פתיחת התפריט הראשי

תל עיטון

תל ארכאולוגי בגודל 60 דונם, הנמצא בעמק התלם, ליד נחל אדוריים בדרום-מזרח שפלת יהודה, בסמוך למושב שקף.

תֵּל עֵיטוֹן הוא תל ארכאולוגי בגודל 60 דונם, הנמצא בעמק התלם, ליד נחל אדוריים בדרום-מזרח שפלת יהודה, בסמוך למושב שקף.

הזיהוי המקובל[1] לתל הוא העיר "עגלון"[2] הנזכרת מספר פעמים בספר יהושע, ומתוארת כנמצאת בין הערים לכיש וחברון.

שמו הנוכחי של התל בא לו מהכפר הביזנטו-ערבי הסמוך, חרבת עיטון.[3]

בסקר שנערך על התל התגלו סימני התיישבות החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הפרסית-הלניסטית, במאות ה-4-3. הסקר העלה ממצאים ספורים מתקופות מאוחרות יותר, שכנראה אינן משקפות יישוב קבע בתל. בתקופה הביזנטית, הפך התל לאדמה חקלאית, ובתקופה זו נערכו בתל עבודות עפר גדולות ונבנו בו טרסות רבות, המשוות לתל את צורתו הנוכחית.

תוכן עניינים

תולדות המחקרעריכה

האתר מסומן במפת הקרן לחקר ארץ ישראל[4] בתור "ח'רבת עיטון" (Kh. Aitun),[5] וזיהו אותה עם העיר עיטם,[6] שבנחלתו של שבט שמעון.[7]. בסמוך לתל מופיע על המפה כיתוב תמים למראה לגבי מערות ובורות באזור. למעשה, האזור מכיל מאות רבות של מערות קבורה.

התל וסביבתו נותרו בלתי-חפורים במשך עשרות רבות של שנים, עד שלאחר מלחמת ששת הימים, החל שוד קברים נרחב סביבות האתר. בעקבות כך, ערך אגף העתיקות והמוזיאונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית, חפירות הצלה בנקרופוליס של התל, ובו התגלו מערות קבורה למן תקופת הברונזה המאוחרת ועד התקופה הרומית (תקופה שאין לה יצוג בתל עצמו).

בקיץ של שנת 1976, נערכו חפירות שוד בתל. כתוצאה מכך, חברי משלחת החפירות של תל לכיש באו לתל עיטון, וניהלו חפירות הצלה במשך שבועיים, במרכזו של התל. החפירה המצומצמת העלתה בעיקר ממצאים מהמאות 8-9 לפנה"ס - תקופת הברזל 2.

החל משנת 2006, חופרת במקום משלחת מטעם המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בראשותו של אברהם פאוסט.

תולדות התלעריכה

 
פך בירה, כלי השייך לקרמיקה פלשתית, מעוטר בציפורים, דגים ומוטיבים גאומטריים, תל עיטון מהמאה ה-12 לפנה"ס. מוזיאון ישראל

המידע אודות התל בראשיתו הוא מצומצם, שכן החפירות טרם העמיקו מעבר לתקופת הברונזה המאוחרת, אולם תוצאות הסקר מראות על יישוב קטן בתקופת הברונזה המוקדמת, שדעך בתקופת הברונזה הביניימית, התחדש בתקופת הברונזה התיכונה וגדל להיות עיר משמעותית בתקופת הברונזה המאוחרת. היישוב, ששוכן על קו התפר בין אזורי השליטה היהודאים והפלשתים, המשיך את חייו בתקופת תקופת הברזל א', וייתכן ושימש מרכז לאוכלוסייה הכנענית ששרדה בשולי השפלה.

הממצאים העיקריים בתל משתייכים לתקופת הברזל ב', עת התקיימה בתל עיר, מהגדולות שבממלכת יהודה.

בראשו של התל, התגלה בית רחב מידות מטיפוס בית ארבעת המרחבים הבנוי לבנים ואבני גוויל וגזית. הבית, הגדול במיוחד, משתרע על פני 250 מ"ר (ומלבד החצר, כנראה התקימה בו גם קומה שנייה), ומכיל ממצא עשיר, ובמיוחד ממצא ארכאובוטני: גרעיני זיתים, ענבים, עדשים, דגנים ושיני שום. המבנה חרב בסופה של המאה ה-8, אולי בעת מסע סנחריב בשנת 701.

בתקופה המאוחרת של היישוב בתל, נבנתה במקום בו עמד בעבר "בית המושל" מצודה גדולה, עם קירות עבים במיוחד. הקירות שרדו רק לגובה נדבך אחד, כך שניתן לראות את מתארה של המצודה, אך לא ניתן לתארכהּ. בהסתמך על הממצאים במקומות אחרים בתל, משערים החופרים כי מצודה זו נבנתה בתקופה הפרסית, או בראשית התקופה ההלניסטית.

מערות הקבורהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • גרשון אדלשטיין ואחרים, "בתי-הקברות של תל עיטון", קדמוניות ד, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשל"ב, עמ' 86-90
  • דוד אוסישקין, "קברים מן התקופה הישראלית בתל עיטון", בתוך: יוחנן אהרוני (עורך), חפירות ומחקרים, המכון לארכאולוגיה, תל אביב, 1973, עמ' 31-47
  • וסיליוס צפיריס, "קברים מתקופת הברזל הב' בתל עיטון", עתיקות - סידרה עברית ח', אגף העתיקות והמוזיאונים, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 7-10
  • וסיליוס צפיריס, "קבר מונומנטלי מן התקופה הרומית בתל עיטון", עתיקות - סידרה עברית ח', אגף העתיקות והמוזיאונים, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 22-25
  • חיה כץ ואברהם פאוסט, "שכבת החורבן האשורי בתל עיטון", ארץ ישראל - ספר אמנון בן תור, כרך ל, הוצאת החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 2011, עמ' 274-256
  • Avraham Faust, "Tel ʿEton, 2006-2007", Israel Exploration Journal 59(1), 2009, pp. 112-119
  • Anson Frank Rainey, "Eglon (city). 1. Tell 'Aiṭûn?", in: Keith Crim et al. (ed.) The Interpreter's dictionary of the bible, supplemantary volume, Abingdon, Nashville, 1976, pg. 252
  • Etan Ayalon, "Trial excavations of two Iron Age strata at Tel 'Eton", Tel Aviv 12(1), Tel Aviv University institute of archaeology, Tel Aviv, 1985 pp. 54-62
Orna Zimhoni, "The Iron Age Pottery of Tel 'Eton and Its Relation to the Lachish, Tell Beit Mirsim and Arad Assemblages", Tel Aviv 12(1), Tel Aviv University institute of archaeology, Tel Aviv, 1985, pp. 63-90.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הזיהוי נעשה בידי מרטין נות: Martin Noth, Das buch Josua 2nd ed., Tübingen, 1953
  2. ^ ישנן גם דעות המזהה את עגלון עם תל חסי או תל בית מירסים. ראו דיון וביבליוגרפיה בAnson F. Rainey, "The biblical Shephelah of Judah", Bulletin of the American schools of oriental research 251, 1983, pp. 9-10
  3. ^ William Foxwell Albright, "The excavations of Tell Beit Mirsim" II, Annual of the American school of oriental research 17, American School of Oriental Research, New Haven, 1938. pg. 2 n. 1)
  4. ^ מפה 20
  5. ^ הכפר הביזנטו-ערבי הידוע כיום בשם ח'רבת עיטון מסומן במפה בתור עיטון את-תחתא
  6. ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ל"ב
  7. ^ Claude R. Conder & Horatio H. Kitchener, The survey of Western Palestine vol. III, Palestine exploration fund, london, 1883, pg. 261