פתיחת התפריט הראשי

תמיר אלברט

מלחין, תמלילן, גיטריסט וזמר ישראלי

ביוגרפיהעריכה

אלברט נולד בירושלים ולמד בתיכון לאומנויות, שם הכיר את חבריו ללהקת נושאי המגבעתאלון כהן (תופים), ישי אדר (קלידים) ואהד פישוף (גיטרה ושירה). השלושה החלו לנגן ביחד ב-1984 ואלברט הצטרף להרכב כשנה אחר כך כגיטריסט מוביל וכזמר נוסף לצידו של פישוף בקדמת הבמה. אלברט נשר מהלימודים והחל לעבוד כתפאורן בטלוויזיה הישראלית במקביל לפעילותו בלהקה[1]. בשנת 1988 הוציאה הלהקה את "הקסטה הראשונה", שכללה את השירים "האלוהים שלי עייף", "לייב אין בית שמש", "המוהלת", "נושאי המגבעת" (המוכר יותר כ"האדמה מקולקלת") ו"קול של אלוהים אחר". בסוף אותה שנה עזב ישי אדר את הלהקה בשל גיוס לצה"ל. את מקומו של אדר תפס נגן הבס אדם הורוביץ. מאוחר יותר באותה שנה הצטרף ללהקה הגיטריסט רם אוריון. בשנת 1989 השתתף אלברט כנגן בהקלטת אלבום הבכורה של להקת ישראל[2].

בנובמבר 1990 הוחתמו נושאי המגבעת בחברת התקליטים "הד ארצי"[3]. שם הצמידו ללהקה את שלומי ברכה, שבאותו הזמן היה חבר להקת משינה, על מנת שישמש כמפיק מוזיקלי באלבום "מי רצח את אגנתה פאלסקוג" שיצא לבסוף בשנת 1991[4]. התפתחות זו פרצה ללהקה את הדרך אל הקהל הרחב. האלבום הניב מספר להיטים, בהם "הבא בתור הוא סוס", "אני טקסט פוליטי", "מתנה לחג" ו"נגד כיוון הזיפים" ובעקבותיו יצאה הלהקה לסיבוב הופעות ברחבי הארץ, כולל הופעה בבמה המרכזית בפסטיבל ערד בקיץ 1991.

בשנת 1992 הודיע פישוף על פרישתו מהלהקה. סיבת הפרישה הייתה מתחים פנימיים בלהקה על רקע הכיוון היצירתי, והמעבר לסגנון רוק גיטרות מיינסטרמי. עקב פרישתו של פישוף, זמן קצר אחרי תחילת העבודה על האלבום הבא, העבודה עליו נפסקה והלהקה התפרקה. לאחר הפרישה התפצלה הלהקה לשני הרכבים: הראשון נקרא "הבא בתור הוא כלום" וכלל את פישוף, רם אוריון, וישי אדר (שחזר להרכב), שקיימו שתי הופעות פרידה בשם זה, בהם ביצעו גרסאות אלקטרוניות־תעשייתיות לשירי הלהקה[5]. החלק השני של הלהקה, ששמר על שמו המקורי, הופיע עם צביקה פיק, בעקבות יוזמה של העיתונאים עמית שהם וגיא אסיף, שערכו קודם לכן סדרה של מסיבות "חזרה לשנות השבעים". נושאי המגבעת הופיעו ברחבי הארץ עם פיק וביצעו את שיריו עם סאונד עדכני ורועש. ההרכב הופיע גם בתוכנית הטלוויזיה מוצ"ש בערוץ 1, ובמעגל עם דן שילון בערוץ 2 הניסיוני. הופעות אלה זכו להצלחה בקרב קהל צעיר והחזירו את פיק לתודעה הציבורית. במסגרת שיתוף הפעולה - הקליט פיק עם הלהקה 3 שירים שיצאו לרדיו ב-1992: גרסאות ל"שיר הפרחה" ו"לגור איתו" וכן שיר חדש שפיק הלחין למילים של טל גורדון - "קחי אותי אל תוך החלומות".

בשנת 1993 הקים עם אמיר צורף את הצמד "ג'ינג'יות". השניים הוציאו ב-1994 אלבום בסגנון שנע בין מוזיקה אלקטרונית לרוק ודאנס שהכיל מספר להיטים, כ"ג'ינג'יות" ו"אל איי". צורף הפיק והלחין את שירי האלבום ואלברט כתב את מלות השירים והיה הסולן ברוב השירים. על עבודתו זו, קיבל אלברט את פרס תמלילן השנה. הצמד התפרק כשנה לאחר מכן[6].

אחרי פירוק הצמד החל אלברט בתהליך של חזרה בתשובה, חזר לגור בירושלים (לאחר שגר בתל אביב כ-4 שנים), הקים משפחה ועזב את עולם המוזיקה.

ב-2004 חזר אלברט לאורח חיים חילוני. באותה שנה, ערכו ג'ינג'יות מסע הופעות איחוד, במהלכו גם הופיעו עם מספר שירים חדשים. ב-19 בספטמבר 2008 הופיעו אלברט ועידן גבריאל, נגן הקלידים של הלהקה, עם ההרכב האלקטרוני טרי פויזן[7].

ג'ינג'יות התאחדו ב-23 בנובמבר 2016, כאשר התארחו בהופעה של אסף אמדורסקי במועדון הבארבי, שם ביצעה הלהקה שני שירים מאלבומה היחיד. הופעת איחוד מלאה של ג'ינג'יות נערכה במועדון הבארבי ב-15 במרץ 2017. כל הכרטיסים להופעה נמכרו מראש. במהלך ההופעה, אירחו ג'ינג'יות את אסף אמדורסקי ואת ערן צור ואף ביצעו גרסאות כיסוי לשירים של נושאי המגבעת ושל כרמלה גרוס ואגנר. כמו כן, ביצעה הלהקה שני שירים חדשים, "קינג קונג" ו"יונתן".[8] שלושה ימים לאחר מכן, נערכה הופעה נוספת של הלהקה באותו מועדון[9]. בינואר 2018 הודיעה להקת "ג'ינג'יות" שתתחיל בהקלטת אלבום שני[10].

החל מסוף שנת 2017 מופיע אלברט, יחד עם חברו לשעבר בלהקת נושאי המגבעת רם אוריון, במופע בו הם מבצעים משירי הלהקה[11].

דיסקוגרפיהעריכה

עם נושאי המגבעתעריכה

סינגלים
  • "רוכסן" (1986) - סינגל קלטת בהוצאת האוזן השלישית.
  • "אני טקסט פוליטי" (1989) - מקסי סינגל.
  • "הבא בתור הוא סוס" (1991) - הד ארצי.

עם צביקה פיק ונושאי המגבעתעריכה

סינגלים
  • "שיר הפרחה" (1992)[12]
  • "לגור איתו" (1992)[13]
  • "קחי אותי אל תוך החלומות" (1992)[14]

עם ג'ינג'יותעריכה

סינגלים
  • "אל איי" (1994)[15]
  • "ג'ינג'יות" (1994)[16]
  • "ביפ" (1994)[17]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יורם בר, צעירים מדי לרוקנ'רול, כל העיר 12 ביוני 1987
  2. ^ ישראל "יהוה " - 1989
  3. ^ שחר בן ברק, לא מורידים את המגבעת, מעריב, 28 בנובמבר 1990
  4. ^ ליה פן, הכוכב הזה נגמר בעוד שנייה - 20 שנה לאלבום הראשון והאחרון של "נושאי המגבעת", באתר הארץ, 1 ביולי 2011
  5. ^ יורם בר, סוף טראגי של מערבון ערבי, כל העיר 20 במרץ 1992
  6. ^ רותם רוזנטל, עכבר העירספיישל ביכורים: עשרת אלבומי הבכורה הישראלים שעשו היסטוריה, באתר הארץ, 1 ביולי 2010
  7. ^ נויה כוכבי, "טרי פויזן" ו"הג'ינג'יות" בהופעה משותפת, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2008
  8. ^ שי סגל הכיעור, הבדידות והריגוש: האיחוד של הג'ינגיות היה מסעיר, אבל לא מושלם וואלה! 16.03.2017.
  9. ^ יוסי חלילי , עכבר העירהג'ינג'יות בהופעה: לפעמים נוסטלגיה זה לא מספיק, באתר הארץ, 16 במרץ 2017
  10. ^ שי סגל, הג'ינג'יות חוזרת להקליט אלבום שני אחרי 24 שנים, באתר Time Out תל אביב, 22 בינואר 2018
  11. ^ בועז כהן, ההיסטריה חוזרת: תמיר אלברט ורם אוריון יופיעו ביחד בוונדרבר, באתר כלבו – חיפה והצפון, 4 בפברואר 2018
    עכבר העירתמיר אלברט בהופעה, באתר הארץ, 20 ביוני 2018
  12. ^   צביקה פיק ונושאי המגבעת - שיר הפריחה, אודיו באתר יוטיוב
  13. ^   צביקה פיק ונושאי המגבעת - לגור איתו, אודיו באתר יוטיוב
  14. ^   צביקה פיק ונושאי המגבעת - קחי אותי אל תוך החלומות, אודיו באתר יוטיוב
  15. ^   ג'ינג'יות - L.A, קליפ רשמי באתר יוטיוב
  16. ^   ג'ינג'יות - ג'ינג'יות, קליפ רשמי באתר יוטיוב
  17. ^   ג'ינג'יות - ביפ, קליפ רשמי באתר יוטיוב