תיק נעדר

תיק נעדר הוא ספר בלשי מאת דרור משעני, שיצא לאור בשנת 2011 בהוצאת כתר, עלילת הספר מתרחשת בחולון, והיא הראשונה בסדרת עלילותיו של פקד אברהם אברהם. הספר השני בסדרה, "אפשרות של אלימות", יצא לאור בשנת 2013.

תיק נעדר

מידע כללי
מאת	דרור משעני
שפת המקור	עברית
סוגה	ספרות בלשית
הוצאה
הוצאה	הוצאת כתר
תאריך הוצאה	2011
מספר עמודים	281
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	003243361

הספר תורגם לשפות אחדות: אנגלית, דנית, איטלקית, גרמנית, פולנית, שוודית, הולנדית, רומנית, צרפתית, נורווגית, קטלאנית וספרדית. בשנת 2018

הספר עובד לסרט קולנוע צרפתי בבימויו של אריק זונקה. משעני היה שותף לכתיבת התסריט, ביחד עם במאי הסרט, וונסן קאסל הופיע בו בתפקיד הראשי. במאי 2019 החל שידורה, בכאן 11, של סדרת הטלוויזיה "תיק נעדר", המבוססת על הספר.

תמצית העלילה

חנה שרעבי מגיעה למשרדו של פקד אברהם אברהם במשטרת חולון, ומדווחת על היעדרותו של בנה בן ה-16 וחצי, עופר שרעבי, שיצא בבוקר לבית הספר, אך לא הגיע לשם ולא יצר קשר. אברהם מרגיע אותה, אך כאשר חולפים עוד יומיים והנער לא נמצא, מתחילים חיפושים אחריו, בראשותו של פקד אברהם. אילנה, המפקדת של אברהם, מצרפת לחקירה, למורת רוחו של אברהם, את אייל שרפשטיין, חוקר צעיר ושאפתן, ובנוסף לו את אליהו מעלול, חוקר נוער ותיק.

רפאל שרעבי, אביו של הנעדר, הוא ימאי, קצין מכונות ראשי, שיצא להפלגה לטריאסטה שעות ספורות לפני שנודע דבר ההיעדרות. אחותו של עופר, הצעירה ממנו בשנתיים, סובלת מפיגור שכלי. אח נוסף צעיר מעופר ב-11 שנים. בעקבות ההיעדרות מוזעק רפאל שרעבי הביתה, וחוזר בטיסה מאיטליה.

שכן של משפחת שרעבי, המורה לאנגלית זאב אבני, שנתן שיעורים פרטיים לעופר, מציע עזרתו למשטרה, באומרו שיש לו היכרות קרובה עם הנער. אבני משתתף בקורס לכתיבה יוצרת, וההיעדרות נחשבת בעיניו לאירוע הפותח את מעייני היצירה שלו. הוא כותב מכתבים בשמו של עופר, ושם אותם בתיבת הדואר של הוריו. בנוסף הוא מטלפן למשטרה, בלי להזדהות, וממליץ לחפש את עופר בחולות חולון, אך החיפושים אינם מעלים דבר.

אברהם יוצא לשבוע של סיור לימודי, שתוכנן קודם להיעדרות, במשטרת בריסל. במהלך שהייתו שם נמצא ילקוטו של עופר מושלך במכולת אשפה. זהו ממצא ראשון המאפשר להתקדם בחקירה. אברהם אינו נהנה בביקורו בבריסל, שם עסוקים מארחיו בתיק היעדרות משלהם, והוא אינו שולט בשפתם. רק ביומו האחרון שם יש לו מעט נחת, כאשר השוטרת מריאנקה לוקחת אותו לסיור חפוז בעיר.

עם חזרתו לישראל מתוודה זאב אבני על המכתבים ששלח, וצעד זה פותח פתח לפתרון התעלומה שבסופה נודע כי עופר שרעבי, הנעדר, נרצח.

פרשנות

אברהם אברהם

פקד אברהם אברהם הוא בן לאב שעלה מעיראק ואם שעלתה מהונגריה. הוא בן 38, מופנם ועצור, ומתגורר לבדו בחולון, לא רחוק מבית הוריו. לקראת סוף הספר מתפתח רומן בינו ובין מריאנקה, שוטרת בלגית שמוצאה מסלובניה. הוא מספר לה על תחביבו: "אני קורא כל ספר מתח, ואז אני עורך חקירה משל עצמי ומוכיח שהבלש בספר טועה או מטעה את הקוראים במכוּון, ושהפתרון האמיתי שונה מהפתרון שאותו הוא מציג". בספר אין כמעט התייחסות לשם הכפול, אברהם אברהם, ומוצג רק מקרה אחד של קנטור, בשיחת טלפון לאברהם, המתחילה במילים: "שלום אברהם אברהם, מדבר אורי אורי מהשב"כ שב"כ".

חולון

עלילת הספר מתרחשת בחולון, ובהתאם לכך מוזכרים בספר אתרי העיר: שכונת קריית שרת, שכונת נווה רמז, רחוב אלופי צה"ל, רחוב ההסתדרות, כיכר סטרומה, מוזיאון העיצוב ועוד. מיקום העלילה בחולון, הנחשבת לעיר שינה אפרורית, עורר את תשומת לבם של המבקרים. תלמה אדמון כתבה על כך: "בחירתו בחולון כזירת ההתרחשות היא מעשה אמנותי נכון ואמיץ. חולון היא ישראל, יותר מתל אביב וירושלים ואפילו יותר מדימונה. בהדהוד התודעה הקולקטיבית חולון היא המקום שבו גרים כולם, מקום חסר ייחוד שנכפה על החולות, ובכל זאת החיים רוחשים בו. הסופר הנוקב בשמות רחובות בחולון, כפי שסימנון נוקב בשמות רחובות בפריז, מכיר בזהות המקום החולוני מפני שהוא קיים." חנה הרציג שבחה אף היא בחירה זו: "ההתוודעות למרחב ולדמויות בעיר בעלת התדמית הכי לא סקסית, מאפשרת, בלי שום אזכור של מציאות פוליטית וחברתית, להציג את החתך המרכזי של יושבי הארץ, ללא תוויות של עשוקים, מזרחיים, או מודרים."

ארס פואטיקה

חנה הרציג ציינה: "ברומן של דרור משעני יש עוד ציר מקביל, העוסק במעשה הכתיבה עצמו, ומושתלים אליו פרטים מהמציאות הספרותית המוכרת לנו. כך שבין השאר, זהו רומן בלשי על "איך כותבים רומן בלשי" ויותר מזה - על איך כותבים ספרות בכלל."

תהליך הכתיבה בכלל מוצג בספר דרך עיניו של זאב אבני, הלומד כתיבה יוצרת ועושה צעדים ראשונים בכתיבה, במה שנראה כרומן מכתבים.

התייחסות ארס פואטית ישירה יותר נמצאת בדברים שאומר אברהם לחנה שרעבי במפגש הראשון ביניהם:

את יודעת למה אין ספרי בלשים בעברית?... למה לא נכתבים בישראל ספרים כמו הספרים של אגתה כריסטי או 'נערה עם קעקוע דרקון'? ... כי אין כאן פשעים כאלה. אין אצלנו רוצחים סדרתיים, אין חטיפות, כמעט ואין אנסים שמתנפלים על נשים ברחובות. אצלנו, אם מבוצע פשע זה בדרך כלל השכן, הדוד, הסבא, ולא צריך חקירה מסובכת כדי לגלות מי ביצע אותו ולפזר את המסתורין.

מיכאל הנדלזלץ העיר על כך:

אלא שמשעני, החוקר, הקורא והסופר, יודע שמה שפקד אברהם אברהם אומר הוא פשוט לא נכון. קודם כל, יש כבר בישראל ספרי בלשים וסופרים בלשים: בתיה גור, אורי אדלמן, אמנון ז'קונט, שולמית לפיד, יאיר לפיד או ליעד שוהם, אם להזכיר רק כמה שמות בולטים. ויש גם פשעים "כאלה".

בחצי השני של דבריו דייק אברהם יותר, משום שבמהלך החקירה הופכים השכן, זאב אבני, וההורים, חנה ורפאל שרעבי, לחשודים.

פרטים אוטוביוגרפיים

פרטים אחדים בספר קשורים לביוגרפיה של המחבר. חולון, העיר שבה מתרחשת העלילה, היא עיר הולדתו של משעני. אביו של פקד אברהם אברהם הוא עורך דין, וכך גם אביו של משעני. אברהם מתאהב בשוטרת זרה, מריאנקה, ומשעני נשוי לחוקרת ספרות, מרתה (לה הוא מקדיש את הספר), שמוצאה מפולין.

לקריאה נוספת

• דוד גורביץ', ‏הבלש כגיבור תרבות: ספרות, קולנוע, טלוויזיה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2013, הפרק "אברהם אברהם: הקסם הסודי של חולון", עמ' 317–323.

קישורים חיצוניים

• The Missing File - דף הספר באתר של דרור משעני (באנגלית)
• הספר "תיק נעדר", באתר "סימניה"
• יוני ליבנה, ריאיון עם דרור משעני, תיק נעדר, באתר "מיטת סדום", 26 באוגוסט 2011
• איילת שני, אפשרות של שוטר גיבור, באתר הארץ, 8 במאי 2013
• תלמה אדמון, נוכחות נדירה: על הספר "תיק נעדר", באתר nrg‏, 6 בספטמבר 2011
• חנה הרציג, לחיים אין אנלוגיות וסמלים / על "תיק נעדר" של דרור משעני, באתר "יקום תרבות", 20 בספטמבר 2011
• מיכאל הנדלזלץ, על החוקר הבלשי והקורא הספרותי, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2011
• דורון קורן, דרור משעני: גשש בלש משכנע, באתר ynet, 10 באוקטובר 2011
• אמיר קלוגמן, ‏איך אפשר "לרצות פחות"? - על הספר "תיק נעדר" לדרור משעני, באתר פסיכולוגיה עברית, 12 בינואר 2012
• אבי גולדברג, אברהם אברהם מול המפקח מגרה : תיק נעדר מאת דרור משעני, באתר "יקום תרבות", 21 באפריל 2013