תיירות באלבניה

התיירות היא ענף בכלכלתה של אלבניה. לאלבניה מורשת תרבותית וארכאולוגית עשירה שמקורה בתקופה בה אילירים ואנשי יוון העתיקה התיישבו באזור. לאורך השנים אזור אלבניה נכבש ואוכלס על ידי רומאים, ביזנטים, ונציאנים, ועות'מאנים. באלבניה חופים בתוליים, נופים הרריים, מטבח מסורתי, ממצאים ארכאולוגיים, מסורות ייחודיות, מחירים נמוכים ואווירה תוססת באזור הכפרי.

אלבניה ממוקמת בדרום-מזרח אירופה. היא גובלת במונטנגרו בצפון מערב, קוסובו בצפון מזרח, מקדוניה במזרח ויוון מדרום. הים התיכון וזרועותיו הים האדריאטי והים היוני שוכנים ממערב למדינה. קו החוף של המדינה מונה 446 קילומטרים. באלבניה נופים מגוונים החל מהאלפים האלבניים המכוסים שלג, רכס ההרים שר פלנינה, הרי סקנדרבג, רכס הרי קוראב, פינדוס ועד לחופי הים האדריאטי והים היוני.

באלבניה אקלים ים תיכוני. על פני שטחה של המדינה יש מגוון רחב של שטחי מיקרו אקלים עקב סוגי אדמה שונים וטופוגרפיה משתנה. האזורים החמים במדינה משתרעים לאורך החופים, בהם האקלים מושפע מן הים, בעוד שהאזורים הקרים באלבניה נמצאים בצפון ובמזרח המדינה.

צפון אלבניה עריכה

נופי הפארק הלאומי ת'ת'

האזור הצפוני של המדינה ידוע בעיקר בזכות המורשת הטבעית והתרבותית שלו הכוללת נופים הרים אלפינים ציוריים, אגמי קרח, צומח וחי עשירים, אזורים היסטוריים עם מסורות עתיקות ומאכלים ייחודיים.

האלפים האלבניים הם בין המאפיינים החשובים ביותר והייחודים של האזור הצפוני של אלבניה. נהר הגאשי וראייצ'ה הוכרזו כאתרי מורשת עולמית^[1]. הנהר נובע וזורם דרך האלפים האלבניים בצפון עד הגעתו לנהר ולבונה. הפארק הלאומי עמק ולבונה והפארק הלאומי ת'ת' משתרעים על פני האלפים האלבניים ומציעים מגוון אפשרויות לתיירים: דייג, טיפוס הרים וסיורים רגליים. מעבר ולבונה מפריד בין שני הפארקים. מסורות אלבניות, תרבות אירוח, תרבות כללית וקולינריה של האזור מוצעים לתיירים באזור זה של הפארקים.

הכפר ת'ת' מוקף בארבעת צדדיו בהרים רבים שגובהם מעל 2000 מטר בהם רדוהימה במערב, אראפי ופופלוקה בצפון ויזרקה במזרח. הכפר ידוע בכנסיות הרומיות-קתוליות, במסורות עממיות ובמורשת הטבעית שלו.

פארק הטבע נייקאי-מרטור (Nikaj-Mërtur) הוא אזור של נופים אלפיניים, עמקים עם נהרות עמוקים, צוקים אנכיים, יערות צפופים ואגמים קטנים.

העיר שקודרה נוסדה בסביבות המאה הרביעית לפני הספירה, על ידי שבטים אילירים. לעיר בולטות רבה בתחומי התרבות, הדת, האמנות והבידור בצפון אלבניה. המראה האופייני של העיר הוא רחובות צרים עם קירות אבן גבוהים משני צדי הרחוב. טירת רוזפה ממזרח לעיר היא אחד המבנים האדריכליים הבולטים ביותר באזור. אגם שקודרה, האגם הגדול ביותר בחצי האי הבלקני הוא יעד תיירות פופולרי. בין האטרקציות לתיירים באגם הן שייט, דייג וספורט ימי.

מרכז אלבניה עריכה

נופי טירנה הבירה

אזור מרכז אלבניה כולל בתוכו אתרים ארכאולוגיים, טירות, מערות, רצועות ארוכות של חופים חוליים ולגונה. טירנה הבירה ידועה בבנייניה הצבועים בצבעים עליזים, פרי יוזמתו של ראש העיר אדי רמה, לימים ראש ממשלת אלבניה. מאז נפילת הקומוניזם החלה העיר לשנות את פנייה לכיוון מודרני יותר^[2]. בעיר מקומות בילוי, פסטיבל, הופעות ואטרקציות תיירותיות. קרויה, בירת נסיכות ארבר בימי הביניים נקראת בפי המקומיים "המרפסת האדריאטית" בשל נופיה היפים ביום ובלילה. בשל ההיסטוריה הארוכה והמתמשכת שלה, העיר משמשת כבית לאתרים ארכאולוגים שונים ומבנים שעדיין עומדים על תילם.

הפארק הלאומי דייטי מקיף את הר דייטי. ניתן להגיע אל ההר משך כל השנה בטיפוס רגלי או באמצעות רכבל. מן ההר ניתן לצפות בנופי הבירה טירנה וההרים סביב. המקום הוגדר כ"מרפסת של טירנה" בגלל נופיו.

דורס, שנוסדה בשנת 627 לפני הספירה היא אחת הערים העתיקות בעולם. בעיר ניצבים החומה של העיר העתיקה של דורס, טירת דורס, ואמפיתיאטרון דורס, הגדול בבלקן. אלמנטים רבים המשלבים סגנונות אדריכליים שונים מימי קדם ועד ימינו נמצאים בכל רחבי העיר. חופי העיר מהווים מוקד משיכה לתיירים.

הפארק הלאומי דיביסטה-קרבאסטה כולל את לגונת קרבאסטה, הלגונה הגדולה ביותר במדינה ואחת מהגדולות ביות בים האדריאטי. הלגונה מופרדת מהים באמצעות רצועת חול צרה. האקלים הים התיכוני והגאולוגיה שבה מאפשרים הימצאות של מגוון רחב של חי וצומח אשר הימצאותם פוחתת בדרום אירופה.

אפולוניה הוא אחד מהאתרים הארכאולוגים הפופולרים במדינה. השרידים באתר נחקרו החל משנת 1916, אך חלק גדול מהאתר, טרם בוצעו בו חפירות.

פארק לורה (Lurë National Park) ידוע עקב 12 אגמים קרחוניים שבו. יש בו נוף מדהים עם הרים גבוהים.

בפארק הלאומי מעבר שטאמה יערות עצי אורן ואלון צפופים.

דרום אלבניה עריכה

חוף בעיר סרנדה

העיר בראט

Berat Unesco 2016 Albania.jpg אזור דרום אלבניה הוא הררי בעיקר וידוע בזכות האווירה הים תיכונית שלו, הנוף המגוון, וקו חוף יפהפה הכולל כפרים ועיירות. קיומם של כמה רכסי הרים, כגון הרי סראוניאן ופינדוס, יצרה בסופו של דבר את הנוף המגוון של דרום אלבניה.

חופי הרביירה האלבנית מושכים אליהם תיירות פנים ותיירות חוץ^[3].

בבוטרינט אתר ארכאולוגי שנחשב כפארק לאומי והוכרז כאתר מורשת עולמית. העיר בוטרינט שוכנת דרומית לסרנדה לחופי הים היוני האלבני. העיר יושבה בתקופה פרה-היסטורית, ונוסדה כמושבה יוונית ורומית במהלך תקופת הברונזה. מונומנטים רבים נשמרו היטב כמו חומות העיר העתיקה, אגן טבילה, בזיליקה גדולה, תיאטרון וטירות. השרידים נמצאים כולם בתוך יער טבעי גדול עם מערכות אקולוגיות מורכבות ומגוון ביולוגי. השילוב של ההיסטוריה, התרבות והסביבה הופך את בוטרינט למקום ייחודי, המשלב נוף עם מונומנטים האהובים על התיירים.

השמורה הימית (אנ') קרבורון-סזן מורכב מחצי האי קרבורון והאי סזן. בשטחה הרים, מערות, שקעים גאולוגים, מפרצים, קניונים וחופים רחבים. בשמורה גם שרידים של ספינות טבועות, מיני חי וצומח רבים, כתובות עתיקות, חופים מבודדים ונופים של הים האדריאטי והים היוני.

הפארק הלאומי ללגורה ידוע במגוון הביולוגי הרב שבו ובסביבתו הטבעית, שבאופן יחסי לא נפגעה מן הפיתוח האנושי.

סרנדה היא עיירה על חופו הדרומי של הים היוני האלבני, השוכנת על מפרץ פרסה בין הרים וגבעות. התופעה הטבעית של מעיין העין הכחולה ואוצרות האדריכלות, כגון פניצ'ה, חומות העיר העתיקה, הריסות של בית כנסת, מנזר וטירה הם בין האטרקציות הבולטות ביותר ברחבי העיר.

אגם אוחריד משמר מערכת אקולוגית מימית בעלת למעלה מ-200 מינים מקומיים והוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1979. אולם, פעילות האדם בגדות האגם ובאזור האגירה שלו גורמת ללחץ על המערכת האקולוגית. העיירה אוחריד היא אחת מההתיישבויות העתיקות ביותר באירופה^[4].

הפארק הלאומי טומור מקיף את הר טומור מדרום. על פי הפולקלור האלבני נחשב ההר למקודש ומכונה "באבא טומור". בתוך הקניון של אוסום, בקרבת הפארק הלאומי, יש מספר תצורות סלע, מערות ומפלי מים המהווים אטרקציה טבעית מרהיבה באזור.

בראט היא אחת מהערים העתיקות בעולם המיושבות ברציפות והיא הוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. ב-1961 הוכרה העיר כ"עיר מוזיאון". היא נודעת בכינוי "עיר אלף החלונות" על שום חלונות גדולים הקבועים בקירות בתים בעיר. בעיר ניתן למצוא שרידים מתקופת האילירים, הרומאים, יוונים, ביזנטים והעות'מאנים. בין האטרקציות בעיר וסביבותיה: שרידי העיר בייליס (אנ'), אפולוניה, מסגד בכלורס (אנ'), מבצר בראט, מצודה, גשר גוריצה, מסגד העופרת" (Xhamia e Plumbit), "המסגד האדום", כנסיית סנט תאודור, קתדרלת דורמיציון ומנזר ארדניקה.

גירוקסטר אף היא הוכרזה כאתר מורשת עולמית. העיר מתוארת כדוגמה נדירה לשימור איכותי של עיר עות'מאנית. בתים אופייניים בעיר מורכבים ממבני גוש אבן גבוהים, שיכולים להיות בגובה של עד חמש קומות. מדרגות פנימיות וחיצוניות מקיפות את הבתים.

העיר קורצ'ה ידועה ברובעיה, הכוללים בתים נמוכים, וילות ומבנים אדריכליים רבים בסגנונות שונים כגון היסטוריציזם, ארט נובו ונאו-קלאסיציזם. הקרנבל הגדול ביותר של אלבניה נערך בעיר. בקורצ'ה פועלים מספר מוזיאונים: המוזיאון הלאומי לאמנות ימי הביניים, המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה, המוזיאון הלאומי לחינוך (השוכן בבית בו פעל בית הספר הראשון באלבניה) ומוזיאון בראטקו לאמנות המזרח.

הכפר ווסקופיה הגיע לשיאו במאה ה-18 אז היה המרכז הכלכלי והתרבותי של הארומנים. כיום נחשב הכפר כמקום קדוש עבור נוצרים אורתודוקסים מקומיים. שרידי הכנסיות באזור הם המייצגים ביותר של האמנות הכנסייתית של המאה ה-18 בבלקן.

השמורה הלאומית פרספה מקיפה את אגם פרספה ואת אגם פרספה הקטן במשולש הגבולות של אלבניה, יוון, ומקדוניה. באי מליגראד השוכן בתוך אגם פרספה "הגדול" מנזר ומספר מערות. מאות מינים שונים של בעלי חיים וצומח שוכנים בתחומי הפארק הלאומי.