכההתיאטרון נוסד בשנת 1998 על ידי תושבים ערבים ביפו, הוא משלב בתוכו שתי קהילות תחת קורת גג אחת. "תיאטרון יפו", ותיאטרון "אל-סאראייא" הערבי, ביפו. המבנה ניתן לתיאטראות המשותפים בהשאלה על ידי עיריית תל אביב-יפו, ולאחר מכן עבר שיפוץ משמעותי והתאמה לקבלת קהל התיאטרון, תוך אילוצים, בשל בהיותו מבנה לשימור.
בשנת 2010 מונה יעקב אגמון למנכ"ל התיאטרון תפקיד אותו מילא למשך 3 שנים.[3] ובשנת 2015 צורף לעמותה סאמי אבו שחאדה, לימים יו"ר מפלגת בל"ד.[4]
עיקר מימונו של תיאטרון אלסראיא הוא מתקציבי מדינת ישראל ועיריית תל אביב. כך, לדוגמה, בעוד שרווחיו בשנת 2020 עמדו על 168 אלף שקלים בלבד, עיקר תקציבו בשנה זו היה כבשלשת רבעי מיליון שקלים שקיבל ממשרדי החינוך והתרבות, ורבע מיליון שקלים מעיריית תל אביב.[4]
אופי התיאטרון
עריכההמייסד של התיאטרון אלסרייא הערבי הוא אדיב ג'השאן, והעמותה הערבית מאחדת אנשי תיאטרון ויוצרים ערבים. אך שתי להקות אלה מפיקות יחדיו ובנפרד הצגות בשפה העברית והערבית. העמותה העברית והעמותה הערבית פועלות ומציגות הצגותיהן תחת קורת גג אחת. וחלק מההצגות משותפות לאמנים יהודיים וערבים יחד.
מלבד ההצגות הדו-לשוניות. הם מעלים הצגות המתבססות על שפת התנועה או נעדרות מילים, המקלות על קשיי השפה האפשריים של הצופים.
התיאטרון מרבה להציג נרטיב פלסטיני ואנטי-ישראלי, כגון הקפדה על הקרנת "סרטי נכבה" ועוד. התיאטרון סייע למוחמד בכרי שהורשע בהוצאת לשון הרע על חיילי צה"ל בסרטו "ג'נין ג'נין" במאבקו המשפטי, לאחר שבית המשפט הרשיע את בכרי וחייב אותו בתשלום פיצויים, העניק אלסראיא לבכרי במה לאיסוף תרומות עבור תשלום הפיצויים, הכריז על הצטרפותו ותמיכתו במאבקו של בכרי "נגד הניסיונות למחוק את הנרטיב שלנו", ואף קיים ערב תמיכה מיוחד בבכרי. בכרי גם הועסק כמנהל התיאטרון לתקופה.[4].
הפקות משותפות לשתי הלהקות
עריכה- "היתומים של יפו", בבימוי יגאל עזרתי.
- "הערב שוב רוקדים", בימוי יגאל עזרתי, וגבי אלדור.
- "רצח פוליטי", בימוי יגאל עזרתי,1998-2000.
- "ועדת האמת והפיוס", בימוי יגאל עזרתי, 2000.
- "בדידות כפולה", הפקה משותפת של תיאטרון אל-סאראייא ותיאטרון מקומי. שירה ערבית-עברית. עריכה ובימוי: שמעון לוי (פרופסור) 2000.
- "אח אח בום טראח", הפקה משותפת, בימוי: נורמן עיסא. זוכי פרס הבימוי, התפאורה והתאורה וצל"ש למחזה ולמשחק בפסטיבל חיפה להצגות ילדים, 2003.
ביקורת ישראלית
עריכהבעקבות חוות דעת של משרד האוצר דרשה שרת החינוך מירי רגב לחקור את מנהלי התיאטרון, לגבי ערב מחאה לטובת המשוררת הפלסטינית דארין טאטור והאירוע "מחברות הכלא" של עינת ויצמן. פרקליטות המדינה הודיעה שמה שנאמר באירועים חוסה תחת חופש הביטוי, וקיבלה את המלצת המשטרה לא לפתוח חקירה פלילית[5].
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של התיאטרון הערבי-עברי ביפו
- יונתן אסתרקין, אמנות משקמת אמון: על ההצגה "אלף לילה ולילה" בתיאטרון הערבי-עברי, nrg, 25 במרץ 2009
- ציפי שוחט, לא עושים הצגות, באתר הארץ, 29 במרץ 2009
- חגית פלג רותם, יעקב אגמון, המנהל החדש של התיאטרון הערבי-עברי: "אני עדיין בגיל הרך", באתר גלובס, 1 בנובמבר 2010
- אדיב ג'השאן בשיח על התיאטרון הערבי-עברי ביפו, במסגרת מיזם אלף מילים ביפו
- איתמר קציר, איך מנהלים תיאטרון ערבי-עברי בימים של פילוג, הסתה ושנאה?, באתר הארץ, 11 ביוני 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ אתר הבית של תיאטרון יפו
- ^ דפ הפייסבוק של תאטרון אלסראיא הערבי יפו
- ^ נמרוד דביר, יעקב אגמון מונה למנכ"ל התיאטרון הערבי-עברי, באתר nrg, 31 באוקטובר 2010
- ^ 1 2 3 שביעי, גיליון 516, עמ' 36
- ^ מיה אשרי, הפרקליטות: האירוע למען טאטור בתיאטרון יפו מוגן בחופש הביטוי, לא תיפתח חקירה פלילית, באתר הארץ, 2 בינואר 2018