פתיחת התפריט הראשי

תל דותן

אתר מקראי בצפון השומרון

תֵּל דּוֹתָן (תל דות'אן) הוא תל יישוב עתיק גדול במרכזו של עמק דותן כ-10 ק"מ מדרום-מערב לעיר ג'נין בצד כביש שכם-ג'נין. מתנשא לגובה 60 מטר מעל העמק, שטח פסגתו כ-40 דונם. לרגלי התל עברה דרך ההר.

תל דותן
מבט על תל דותן בתחילת המאה ה-20
מבט על תל דותן בתחילת המאה ה-20
שמות נוספים תל דות'אן
שטח 40 דונם
גובה מעל פני הים 320 מטר
היסטוריה
תרבויות התרבות הכנענית
תקופות ברונזה קדומה
תקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברזל I
תקופת הברזל II
ננטש התקופה הרומית בארץ ישראל
סוג תל
אתר ארכאולוגי
התגלה 1851
חפירות בין 1953 ל־1964
ארכאולוגים ג'וזף פול פרי (Joseph Paul Free) מטעם וויטון קולג'
מצב הרוס
גישה לציבור לא
מיקום
מדינה ישראל
קואורדינטות 32°24′49″N 35°14′23″E / 32.413527777778°N 35.239861111111°E / 32.413527777778; 35.239861111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לבור זה שבעמק דותן מיוחס הבור הנזכר בסיפור המקראי על השלכת יוסף לבור על ידי אחיו.
באר יוסף בעמק דותן
קדרה מחרס מהמאה ה-12 עד ה-11 לפנה"ס; מאוסף מוזיאון ישראל

חפירות ארכאולוגיותעריכה

החפירות באתר נערכו בין השנים 1953 ל־1964, על ידי הארכאולוג ג'וזף פול פרי (Joseph Paul Free) מטעם וויטון קולג'[1]. בתשע עונות החפירה באתר חשף פרי שרידים ארכאולוגיים מ־21 שכבות שונות. השרידים האדריכליים העיקריים הם מתקופות הברונזה קדומה, תקופת הברונזה המאוחרת, תקופת הברזל I ותקופת הברזל II בחפירות נחשפו, בצד הדרומי והמערבי של התל, ביצורים ובתי מגורים מתקופת הברזל II, עת היישוב היה מבוצר ומוקף חומה. בצד הדרומי של התל נתגלה מבנה, אותו זיהה פרי כמבנה מנהלה שבו נאספו מיסים, כגון חיטה, שמן זית וסחורות אחרות[2]. במהלך חפירת המבנה חשפו הארכאולוגים מאות פערורים (כדים בעלי פתח רחב), ובכמה מהם נותרו עדויות כי הללו שימשו לאחסון דגנים ושמן. דגימות שנלקחו משכבת החורבן שעל רצפות המבנה ונבחנו בתיארוך פחמן-14 במעבדה, לימדו כי המבנה נחרב בסוף המאה ה-9 לפנה"ס[3].

בתחילת שנות ה-2000, החליט וויטון קולג לבחון מחדש את ממצאי החפירה ולערוך פרסום מקיף ומסכם על האתר. את המחקר המחודש הוביל הארכאולוג רוברט קולי (שניהל גם את חפירות "ח'רבת רדנה", אתר חשוב מתקופת הברזל הממקום בתוך רמאללה). כמו כן, נערך באתר סקר מקיף וחפירת בדיקה בשנת 2004. ממצאי החפירה שהיו מאוכסנים בוויטון קולג, במוזיאון רוקפלר ובקולג' סנט ג'ורג' בירושלים, נבחנו מחדש ותוארכו באמצעים מודרניים. לפי מחקר זה התל היה מיושב ברציפות החל מהתקופה הנאוליתית ותקופה הכלקוליתית בארץ ישראל ועד לתקופה הרומית בארץ ישראל[4].

בשנת 2013 התגלה בתל דותן שברי מזבח עשוי מאבן גיר מקומית, בעל ארבע קרניים מתקופת הברזל II. מידותיו 65X65 סנטימטר ועוביו הכולל בנקודת המרכז 18 סנטימטר. ככול הנראה מזבחות מטיפוס זה שימשו להבערת קטורת או חומר אחר, ולא שימשו להקרבת בעלי חיים או מנחות אחרות. השערת החוקרים היא, שבשל מיקומו של הממצא בתוך מערכת של מבנים, אפשר לתארך את המזבח באופן מהימן לראשית תקופת הברזל II (המאה ה-9 לפנה"ס). מכלול המבנים שבמסגרתו נמצא המזבח זוהה במקור על ידי ג'וזף פרי כמבנה מנהלה, אך בעקבות גילוי המזבח משערים ששימש בראש ובראשונה למטרות פולחן[5].

רוב ממצאי תל דותן מוצגים במוזיאון קטן השוכן בתוך בור מים בחצר הקולג' של קתדרלת סנט ג'ורג' בירושלים.

ביר אל חפירהעריכה

בצמוד לתל מדרום ממוקמות שלוש בארות עתיקות, תעלה, מספר בריכות ובורות מים. בבאר העתיקה מביניהן, שנחפרה לעומק של כ-20 מטר, היה מבנה ומתקן אנטיליה לשאיבת מים. בתחילת המאה ה-20 הותקנה במקום משאבה ממונעת. כיום המבנה נטוש וחלקו הרוס.

האתר נקרא בערבית "ביר אל חפירה" ויש המזהים אותו עם "באר יוסף", המכנים אותו גם "בור יוסף" שעל פי המתואר בפרשת "וישב" בספר בראשית השלכוהו אחיו אל הבור.

זיהוי האתרעריכה

זיהוי של התל עם דותן המקראית נעשה כבר במאה ה-14 על ידי אשתורי הפרחי[6], בשנת 1851 זוהה התל מחדש על ידי הנוסע ההולנדי ון דר ולדה שביקר בתל.

היסטוריוגרפיהעריכה

דותן מוזכרת פעמיים בתנ"ך:

  • סיפור מכירת יוסף בספר בראשית התרחש בדותן, כאמור: "...וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן" (בראשית, ל"ז, י"ז).
  • בתקופת ממלכת ישראל מוזכר דותן כעיר בו ישב הנביא אלישע עת הקיף עליו חיל מלך ארם (בספר מלכים ב פרק ו).

ישנם המזהים את דותן עם תתין ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים. על זהות זו כותב בנימין מזר שהיא "אינה מתקבלת על הדעת" בגלל שתתין מוזכרת בזיקה לערים אחרות שמקומן בסוריה[7].

דותן מוזכרת גם בספר יהודית שלוש פעמים בתיאור המסע של הולופרנס בארץ ישראל, לצד היישוב "בלעמה" (כיום ח'רבת בלעמה הסמוכה, המזוהה עם יבלעם המקראית).

בפסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד נזכר פטור שניתן ליהודי דותן מקיום חלק מהמצוות התלויות בארץ, בשל הימצאות נכרים (שומרונים) באזור בתקופה זו, כאשר לצדה של דותן נזכרות עיירות הסמוכות אליה, ובהן בלעם עלייתה (ח'רבת בלעמה), איקבין (הכפר עקאבה), מזחרו (ח'רבת מחרון הצמודה ממזרח לתל דותן) וציר (הכפר ציר).

אוסביוס מקיסריה מציין שדותן נמצאת 12 מילין מצפון לשומרון[7].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תל דותן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Free, Joseph P. (1911-1974) | Archival Collections at Wheaton College
  2. ^ Free, J. P.: The Fifth Season at Dothan, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 152, 1958
  3. ^ D.M. Master, J.M. Monson, E.H.E. Lass and G.A. Pierce, Dothan I: Remains from the Tell (1953–1964). BASOR 348 (2007):96–97.
  4. ^ Robert E. Cooley, 2005, Dothan I, Remains from the Tell (1953-1964), Eisenbrauns
  5. ^ שמעון גיבסון,הערה לגבי מזבח ארבע הקרניים 1 מתקופת הברזל בתל דותן, במעבה ההר, קובץ שמיני, תשע"ט 2018
  6. ^ אישתורי הפרחי, ‏כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצד, באתר HebrewBooks
  7. ^ 7.0 7.1 אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', ערך דותן, עמוד 772