תלום-קשקשים מצוי
תְּלוּם-קַשְׂקַשִּׂים מָצוּי[2] (שם מדעי: Malpolon insignitus) הוא נחש תת-ארסי ממשפחת הזעמניים ומהגדולים שבנחשי ישראל[3]. זה הוא נחש פעיל-יום, זריז תנועה ובעל חוש ראייה מפותח.
 תלום-קשקשים מצוי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | למפרופידיים |
| סוג: | Malpolon |
| מין: | תלום-קשקשים מצוי |
| שם מדעי | |
 Malpolon monspessulanusארמן, 1804 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
_juvenile_male_(Found_by_Jean_Nicolas)_(29506843527).jpg)
תפוצה עריכה
תלום-קשקשים מצוי נפוץ סביב אגן הים התיכון, דרום אירופה, במערב אסיה ובצפון אפריקה. השם המדעי הלטיני שלו Malpolon נגזר משמה של העיר מונפלייה, שנמצאת בדרום צרפת.
בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים-תיכוני מקו באר שבע וצפונה אולם תצפיות מצביעות על הימצאו בחולות חלוצה[3] באזור רביבים וגם בנגב ובאזורים מדבריים אחרים הרחוקים יחסית מהחבל הים-תיכוני[4].
תיאור ואזורי מחיה עריכה
_-_Lauroux.jpeg)
צבעו חום אדמוני עד חום אפור אחיד, הגחון בצבע חום כהה או כתום. הצבעים שונים בצעירותו של הנחש, צבע הבסיס אפור או חום אפרפר ועליו זרועים כתמים חומים בעלי שוליים בהירים. הכתמים קטנים ולא מסודרים, ולפעמים יוצרים קווי רוחב. לאורך מרכז כל אחד מהקשקשים שלגופו יש שקע המזכיר תלם ומכאן שמו העברי – תלום-קשקשים מצוי[3]. בשל כך הוא נראה ומרגיש מחוספס למגע. העיניים גדולות מאוד ביחס לראש ועגולות וה"גבות" בולטות מאוד ומסוככות על העין. הוא מהגדולים שבנחשי הארץ ומגיע עד 2 מטר וזנבו כרבע מגודלו הכללי, הוא שני באורכו רק לזעמן שחור מנחשי הארץ, ומשקלו עד 2 ק"ג[3].
אזורי מחייתו עשירים בצמחייה וככל הנראה תהליך העיור בישראל אינו משפיע באופן דרמטי על האוכלוסייה[3]. תלום-קשקשים מצוי הוא נחש שוכן קרקע הנמצא לרוב בין שיחים ועשבים. כאשר הוא מאוים, הוא מתגונן בנשיפות רמות ובנשיכות. הוא נחש פעיל וזריז תנועה.
רבייה עריכה
תהליך רביית תלום-קשקשים מצוי מתחיל מייד לאחר היקיצה מתרדמת החורף, כאשר מתחיל החיזור. ההזדווגות מתקיימת בין אפריל ליוני[5]. הנקבה מטילה 4–18 ביצים שבוקעות לאחר כחודשיים, בסביבות החודשים יולי–אוגוסט. הביצים מוטלות במקום חם, לפעמים בערימת עשב נרקב. האבקועים נשארים יחד עד הנשל הראשון (כשבוע), הם יגיעו לבגרות מינית בגיל 3–4 שנים[6]. תוחלת החיים של הזכר מגיעה לגיל 25 שנה, ושל הנקבה ל-16 שנה[6].
תזונה עריכה
זהו נחש הפעיל ביום הניזון ממכרסמים, לטאות, ציפורים ונחשים אחרים. תלום-קשקשים מצוי נוהג לארוב לטרפו קרוב לשיחים כאשר פלג גופו הקדמי זקור לגובה של כחצי מטר ומוסווה בין הענפים[3]. טרפו כאמור כולל גם נחשים אחרים וישנם עדויות לטריפת צפע מצוי בוגרים ונחשי שלוון קווים[5], אולם תלום-הקשקשים המצוי טורף בעיקר חרדונים וזיקיות[5]. את טרפו הוא מאתר באמצעות חוש ראייה מפותח מאוד. את טרפו הוא הורג באמצעות חניקה באמצעות גופו השרירי והגדול ובאמצעות ארס הניגר לאורך שיני הארס המרזביות הארוכות מיתר שיניו האחרות, כאשר הוא נושך בחוזקה בבשר הטרף ממושכות. שיני הארס הללו נמצאות בחלק הפנימי של פיו[7].
ארס עריכה
ערך מורחב – ארס
אף על פי שתלום-קשקשים הוא נחש ארסי, מקרי הכשה שבהם הצליח הנחש להעביר ארס לבני אדם הם נדירים מאוד. מקרה כזה התרחש באוקטובר 2000 בדרום צרפת, כאשר חובב נחשים הבחין במאבק שועל מצוי בתלום-קשקשים מצוי על אם הדרך. חובב הנחשים אסף את הנחש המוחלש מהמאבק אל שק ושם אותו ברכבו. הנחש התאושש, נמלט מהשק, ונכנס אל לוח השעונים של רכבו. תוך כדי ניסיון לכידה, הנחש נשך/הכיש את אצבעו של חובב הנחשים שחדרה בטעות אל עומק פיו של הנחש, וכך נגרמה הכשה יעילה שבה הועבר הארס[8].
תלום-קשקשים מצוי נמנה עם הנחשים הנקראים חצי-ארסיים או תת-ארסיים, הלחץ שבלוטות הארס מסוגלות להניב הוא חלש בהשוואה לנחשים ארסיים. נחשים תת-ארסיים הם בעלי שיני ארס מרזביות הנמצאות בחלק הפנימי של הלסת העליונה קרוב למפרק הלסתי. מבנה זה מחייב את הנחש לנשוך את טרפו מבלי להרפות כדי להעביר את הארס ביעילות אל הפצע שנגרם כתוצאה משיני הארס. שיני הארס האחוריות מפחיתות את הסיכוי להחדרה יעילה של הארס בשל העובדה שמבנה זה יעיל נגד יונקים ויצורים קטנים שהנחש מסוגל להכניס אל עומק פיו וכך להעביר את הארס בנשיכה, ולא מתאים ליונקים גדולים מסיבה זו.
אף על פי שלא בוצעו מחקרים מעמיקים על ארס תלום-הקשקשים המצוי ידוע כי הוא מסוג נוירוטוקסין (רעלן עצבי) והוא חלש יחסית. החדרת ארס אפשרית (אם כי נדירה) בנשיכה של פרטים גדולים בעלי מִפתַח פה גדול יחסית. בדרך כלל טיפול תסמיני מספיק כדי לטפל בהכשה[8]. ככל הנראה ארס תלום-קשקשים מצוי אינו יכול להמית אדם, אך יגרום לנפיחויות וחוסר תחושה זמנית באיבר המוכש. השפעת הארס תעבור תוך כמה שעות עד כמה ימים[6]. עם זאת, יש לזכור כי ישנם אנשים אלרגיים לסוגי ארס שונים, בדומה לרגישות לארס דבורים העלול להסתיים במצבים קיצוניים אף במוות. על כן יש מקרים היוצאים מן הכלל ויש לנהוג במשנה זהירות גם בבעלי חיים בעלי ארס שאינו נחשב לקטלני[9].
התפתחות אבולוציונית עריכה
ראיות גנטיות מצביעות על כך שמוצאו של המין תלום-קשקשים הוא במדינות המגרב, ושהמין היגר לדרום מערב אירופה ומערב אסיה לפני כ-83,000 עד 168,000 שנה[10]. הקשר המשפחתי הקרוב ביותר שלו הוא למין הצפון אפריקאי תלום-קשקשים מדברי ולמין מאובן מתקופת הפליוקן של ספרד (Malpolon mlynarskii), כאשר שלושת המינים מהווים את הסוג תלום-קשקשים (Malpolon) כולו. לסוג תלום-קשקשים יש מאובנים המתוארכים לתקופת הפליוקן גם בדרום מערב אירופה וגם צפון אפריקה, אולם רבים מהמאובנים הם חוליות בודדות וקיים קושי לשייכם למין ספציפי של תלום-קשקשים[10].
קריאה נוספת עריכה
- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 213–215
קישורים חיצוניים עריכה
- תלום-קשקשים מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
- תלום-קשקשים מצוי, באתר NCBI (באנגלית)
- תלום-קשקשים מצוי, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- תלום-קשקשים מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
- תמונות תלום-קשקשים מצוי מתוך אתר איטלקי על זוחלים ודו-חיים באירופה
- תלום קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus) - עמותת מן השדה
- סרטי וידאו
- סרטון האכלה של תלום-קשקשים מצוי מאתר YouTube
- סרטון לכידה של תלום-קשקשים מצוי מאתר YouTube
הערות שוליים עריכה
- ^ תלום-קשקשים מצוי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מילון בעלי חיים א"י (תשכ"ג), 1963, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 1 2 3 4 5 6 ד"ר אברהם ארבל ועזריה אלון (1984), החי והצומח של ארץ ישראל כרך 5 - דו-חיים וזוחלים. משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע, עמ' 135-137
- ^ תלום-קשקשים מצוי מאתר מן השדה
- ^ 1 2 3 עמוס בוסקילה ופנחס אמתי (2001), מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל. כתר הוצאה לאור בע"מ. עמ' 266 ,264, 254, 53
- ^ 1 2 3 תלום הקשקשים מאתר גן החיות הלימודי חיפה
- ^ תלום-קשקשים מצוי (Malpolon monspessulanus) מאתר icb-reptiles
- ^ 1 2 Pommier, Philip; de Haro, Luc. (2007). "Envenomation by Montpellier snake (Malpolon monspessulanus) with cranial nerve disturbances". Taxicon 50 (6): 868–869.
- ^ ד"ר ארנון גולדברג, אלרגיה לארס חרקים: תגובות אפשריות לעקיצת חרקים, טיפול אפשרי והמלצות לבירור אלרגי מאתר TheMedical - 'אתר הרופאים של ישראל'
- ^ 1 2 Carranza, S.; Arnold, E.N.; Pleguezuelos, J.M. (2006). "Phylogeny, biogeography, and evolution of two Mediterranean snakes, Malpolon monspessulanus and Hemorrhois hippocrepis (Squamata, Colubridae), using mtDNA sequences". Molecular Phylogenetics and Evolution 40 (2): 532–546.