תל אסור

אתר ארכאולוגי ליד עין עירון, ישראל

תֵּל אֵסוּרערבית: תַל אַסַווִיר, "תל הפנינים"), הוא אתר ארכאולוגי בוואדי עארה במוצא נחל עירון בסמוך לדרך הים, ליד כפר פינס כ-10 ק"מ מצפון לעיר חדרה וכקילומטר ממזרח למושב עין עירון. שטחו כ-40 דונם והוא מתנשא לגובה של 7–11 מטר מעל פני הים. התל שוכן מצפון לעין ארובות.

תל אסור
מידות
שטח 40 דונם עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 66 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
תרבויות כנענים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופות תקופת הברונזה, תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים אדם זרטל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום ואדי עארה, רמות מנשה
קואורדינטות 32°28′55″N 35°01′10″E / 32.481944444444°N 35.019444444444°E / 32.481944444444; 35.019444444444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תל אסור
Sloping wall of a tower, part of Middle Bronze IIA city wall, mistakenly identified by Adam Zertal (2003) as a glacis (Shay Bar, Preliminary Report, HA-ESI 128/2016).
קנקנית וסיר בישול מהמאה ה-13 לפנה"ס מתקופת הברונזה המאוחרת, שנחשפו בחפירות 2010

חפירה ארכאולוגית ראשונה בוצעה במקום בין השנים 2001–2003 על ידי משלחת חפירות מטעם סקר הר מנשה בראשותו של פרופ' אדם זרטל מהחוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה, כחלק מסקר שנעשה לגילוי שרידי ההתיישבות של "גויי הים הצפוניים". באתר הסמוך, אל-אחוואט, נחשפה עיר בצורה המיוחסת לגויי הים הצפוניים שהגיעו לארץ יחד עם הפלשתים ושבטים אחרים.[1]

מטרת הסקר הייתה לבדוק את גבולות ההתיישבות של גויי הים הצפוניים במישור החוף. עם תחילת החפירות, בשנת 2001, נתגלתה חומת עיר מרשימה מתקופת האבות (תקופת הברונזה התיכונה; 1750-2000 לפנה"ס). בעונת החפירות של 2002, נתברר כי מדובר בחומה בגובה של 3.5 מטר ובבסיסה ריצוף מרשים, ששימש רחוב או תשתית לסוללה.[1]

באתר נתגלתה גם מערכת ביצור עשויה אבן. כל מערכות הביצור מתקופה זו שנמצאו במישור החוף היו בנויות לבני טין, ורק זו בתל אסור בנויה אבן. מערכות ביצור כאלה ידועות רק בצפון סוריה ואנטוליה.[1]

בשטח אחר של החפירה נמצאו קירות של מבנים פרטיים. פרט לכלי החרס הרבים, נתגלה גם חותם גליל מטיפוס סורי עליו דמות, אולי אל יושב על כס ומתפללים סביבו. לידם יש חיה מקרינה.[1]

במסגרת החפירות נמצאו ממצאים ארכאולוגיים בעיקר מתקופת הברונזה התיכונה. בשנת 2010 התל החל להיחפר במסגרת פרויקט חדש בראשותו של ד"ר שי בר מאוניברסיטת חיפה. במהלך החפירות המחודשות נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה, הברונזה המאוחרת, הברזל וההלניסטית.

בסמוך לתל, באתר ארכיאולוגי הנקרא עין אסור, נתגלו עדויות לניצני העירוניות בדרום הלבנט בשכבות מתקופת הברונזה הקדומה 1 ב'.[2]

חפירות ארכאולוגיות עריכה

שנים 2001–2003 עריכה

שנים 2013-2010 עריכה

  • שטח A - הממוקם בחלקו הדרומי של התל. במקום נחשפו קטעי קירות ומפלס חיים השייכים לשני שלבים של בנייה מהתקופה ההלניסטית.
  • שטח B - הממוקם בחלקו הצפוני של התל, נחפר שטח גדול ובו נמצאו שרידים בעיקר מתקופת הברונזה התיכונה. במקום כנראה הייתה עיר כנענית גדולה ונמצאו שרידי הביצור שלה: חומה מסיבית ומגדל משופע.
  • שטח B1 - ממוקם בצמוד וממערב לשטח B. השרידים בשטח זה הם בעיקר מתקופת הברונזה המאוחרת. נמצא מבנה מתקופה זו אשר נעזב ובו כלים שלמים הכוללים קנקנים, פיתסים, קערות גדולות ועוד. בין היתר נמצאה חרפושית (חותם דמוי חיפושית) מתקופתו של הפרעה המצרי אמנחותפ השלישי (המאה ה-15 לפנה"ס).
  • שטח D - נמצא מבנה מנהלי שרוחבו 15 מטרים. הבניה מרשימה באיכותה כאשר עובי הקירות נע בין 80 ס"מ בקירות הפנימיים ל-120 ס"מ בקירות החיצוניים. המבנה כלל שני טורים אשר בכול אחד מהם שלושה חדרים. בנוסף התגלה אזור הכנת מזון אשר כלל שני טאבונים, סירי בישול ואבני שחיקה. הממצאים מתוארכים למאה ה-8 לפנה"ס.

חפירה קהילתית-חינוכית עריכה

חידוש החפירות בשנת 2010 התקיימו לזכרו של איציק דורי אשר נהרג בפיגוע בקיבוץ מצר בשנת 2002. החפירות אורגנו על ידי החברים של איציק (קבוצת חברים אשר מנציחה את איציק דורי) בשיתוף המכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן אוניברסיטת חיפה, עמותת סקר השומרון ובקעת הירדן ומועצה אזורית מנשה. מאז מתקיימות כל שנה בחודשי הסתיו.

החפירה התבצעה כחפירה קהילתית - חינוכית אשר כללה את תלמידי כיתות ט' מבתי הספר באזור: מבואות עירון, גוונים, אולפנת כפר פינס, מייסר ורמות חפר, אשר חפרו מספר ימים כל אחד בהדרכת ארכאולוגים מאוניברסיטת חיפה. הפרויקט הוא החפירה הקהילתית הגדולה ביותר בארץ.

בעונת החפירות הראשונה השתתפו למעלה מ-400 תלמידים וכ-40 מתנדבים מבוגרים מהאזור, בעונות שלאחר מכן השתתפו יותר מ-500 תלמידים ובנוסף מתנדבים מהארץ ומחו"ל.

קישורים חיצוניים עריכה

 
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  מדיה וקבצים בנושא תל אסור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה