תייסיר אבו סנינה

מחבל ופוליטיקאי פלסטיני, ראש עריית חברון

תייסיר מַחְמוּד מוּסָא טָהָא אַבּוּ־סְנֵיינֶהערבית: تيسير محمود موسى طه أبو سنينة; נולד ב-25 באוקטובר 1954) הוא מחבל ופוליטיקאי פלסטיני, המכהן כראש עיריית חברון מטעם הפת"ח. ב-1980 השתתף בפיגוע הירי בבית הדסה שבחברון, נכלא בישראל ושוחרר לאחר כשלוש שנים במסגרת חילופי שבויים.

תייסיר אבו סנינה
تيسير أبو سنينة
אין תמונה חופשית
לידה 25 באוקטובר 1954 (בן 67)
חברון, ירדן
מדינה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
מקום מגורים חברון
השכלה אוניברסיטת ירדן
מקצוע פעיל טרור, פוליטיקאי
תפקיד
ראש עיריית חברון
14 במאי 2017 – מכהן
(5 שנים)
מפלגה פת"חפת"ח פת"ח
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

תייסיר אבו סנינה נולד ב-25 באוקטובר 1954 בחברון, שם גדל והתחנך. אבו סנינה גדל במשפחה דתית ובצעירותו הצטרף לאחים המוסלמים והשתתף בפעילות התנועה[1]. סיים את לימודיו בבית הספר התיכון "אל-חוסיין בן עלי" בשנת 1973. לאחר מכן עבר לעמאן בירת ירדן לצורך לימודים אקדמיים. הוא היה מעורב בתנועת הסטודנטים במהלך לימודיו באוניברסיטה, והיה בין חברי מועצת הסטודנטים. בשנת 1977 קיבל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת ירדן. הוא שב ליהודה ושומרון ועבד כמורה למתמטיקה[2] בבתי הספר של אונר"א ביריחו ובבתי הספר בנפת חברון עד 1980[1].

פעילות טרורעריכה

הכמיהה של אבו סנינה להשתתפות בלוחמת גרילה הביאה אותו ליצור קשר עם תנועת הפת"ח וב-1973 הצטרף לשורותיה. הוא קיבל הכשרה צבאית במחנה הפליטים דרעא בסוריה, וביצע פעולות חבלניות ביהודה ושומרון כמו העברת מסרים וחומרי נפץ. הוא אף לקח חלק בלחימה במהלך מלחמת האזרחים בלבנון בשנת 1975[1]. החל מ-1978 גייס כסף לצורך מימון הפיגועים והעבירו לירדן. הוא גם סיפק צינורות ומסמרים להכנת שישה מטענים מאולתרים[3].

בפת"ח הורו לאבו סנינה לחזור לחברון ולהכין את הקרקע לפיגועים נגד ישראל. הוא ומספר מחבלים חדרו ליהודה ושומרון דרך ירדן והסתתרו במערה באזור חברון. אבו סנינה תצפת על בית הדסה בלב היישוב היהודי בחברון והסתיר אמצעי לחימה[3]. במאי 1980, החוליה הוציאה לפועל את הפיגוע בבית הדסה בו נרצחו 6 אזרחים. אבו סנינה נתפס על ידי כוחות הביטחון הישראליים ונידון למאסר עולם. ארבעה חודשים אחרי הפיגוע ניסו שניים מחברי החוליה לברוח בחזרה לירדן אך נתפסו על ידי כוחות הביטחון. לאחר ריצוי מאסר של כשלוש שנים, שוחררו בנובמבר 1983 בעסקת חילופי שבויים בה שוחררו ששה משמונת חיילי הנח"ל שנשבו בלבנון[4][3]. אבו סנינה גורש לאלג'יריה, היגר לירדן ועבד בוועדה המארגנת של תנועת הפת"ח[1].

במשרד המקומות הקדושיםעריכה

עם חתימת הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית ב-1993, אבו סנינה מונה כפקיד במשרד המקומות הקדושים[5]. במשרד זה הוא מילא מספר תפקידים. בשנת 1998 חזר ליהודה ושומרון[1]. הוא קודם למנהל אזור הדרום, ואחר כך למנהל המסגדים ביהודה ושומרון. בשנת 2013 אבו סנינה נבחר למנהל המשרד למקומות קדושים בחברון, האחראי על "מסגד אברהם" במערת המכפלה[6]. הוא כיהן בתפקיד זה עד פרישתו בשנת 2014[1].

פוליטיקהעריכה

לאחר עזיבתו את הווקף החל בגיוס תמיכה ציבורית. הוא קיים סיורים לצעירים פלסטינים בהם הרצה על הפיגוע בבית הדסה[7]. הוקם עמוד תמיכה בפייסבוק, בו אבו סנינה מתואר כמתכנן הפיגוע[6].

במאי 2017 התמודד בבחירות לרשויות המוניציפליות הפלסטיניות. אבו סנינה זכה ומונה לראש עיריית חברון[8]. מה שאפשר את ניצחונו של אבו סנינה היה החרמת חמאס את הבחירות.

לטענת נעם ארנון, דובר היישוב היהודי בחברון, הרשות הפלסטינית עודדה את אבו סנינה להגביר את הבנייה סביב היישוב היהודי, בכדי למנוע את התרחבותו[9]. ב-2019 נפגש עם נציגי נטורי קרתא לצורך התאחדות מול "הכיבוש הישראלי" ומניעה של חזרת משפחות יהודית אל בתים בחברון[10].

ב-2021 קרא ראש מועצת קריית ארבע, אליהו ליבמן, לחיסולו של אבו סנינה[11].

עמדותיועריכה

אבו סניינה התנגד להליך ההסדר מול מדינת ישראל מאז אימוץ תוכנית השלבים של אש"ף מ-1974, בה הוא רואה כמבוא לוויתור. הוא ראה בהשתתפות בוועידת מדריד ביטוי למאזן הכוחות שאינו לטובת הפלסטינים, וכי הפלסטינים לא יכלו, באמצעות הסכם אוסלו, להכיר ב"מדינת הכיבוש" לדבריו. הוא מחשיב את רעיון הקמת מדינה פלסטינית, לפני "פינוי הכיבוש", כפשע. לדבריו סוגיית המדינה תהיה תמורת ויתור על אדמות ועקרונות[1].

אבו סניינה תומך בהתנגדות מזוינת למדינת ישראל ובשנת 2020 אף הצהיר כי "לא ניתן לשחרר את פלסטין ללא התנגדות צבאית חמושה". לדבריו, זו זכות מוחלטת המובטחת בכל החוקים האלוהיים והחוקים הבינלאומיים[1].

הוא מאמין שאש"ף קיבל את הזכות לייצג את העם הפלסטיני ועליו להישמר כמסגרת פוליטית פלסטינית[1].

חיים אישייםעריכה

אבו סנינה נשוי ואב לשמונה ילדים[1].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 تيسير أبو سنينة, مركز رؤية للتنمية السياسية, ‏1 באפריל 2020 (בערבית)
  2. ^ ויליאם קלייבורן, Israel Charges 10 Palestinians in Hebron Ambush, באתר הוושינגטון פוסט, ‏17 בספטמבר 1980 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 אסף גבור, ראש עיריית חברון לא מתחרט על הטבח בהדסה, באתר nrg‏, 19 במאי 2017
  4. ^ עומר דוסטרי, המחבל שנבחר לראש העיר חברון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 במאי 2017
  5. ^ אסף גבור, רשמית: ראש עיריית חברון – מחבל עם דם על הידיים, באתר nrg‏, 15 במאי 2017
  6. ^ 1 2 אבי יששכרוף‏, מנהל מערת המכפלה החדש: מרוצחי 6 תלמידי ישיבה, באתר וואלה!‏, 15 ביולי 2013
  7. ^ جولة في تاريخ المقاومة إلى جبل الخليل 6 شباط 2015, ‏19 בפברואר 2015 (בערבית)
  8. ^ אליאור לוי, חברון, 37 שנה אחרי הפיגוע: המחבל נבחר לראשות העיר חברון, באתר ynet, 16 במאי 2017
  9. ^ דובר היישוב היהודי בחברון תוהה מדוע הערבים בעיר בונים ללא הגבלה בניסיון למנוע התרחבות יהודית, בעוד הבנייה ליהודים מוגבלת., באתר ערוץ 7, 126 באוגוסט 2019
  10. ^ נטורי קרתא נפגשו עם המחבל תייסיר אבו סנינה, באתר ערוץ 20
  11. ^ אברהם בלוך, ‏בעקבות הפרסום בסרוגים • ראש מועצת קריית ארבע: לחסל את ראש עיריית חברון, באתר "סרוגים", 9 בפברואר 2021