תלפיות מזרח

תלפיות מזרח
	תלפיות מזרח ממעוף הציפור
מידע
עיר	ירושלים
תאריך ייסוד	1973
אוכלוסייה	15,398 (17 במאי 2017)
קואורדינטות	31°45′00″N 35°14′06″E / 31.75°N 35.235°E
	שכונות נוספות בירושלים

תלפיות מזרח (או "ארמון הנְציב") היא שכונה בדרום-מזרח ירושלים, אשר נוסדה ב-1972, על שטח שסופח לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, כחלק מתוכנית שכונות הטבעת הירושלמית. מספר תושביה הוא כ-19,000 איש.^[1] שמה של השכונה בפי רוב תושבי העיר הוא ארמון הנציב, על שם המבנה הממוקם בגבולה הצפוני של השכונה. השכונה ממוקמת כ-4 ק"מ ממרכז העיר. רחובות השכונה קרויים על שמם של עולי הגרדום, וזהו שמו של אחד הרחובות המרכזיים בשכונה.

מיקום וטופוגרפיה עריכה

השכונה ממוקמת על מורדותיו הדרומיים של הר אצל (רכס ארמון הנציב), בשתי שלוחות שביניהן גיא (אמפיתיאטרון טבעי). המדרון התלול עליו בנויה השכונה הוא חלק מהירידה החדה של הרי יהודה לכיוון ים המלח. השכונה מהווה ישות אורבאנית נפרדת משכונות רמות רחל -ארנונה החדשה, תלפיות וארנונה המצויות ממערב לה. , מצפון לשכונה ישנו ארמון הנְציב, טיילת האז ושכונת ג'בל מוכאבר, ממזרח ודרום מזרח - השכונות ערב א סוואחרה ואום ליסין, מדרום - שכונת צור באהר ומדרום מערב - קיבוץ רמת רחל. בשוליה המערביים של השכונה נמצא מתחם קריית מוריה - קריה חינוכית של הסוכנות היהודית, הצמודה לחוות הלימוד של רחל ינאית בן-צבי.

היסטוריה עריכה

ב-1929 שלחו הבריטים משלחת לאזור על מנת לבדוק אפשרויות מגורים מדרום לארמון הנְציב הבריטי, ליד הכפר הערבי צור באהר. המשלחת קבעה כי בשל תלילות הגבעות באזור הוא אינו ראוי למגורים. ואכן, עד לאחר מלחמת ששת הימים שימש האזור כשטחי מרעה לערביי הכפרים ג'בל מוכאבר וצור באהר.

עד למלחמת ששת הימים היה במקום מוצב של הלגיון הערבי. בגלל צורתו הארוכה והמעוגלת הוא כונה "מוצב הנקניק". מיד לאחר כיבוש ארמון הנְציב תקפו לוחמי הסיירת הירושלמית בסיוע טנקים את המוצב והצליחו לכבשו בזמן קצר ללא אבדות. במקום יש שלט המספר את סיפור הקרב. לאחר מלחמת ששת הימים יושב האזור שמתחת לארמון הנציב כחלק מתוכנית שכונות הטבעת בירושלים. בניית השכונה החלה בשנות ה-70, לפי צו הפקעת הקרקעות מאוגוסט 1970. הופקעו גם 2,500 דונם ברכס נציב שלושה ק"מ דרומית-מזרחית לעיר העתיקה. מתכנן השכונה היה האדריכל דוד בסט.

בזמן האינתיפאדה הראשונה סבלו תושבי השכונה מהתנכלויות, ידויי אבנים ואף ממעשי חבלה ורצח של מחבלים פלסטינים, בעיקר מג'בל מוכאבר הסמוכה. מאז שנות ה-90 לא נשנו אירועי הטרור והשכונה אף קיבלה חיזוק תנופתי בדמות דרך ראשית נוספת המחברת אותה לדרך חברון וקרבתה למתחם הקניות והבילויים של אזור התעשייה תלפיות.

מערת תלפיות עריכה

ערך מורחב – מערת תלפיות

בשכונה נמצאת מערה שנטען שהיא מערת הקבורה של ישו ובני משפחתו. המערה התגלתה בשנת 1980, בזמן שנערכו במקום פיצוצים לשם בניית בתים חדשים, על ידי ילד מתושבי השכונה^[2]^[3].

מיצפתל עריכה

ערך מורחב – מצפתל

הגבעה שבין השכונה לבין ארמון הנציב היא אתר טבע עירוני בירושלים. מהגבעה נוף למדבר יהודה כולל הרי מואב שמעבר לים המלח, הרודיון, אגן העיר העתיקה והר הבית. בסתיו מכוסה הגבעה מרבד חצבים וחודש פברואר היא מכוסה במרבדי תורמוס ההרים. חברי מכינת בית ישראל מטפחים את המקום מאז 2017 והקימו במקום ספסלי תצפית ופרגולת עץ.^[4]

בשנים האחרונות כפר הסטודנטים של בני עקיבא אמון על פיתוח המקום, בשיתוף עם חניכי מכינה קדם-צבאית בית ישראל.

חינוך עריכה

בתלפיות מזרח פועלים כ-10 גני ילדים, 5 בתי ספר יסודיים - תל"י רמת מוריה (בזרם הממלכתי), קשת תלפ"ז (המשלב למידת תלמידים דתיים, חילוניים ומסורתיים), ובית הספר היסודי הממלכתי-דתי "איתן", בית הספר לחינוך מיוחד "בית הספר הדביר החדש", שנועד לתלמידים בעלי מוגבלות שכלית עמוקה, ובית הספר "הלל" המשלב שיטות למידה חדשניות.

רק בית ספר על-יסודי אחד פועל בשכונה: בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג (כיתות ז'-י"ב בזרם הממלכתי). החל משנת הלימודים תש"פ נקרא בית הספר בשם חדש: "קשת רא"ם ע"ש סליגסברג".

בחינוך הבלתי פורמלי, פועלים בשכונה מועדון הנוער "אינטרו" וכן סניפים של תנועות הנוער המחנות העולים, בני עקיבא, נוע"ם והצופים. בשנת 2019 נפתח שבט צופים בשכונה, שבט "אמיר".

בית ספר תיכון קשת ראם ע"ש סליגסברג - שער הכניסה עם כיתוב השם החדש (2023)

שכונה צעירה עריכה

מתחילת שנת 2011, פועלת בשכונת תלפיות מזרח תוכנית "שכונה צעירה" בשיתוף עם "צעירים במרכז". במסגרת התוכנית מוצבת רכזת מטעם "צעירים במרכז" במינהל הקהילתי של השכונה.

רכזת שכונה צעירה אמונה על פיתוח הקהילתיות, ריכוז פרויקטים ויוזמות תושבים, ייצוג קול המשפחות הצעירות בפורומים שונים. בין תחומי העיסוק: פיתוח המרחב הציבורי, הפקת אירועי תוכן, יצירת הזדמנויות להכרות בין המשפחות, שדרוג מסגרות החינוך והגיל הרך, חיזוק הקהילתיות בשכונה.