פתיחת התפריט הראשי

האסטלה של אדד-ניררי השלישי שנמצאה התל א-רימאח

תל א-רימאח הוא אתר ארכאולוגי במחוז נינוה בעיראק, כ-80 ק"מ ממערב למוסול והעיר העתיקה נינוה, באזור העיר סינג'אר. זיהויה של העיר העתיקה ששכנה באתר אינו ודאי. החוקרים הציעו את קטרה או קראנה.

המחקר הארכאולוגיעריכה

האזור נסקר בשנת 1938 על ידי הארכאולוג הבריטי סיטון לויד. האתר של תל א-רימאח נחפר בין השנים 1964–1971 על ידי משלחת של המכון הבריטי ללימודי עיראק בראשות דייוויד אוטס (אנ'). בין הממצאים שנחפרו באתר היו מקדש וארמון מתחילת האלף השני לפנה"ס. הארמון והחצר שלו היו מעוטרים ב-50 עמודים שעוצבו כמו עמודי עץ דקל. קוטר העמודים היה 60 ס"מ בדומה לגזע דקל בטבע. עיצוב עמודים דומה נמצא גם בארמון בתל ליילאן.[1] מבנה מהתקופה הנאו-אשורית הממצאים כללו גם מספר לוחות בכתב יתדות המתוארכות לתקופתו של זימרילים מלך מארי, שמלך במאה ה-18 לפנה"ס. רוב הלוחות היו מהארכיון הפרטי של אילתאני אשתו של מושל קראנה.[2] הממצא המפורסם ביותר הוא האסטלה של אדד-ניררי השלישי המציינת את שמו של המלך יואש מלך ישראל כמעלה מס למלך אשור.

אדד-ניררי, מלך חזק, מלך תבל, מלך אשור, בן שמשי-אדד, מלך תבל, מלך אשור, בנו של שלמנאסר, מלך ארבע כנפות הארץ, גייסתי רכב וחיילים וציוויתי להתקדם לארץ ח'תי.[3] תוך שנה אחת הכנעתי לרגלי את כל ארצות שקיעת השמש. היטלתי עליהם מס לתמיד.

קיבלתי את המס של מרא[4] מדמשק: 2000 כיכרות כסף, 1000 כיכרות נחושת, 2000 כיכרות ברזל ו-3000 בגדי פשתן צבעוניים. קיבלתי את המס של יואש השומרוני ושל אנשי צור וצידון. המשכתי במסעי אל הים הגדול מקום שקיעת השמש.[5] את צלם מלכותי הצבתי בעיר ארווד השוכנת בלב הים.

העפלתי להר הלבנון, כרתי 100 ארזים גדולים [לשם בניין] ארמוני ומקדשי. קיבלתי את המס מכל מלכי ארץ הנאירי.[6]

[7]

היסטורית התיישבותעריכה

האתר היה מיושב כנראה כבר באלף השלישי לפנה"ס. לשיא גדולתו הוא הגיע באלף השני לפנה"ס בתקופה הבבלית הקדומה, ובתקופת ממלכת מיתני. תקופת פריחה נוספת הייתה בתקופה הנאו-אשורית. שתי הערים העתיקות קטרה וקראנה, מהאלף השני לפנה"ס, שכנו באזור התל העתיק, הממצאים לא העלו זיהוי ודאי של התל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Assyrian Sacred Tree: A History of Interpretations מאת Mariana Giovino, הוצאת Saint-Paul‏ 2007, עמ' 187
  2. ^ The Face of Old Testament Studies: A Survey of Contemporary Approaches מאת David W. Baker,Bill T. Arnold, הוצאת Baker Academic,‏ 2004, עמ' 41
  3. ^ בתקופה זו הכוונה לסוריה וארץ ישראל
  4. ^ מתייחס למלך דמשק הנקרא אדון, מפקד. השימוש במילה זו מצביע על מעמדו של שליט דמשק
  5. ^ הים התיכון
  6. ^ אזור ממזרח לחידקל
  7. ^ עודד בוסתני, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, כרך 2, עמ' 251.