פתיחת התפריט הראשי

תל גמה

(הופנה מהדף תל ג'מה)

תל גַּמָּהערבית: תַל גַ'מַה) הוא תל גדול בנגב הצפוני-מערבי, בגדתו הדרומית של נחל הבשור, סמוך לקיבוץ רעים כ-10 ק"מ דרומית לעזה. ליד התל נערך בסוף 1516 קרב חאן יונס, שמהלכו הביסו כוחות האימפריה העות'מאנית את חיל הפרשים הממלוכי במהלך המלחמה הממלוכית-עות'מאנית.

תל גמה
תל גמה
תל גמה
שטח 100 דונם
גובה מעל פני הים 50 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
תקופות התקופה הכלקוליתית
תקופת הברונזה התיכונה II
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
ננטש התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג תל
אתר ארכאולוגי
חפירות 1922
19261927
1970
ארכאולוגים 1922 ו"ג פיתיאן-אדמס
19261927 פלינדרס פיטרי
מצב הרוס
גישה לציבור כן
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סמוך לקיבוץ רעים
קואורדינטות 31°23′15″N 34°26′41″E / 31.3875°N 34.44472222°E / 31.3875; 34.44472222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חפירות בצידו הדרומי של תל ג'מה בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי
תל ג'מה מהמערב, בעת שנחפר על ידי פלינדרס פיטרי
שלט הסבר של קק"ל בתל גמה

זיהוי התלעריכה

הארכאולוג בנימין מזר הציע לזהות את תל גמה עם עיר המלוכה הכנענית יֻרְזָה הנזכרת ברשימותיו של תחותמס השלישי פרעה מצרים המתאר את העיר כדרומית מבין ערי כנען אשר מרדו במצרים. תיאור זה מתאים למיקום התל והוא הזיהוי המקובל היום.

בתקופת מכתבי אל-עמארנה שלט בעיר מושל כנעני בשם פו-בעלו שהתכתב עם אחנתון.

ירזה מוזכרת פעם נוספת בכתובתו של אסרחדון מלך אשור, בה היא מוזכרת בתור אחת הערים אשר מרדו בממלכת אשור וכתוצאה מכך נכבשה ומלכה הוגלה לנינווה.

תל גמה זוהה בתחילה כגרר המקראית על ידי ו"ג פיתיאן-אדמס. פלינדרס פיטרי אשר חפר במקום הסכים עם זיהוי זה.

ארכאולוגיהעריכה

החפירות באתרעריכה

התל נבדק לראשונה בשנת 1922 על ידי ו"ג פיתיאן-אדמס (Phythian-Adams) אשר ביצע באתר חתך בדיקה. בשנים 19261927 חפר בתל הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי, אשר חפר במשך שישה חודשים שטח גדול במערב האתר. זה היה התל הראשון שהוא חפר בסבב השני שלו בחפירות בארץ ישראל. בשנת 1970 החלה בחפירה משלחת מטעם המוזיאון הסמית'סוני בוושינגטון.

הממצאיםעריכה

נחשפו מספר רב של שרידים המעידים על התיישבות כמעט רציפה במקום החל מהתקופה הכלקוליתית ועד התקופה ההלניסטית. תל גמה הוא האתר הראשון בארץ בו נמצאו קבורות חמור.

התקופה הכלקוליתיתעריכה

מתקופה (אלף רביעי לפנה"ס) זו נמצאו באתר שורה של בורות על קרקע בתולה, השערת החוקרים שמדובר בבקתות או אסמים. כלי החרס שנמצאו שייכים לתרבות באר שבע. בסיום התקופה האתר ננטש.

תקופת הברונזה התיכונה IIעריכה

התל נושב מחדש, (המאה ה-19 לפנה"סהמאה ה-16 לפנה"ס). זו התקופה המקבילה בחלקה לתקופה החיקסוס במצרים העתיקה. הובחנו בחפירה שלושה שלבי בנייה. הממצאים כוללים כלי זואומורפי ממשפחת כלי תל אל-יהודיה בדמות ראש פר, נמצאו כלים קיפריים וכן חותם גליל קטן בכתב יתדות. בחפירה נמצאו שני קברי סוסיים (equids), האחד חמור על פי זיהוי השיניים והשני צעיר מדי כדי לזהותו לרמת המין[1].

תקופת הברונזה המאוחרת IIעריכה

בתקופת הברונזה המאוחרת II האתר היה המיושב ביותר. אובחנו שמונה שלבי בנייה. נמצא מבנה גדול כנראה ארמון מהמאה ה-13 לפנה"ס. המבנה מורכב מחצר ומערכת חדרים צמודה. בחצר נתגלתה אמבטיה עם דפנות ורצפה מטוייחים. תעלת ניקוז הובילה לבור שפכים בחוץ. הממצאים כוללים כלי חרס מקומיים ושברי כלים מעוטרים באיילים ועופות. כן נתגלו שלוש חרפושיות של מלך העובד את האל פתח. למרגלות התל התגלה "בית המושל המצרי"[2].

תקופת הברזל Iעריכה

שכבה זו מייצגת את היישוב הפלשתי הקדום (המאה ה-12 לפנה"סהמאה ה-11 לפנה"ס). נתגלו מכלולי חדרים פלישתיים, כבשן לצריפת כלי חרס גדול ומתוחכם מבחינה טכנולוגית. בתוך הכבשן נמצאו חרסים פלישתיים רבים.

תקופת ברזל IIעריכה

נמצאה שכבה המתוארכת למאות העשירית והתשיעית לפנה"ס. נמצאו בתי ארבעת המרחבים. נמצא מבנה קמרונות אשורי, מבנה מרשים עם תקרות לבנים מקומרות. המבנה מורכב משישה חדרים לפחות, החדרים היו מרוצפים. באתר נתגלה מצבור של קרמיקת הארמון האשורית, אשר נגלתה לראשונה באתר זה וזוהתה על ידי פטרי כמשפחה קרמית. גודל המבנה ושפע החרבים האשוריים מצביעים אולי שהמבנה היה "בית מושל" – מקום מושבו של המושל האשורי. הממצאים כללו גם עגיל כסף עם שיבוץ שנהב.

התקופה הפרסיתעריכה

הממצאים כוללים מבנה גדול וכן מצודה ענקית. זיהוי התקופה נעשה בעזרת החרסים המיובאים מיוון.

התקופה ההלניסטיתעריכה

זו תקופת בית תלמי במצרים. האזור היה בכבוש מצרי. תל גמה הפך למרכז גדול של אחסון תבואה. התושבים עברו להתיישב בשטחים מסביב לתל. האתר ננטש סופית בתחילת המאה ה-2 לפנה"ס .

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Wapnish P (1997) Middle Bronze equid burials at Tell Jemmeh and a reexamination of a purportedly Hyksos practice. In: Oren ED, editor. The Hyksos: New historical and archaeological perspectives. Philadelphia: University of Pennsylvania Museum. 335–367.
  2. ^ רן שפירא, בית המושל המצרי, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2007