תיירות בישראל

תיירות בישראל היא ענף כלכלי, במבוסס על מכלול האתרים התיירותיים ושירותי תיירות בישראל: נסיעה, שהייה וביקור של אנשים מחוץ לסביבתם הרגילה, לתקופה קצרה בדרך כלל לחופשה, נופש, בידור או עסקים. תעשיית התיירות בישראל מורכבת משני ענפים שונים המשתלבים זה בזה: תיירות הפנים הנותנת שירותים לאזרחי המדינה ותיירות החוץ הנותנת שירותים למבקרים בישראל ממדינות אחרות וכוללת תיירות מרפא ועלייה לרגל.

העיר הדרומית אילת היא אחת מערי התיירות המובילות בישראל
רצועת החוף של תל אביב המרכזת בתי מלון רבים
תיירים בקרבת העיר העתיקה בירושלים, 2007

ערי התיירות המובילות בישראל הן ירושלים, תל אביב, אילת וטבריה, והאתרים המובילים מחוץ לערים הם ים המלח ומצדה לצד מגוון אתרים היסטוריים וטבעיים אחרים אשר כולם בקרבה גבוהה יחסית, זה לזה. במשך השנים, הושפעה התיירות בצורה משמעותית מהתדמית של ישראל בעולם, בין השאר בהשפעת המצב הגאו-פוליטי-ביטחוני בישראל כמו גם מגורמים אחרים.

מאז שנת 2001 חלה עלייה הדרגתית במספר התיירים בישראל, ב-2011 נכנסו 2.8 מיליון תיירים, וסך כולל של 3.4 מיליון מבקרים (עליה של 21% בהשוואה ל-2009). בשנת 2012 חלה עלייה נוספת כאשר בכל חודש נשבר שיא המבקרים שנקבע בחודש הקודם לו. בשנת 2017 נשבר שיא נוסף כאשר מספר התיירים הגיע ל-3.6 מיליון – עליה של כ-25% אחוז מהשנה הקודמת - תיירות שהכניסה כ-20 מיליארד שקל למשק הישראלי.[1] בשנת 2018 מספר התיירים חצה את רף ה-4 מיליון ועמד על כ-4.1 מיליון - עם עלייה של 14 אחוז מהשנה הקודמת.[2] שנת 2019 המשיכה בשבירת השיאים בתיירות הנכנסת עם כניסה של 4.55 מיליון תיירים, עלייה של כ-11% אחוז לעומת השנה שעברה[3][4].

המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל הוא משרד התיירות.

התיירות הנכנסתעריכה

התיירות הנכנסת מוגדרת על ידי המרכיבים הבאים:

  • תנועה אל תוך מדינת ישראל
  • של בעלי דרכון שאיננו ישראלי
  • דרך מעברי הגבול המוסדרים
  • ששהו בישראל יותר מיום אחד (אלו ששהו פחות מיום אחד מוגדרים "מבקרי יום")

ב-2011 נכנסו לישראל 2.8 מיליון תיירים. עיקר התנועה נעשתה דרך נתב"ג (כ-84% ב-2011[5]). נמל תעופה נוסף המשמש את התיירות הנכנסת הוא נמל התעופה רמון, הפועל בעיקר עבור טיסות השכר מאירופה של תיירים המגיעים לנופש באילת. תיירות נכנסת בהיקפים קטנים יותר עושה דרכה לישראל דרך המעברים היבשתיים גשר אלנבי ומעבר טאבה, ומעברים שנפתחו בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן ב-1994: מעבר יצחק רבין (ערבה) ומעבר נהר הירדן (גשר שיח' חוסיין). בשנת 2011 כ-10% מכלל התיירים הגיעו דרך מעברים אלו.[5]

שערי כניסה נוספים לתיירות הנכנסת הם נמלי הים של חיפה ואשדוד - המאפשרים, בין השאר, סיורים חד יומיים או דו יומיים של ספינות הטיולים (cruise ships).

היסטוריהעריכה

מאז הקמת המדינה ועד 2011 הגיעו לישראל 65 מיליון תיירים בסך הכל. כ-83% מתוכם הגיעו מאז שנות השמונים. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נכנסו לישראל כ-50 אלף תיירים בממוצע בשנה. למרות התפתחויות מרשימות שנרשמו בענף התיירות, בעיקר מאז 1967, ידעה התיירות הנכנסת תנודתיות שהושפעה בעיקר מאירועים ביטחוניים. ניתן לראות מתאם בין כניסת התיירים לישראל לבין המצב הגאו-פוליטי והביטחוני ששרר בישראל באותם ימים: סיום האינתיפאדה הראשונה, מלחמת המפרץ, הסכמי אוסלו (עד 1995), רצח רבין והפיגועים בשנות ה-90 של המאה ה-20 ובשנת 2000, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה. משברים אלה הביאו לפיטורים נרחבים של עובדים שכירים במלונות ובסוכנויות נסיעות. בתקופות משבר בלט בחסרונו מנגנון הגנה כלכלי על העוסקים בענף, ותקופות ההתאוששות היו מלוות בירידה ברמת השירותים המקצועיים - כתוצאה מפרישת עובדים מנוסים בעיתות המשבר. ב-2020, הייתה צניחה בתיירות עקב מגפת הקורונה, עם ירידה לשפל של 850,000 תיירים נכנסים בלבד.[6] בתקופה זאת, הענף ניסה להתאים את עצמו למצב.[7][8]

נכון ל-2010,[9] 29% מהתיירים היו מאירופה, 29% מאמריקה. מארצות הברית לבדה הגיעו כ-22% מהתיירים בישראל. כ-10% מהתיירים בישראל היו מרוסיה ושיעור דומה מצרפת (ממנה מגיע אחוז התיירים היהודים הגבוה ביותר מאותה המדינה, כ-74%). מטרות הביקור העיקריות היו עניין דתי (38%), תיירות ובילוי (28%), ביקור קרובים (17%), עסקים וכנסים (15%). בכותל המערבי ביקרו 77% מהתיירים מחו"ל, 60% בויה דולורוזה, 54% בתל אביב, 49% בים המלח, 42% באזור ים כנרת, ו-15% באילת.

מתוך 300,000 מבקרים שהגיעו לישראל ביולי 2012, מספר התיירים הרב ביותר הגיע מארצות הברית (70,000) ולאחר מכן מרוסיה (30,000), בעקבות ביטול הצורך בויזה מרוסיה ואוקראינה. ירושלים המשיכה להוביל בתור היעד המרכזי של התיירים, כאשר 80% אחוז מהם הגיעו לבקר בה.

נכון לשנת 2019, הערים עם הכי הרבה תיירים בישראל הן ירושלים עם 4.467 מיליון תיירים ותל אביב עם 2.978 מיליון תיירים. כמו כן, ירושלים ותל אביב מדורגות במקומות ה-61 וה-79 בהתאמה ברשימת מאה הערים המתוירות ביותר בעולם לשנת 2018 לפי Euromonitor International.[10]

בנוסף למטרות הנפוצות של צליינות, טיול ונופש, התפתחה בישראל גם תיירות מרפא, של אנשים הבאים לצרוך שירותי רפואה, תיירות כנסים[11] ותיירות פוליטית, של אנשים הבאים למחות על מדיניות ישראל או לתמוך בה.[12]

מספר כניסותעריכה

כניסת תיירים לישראל (באלפים)[5][9]


 
אוטובוס מוריד תיירים במאהל בדואי, בקרבת באר שבע, בשנת 1960.



מדינה 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020
1 ארצות הברית  ארצות הברית 622,100 637,200 672,100 778,600 897,100 1,007,600
2 רוסיה  רוסיה 555,900 414,700 284,600 330,500 316,100 394,400
3 צרפת  צרפת 298,600 300,100 293,000 308,700 346,000 376,500
4 גרמניה  גרמניה 194,200 197,800 180,100 218,200 262,500 306,400
5 בריטניה  הממלכה המאוחדת 180,100 197,900 197,100 198,500 217,900 259,900
6 אוקראינה  אוקראינה 132,400 138,000 164,500 146,800 137,800 181,700
7 איטליה  איטליה 120,100 91,200 88,000 107,700 150,600 201,100
8 פולין  פולין 77,200 66,200 54,300 97,400 151,900 177,800
9 קנדה  קנדה 66,200 66,700 69,900 80,600 92,000 101,300
10 ברזיל  ברזיל 51,900 43,900 35,500 54,800 62,500 86,600
11 הולנד  הולנד 51,800 49,400 51,400 64,000 83,000 94,700
12 ספרד  ספרד 47,300 43,600 46,200 62,400 77,700 109,900
13 רומניה  רומניה 44,700 45,100 50,900 78,900 106,900 125,900
14 שווייץ  שווייץ 39,900 40,600 42,900 48,700 57,100 66,100
15 הודו  הודו 34,900 39,300 44,800 58,000 70,700 65,600
16 בלגיה  בלגיה 33,900 33,800 34,000 36,300 40,700 46,400
17 אוסטרליה  אוסטרליה 33,100 31,900 32,000 39,900 43,000 53,900
סך הכול 3,251,000 3,108,600 3,069,800 3,612,000 4,113,100 4,904,600 888,300

תיירות הפניםעריכה

 
מטיילים ישראלים בנחל הבניאס בגליל העליון

תיירות הפנים מהווה חלק נכבד בתיירות בישראל. מעת לעת, משפחות ישראליות רבות יוצאות לטייל ברחבי הארץ, באתרי רשות הטבע והגנים והפארקים הלאומיים. צפון ישראל (בעיקר הגליל, אזור הכנרת ורמת הגולן) נחשב לאזור נוח יותר מבחינת מזג האוויר וכן מבחינת שירותי התיירות והאירוח (בעיקר לינה בצימרים ולא בבתי מלון).

בישראל גם קיימים עסקים קטנים המהווים מוקדים תיירותיים, המייצרים ומשווקים מזון בתוצרת עצמית - זיתים, גבינות, שמן, יין, לחמים ועוד.

האתרים הפופולריים ביותרעריכה

בחינםעריכה

בשנת 2009, האתר הדתי היהודי המתוייר ביותר בישראל היה הכותל המערבי, והאתר היהודי השני המתוייר ביותר בישראל היה קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון.

בתשלוםעריכה

שנה 2008 2010[13] 2012
אתר מספר מבקרים אתר מספר מבקרים אתר מספר מבקרים
1 מצדה 721,915 מצדה 762,992 גן החיות התנכ"י 752,000
2 קיסריה 713,648 גן החיות התנכ"י 718,902 מצדה 724,000
3 גן החיות התנכ"י 687,647 קיסריה 698,808 הספארי ברמת גן 713,000
4 הספארי ברמת גן 581,800 שמורת טבע נחל חרמון 663,000 קיסריה 670,000
5 חמת גדר 500,000 הספארי ברמת גן 656,930 שמורת טבע נחל חרמון 561,000
6 עין גדי עין גדי 467,562 עין גדי 471,000
7 פארק המצפה התת-ימי באילת 458,000 חמת גדר 450,000 חמת גדר 440,000
8 שמורת טבע נחל חרמון 430,531 פארק המצפה התת-ימי באילת 425,000 ימית 2000 431,000
9 ימית 2000 412,533 גן לאומי קומראן 410,876 פארק המצפה התת-ימי באילת 423,000
10 גן לאומי קומראן 389,291 ימית 2000 410,133 גן לאומי קומראן 377,000

מוקדי משיכהעריכה

קיימים מספר מוקדי משיכה ייחודיים לישראל, המהווים משאב תיירותי. בניהם:

לקריאה נוספתעריכה

  • עמוס כרמל, מלון אורחים: ספר תולדות המלונאות בארץ-ישראל, הוצאת איגוד המלונאות בישראל, 2010.
  • קובי כהן-הטב, לתור את הארץ, התיירות בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי 1917 - 1948, הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"ז 2006

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תיירות בישראל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תיירות נכנסת ב-2017, באתר וואלה
  2. ^ תיירות נכנסת בישראל בשנת 2018, באתר כלכליסט
  3. ^ כניסות מבקרים לישראל בחודשים ינואר - נובמבר 2019, www.cbs.gov.il, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  4. ^ עירית רוזנבלום, שנת 2019 תסתיים עם 4.55 מיליון כניסות תיירים, IAS, ‏2019-12-29 באתר IAS
  5. ^ 1 2 3 כניסות מבקרים, לפי ארץ אזרחות, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה(הקישור אינו פעיל, 20.1.2020)
  6. ^ "סיכום 2020 בתעופה: התרסקות של 81% בתנועת התיירים בישראל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2021. 
  7. ^ היום שאחרי: איך יראה עולם התיירות הישראלי כשתיגמר הקורונה?, www.maariv.co.il
  8. ^ נווית זומר, מאיר אורבך, תומר הדר ואודי עציון, 1,368 עובדים פוטרו, 14 אלף הוצאו לחופשה: ענף התיירות בצניחה חופשית, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-03-11
  9. ^ 1 2 תיירות ושירותי הארחה 1990–2010 (סטטיסטי-קל), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  10. ^ Top 100 City Destinations: 2019 Edition, Euromonitor International
  11. ^ גילי מלניצקי, תשכחו מאילת, ים המלח או מצדה: ענף התיירות המשגשג שישראל מפספסת, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2017
  12. ^ רנן נצר, ‏אג'נדה טורס, באתר גלובס, 11 במאי 2017
  13. ^ Israel's top 10 tourist sites, ISRAEL21c, ‏2011-04-21 (בAmerican English)