פתיחת התפריט הראשי

תל בית צידה

תל קדום בישראל

תל בית ציְדה שוכן בבקעת בית צידה בתוך שטח פארק הירדן בצפון-מזרחה של הכנרת. בשטח התל, שהיה ידוע פשוט כ"א-תל", התגלו שרידים של עיר עתיקה המזוהה כ"בית צידה" ההלניסטית.

תל בית צידה
Ruins of Bethsaida village in summer 2011 (7).JPG
בימת פולחן ליד שער הכניסה לעיר
שטח 200 דונם
גובה מעל פני הים 204 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
התרבות ההלניסטית
תקופות תקופת הברונזה הקדומה
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
התקופה ההלניסטית בארץ ישראל
ננטש התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג תל
אתר ארכאולוגי
חפירות

1987-2005

המכון לחקר הגולן, אוניברסיטת חיפה
ארכאולוגים רמי ערב
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום בקעת הבטיחה
קואורדינטות 32°54′36″N 35°37′50″E / 32.90995°N 35.63053611°E / 32.90995; 35.63053611
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

בחפירות בתל נתגלו שרידים של יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה (יישוב שהתקיים מסוף המאה ה-30 לפני הספירה ועד סוף המאה ה-23 לפני הספירה), ויישוב מתקופת הברזל (אשר ככל הנראה השתייך לממלכת גשור). מתקופה זו נחשף מבנה גדול ונמצאו חרסים רבים.

לדעתו של הארכאולוג בנימין מזר כינון ברית הערים הקטנות מהן צמחה ממלכת גשור מוזכר באחד ממכתבי אל-עמארנה:

האם לא היה זה מטעם שולם מרדך שהעיר עשתרות באה לעזור לפחל כאשר לחמו בו כל ערי ארץ גארי [גשורי]. העיר אדמו, העיר אררו, העיר משקי, העיר מגדל, העיר עין-ענב, העיר זרקי, וכאשר נכבשה העיר עיון והעיר יבילים...

מכתב 256

לדעתו של מזר ייתכן שנפלה טעות בעת כתיבת מכתב זה והמחבר השמיט את ההברה שׁוּ מהשם גארי המוזכר. לדעתו מופיעה בתוכן המכתב תלונה של מלך עשתרות, בדבר העובדה כי ברית הערים שנקראת גשורי הפקיעה ממנו מספר ערים תוך כדי מלחמה איתו ועם מלך פחל[1].

על פי הממצאים מתקופת הברזל II, הייתה בית צידא עיר מבוצרת שכללה חלקלקה, חומה ושער גדול ולצידו שני מגדלים. בשער נמצאו ארבעה תאים. ליד השער, מצידו החיצוני, נמצאה במת פולחן הכוללת מצבה עשויה בזלת עם עיטור אל בעל ראש פר. השער נשרף בעת הכיבוש של אשור בשנת 734 לפנה"ס. העיר מזוהה על ידי החוקרים כעיר "צֵר" המופיעה במקרא בתחום נחלת שבט נפתלי (יהושע, י"ט, ל"ה). גודלה, עושרה וכן ביצוריה המרשימים מעידים כי הייתה עיר מרכזית ורבים מן החוקרים אף סוברים שהייתה בירת הממלכה.

בית צידה ההלניסטיתעריכה

בתל נמצאו שרידים רבים מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל הכוללים מבנה ציבורי ומבנה פרטי, ששטחו כ-400 מ"ר והוא כולל חצר וסביבה חדרים רבים.[2]

בשנת 30 לספירה החליט פיליפוס בנו של הורדוס מאשתו קלאופטרה הירושלמית (אשר הפך לשליט האזור בשנת 4 לפנה"ס, עם מותו של הורדוס) להקים באזור עיר גדולה, בנוסף על העיר קיסיריה פניאס שהקים צפונית יותר. פיליפוס העניק לעיר זכויות של פוליס, ביצר את העיר ושינה את שמה ל- "יוליאס" על שם ליוויה אשת אוגוסטוס אשר נפטרה בשנת 29 לספירה -זמן קצר קודם לכן (ולא, כפי שסבר יוסף בן מתתיהו בסיפרו שמדובר ביוליה בתו של אוגוסטוס). לאחר בנייתה התגורר פיליפוס בעיר, ואף נפטר בה ונקבר בה.

במאה הראשונה לפני הספירה התפתחה העיר בית צידה והפכה לעיר העיקרית באזור. קודם לכן הייתה העיר כפר דייגים קטן. כמה משליחיו של ישו נולדו בעיר, ובהם פטרוס, אנדראס, ופיליפוס. כן מוזכר בית ציידה כמקום בו ישו חי ופעל. בברית החדשה כתוב שנס הלחם והדגים אירע בבית ציידה וכן שישו קילל את העיר בגלל שתושביו סירבו לשמוע בקולו[2].

בשנת 65 (או שנת 66) לספירה נערך במקום קרב בין המורדים היהודים לחיילים הרומיים. החיילים הרומיים שירתו את המלך אגריפס השני בעוד שהמורדים היו בפיקודו של יוסף בן מתתיהו. במהלך הקרב שקע סוסו של בן מתיתיהו בבוץ וכוחותיו הפסידו. בית צידה נהרסה במהלך הקרבות.

היישוב בנצרותעריכה

בשל הניסים המיוחסים למקום והיותו מקום לידתם של כמה משליחי ישו (פטרוס ואחיו אנדריאס שהיו תלמידיו של ישוע ופיליפוס השליח), היו שרידי העיר לאתר עלייה לרגל של צליינים נוצריים, ודיווחים על תוצאות החפירות זכו לתהודה רבה בתקשורת העולמית. במהלך ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני בישראל טס האפיפיור במסוק מעל האתר ונפגש עם צוות החופרים[2].

במהלך ימי הביניים השתמשו הכפריים שבסביבת העיר בשרידי העיר כמקור לאבני בזלת לבניית בתיהם (שימוש משני).

המחקר באתרעריכה

 
שרידי שער העיר

משרידי העיר נותר כיום תל (הנקרא בערבית: א-תל, תל משפע, תל עמריה ותל תלויה), שאורכו כ-400 מטרים, רוחבו כ-200 מטרים וגובהו כ-25 מטרים מעל פני הכנרת (166 מטרים מתחת לפני הים).

עוד נתגלו בעיר כלי דיג, שכללו משקולות עופרת ששימשו להשקיע את רשתות הדיג וכן מחט לתיקון רשתות דיג - המלמדים שעיקר כלכלת העיר התבססה על דייג בכנרת. באתר התגלו שני מטבעות כסף משנת 143 לפנה"ס וכן מטבעות ברונזה סלאוקיים, מטבעות ברונזה מתקופת אלכסנדר ינאי ומטבע אחד מימי פיליפוס בן הורדוס, שליט הבשן[3].

באזור בית הבק - תל המצוי בשפך הירדן אל הכנרת נתגלו שרידי בניין ציבורי גדול ומספר רצפות פסיפס מהתקופה הביזנטית - אתר שככל הנראה שימש את הצליינים הנוצריים שהגיעו לאזור.

החפירותעריכה

החפירה הראשונה באזור בוצעה על ידי המכון לחקר הגולן בשנת 1987. החפירות נמשכו בשנים 1988 ו-1989.

גם בשנת 2009 נערכו חפירות באתר, בראשותו של פרופסור רמי ערב, ועונת חפירות בת שישה שבועות נסתיימה ב-20/4/2009. ערב חופר במקום מדי שנה, עם קבוצת סטודנטים מכ-10 אוניברסיטאות וקולג'ים בנברסקה ארצות הברית. בעונה זו התמקדו החופרים בשני שרידים חשובים, בחשיפת רובע המגורים מהתקופה ההלניסטית-רומית. ובשער העיר מתקופת המקרא שהוא השער הגדול והשלם ביותר במזרח התיכון. המתוארך למאה עשירית עד שמינית לפני הספירה, תקופתם של דוד ושלמה ועד תקופת היישוב בגולן, עד מסע תגלת פלאסר השלישי, בתקופת 732 לפסה"נ.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים, 2011, עמ' 32.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 ורד לוי ברזילי, מצאתי!, באתר הארץ, 19 במאי 2004
  3. ^ * אריה קינדלר, ‏מטבעותיו של הטטרארך פיליפוס ובית-ציידא, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 26-24