פתיחת התפריט הראשי

תניניים

משפחה גדולה בסדרת התנינאים
(הופנה מהדף תמסח)

תַּנִּינִיִּים[1] (שם מדעי: Crocodylidae) היא משפחה של זוחלים בסדרת התנינאים מקבוצת הארכוזאוריה הקרובים מבחינה פילוגנטית לעופות. המין היחיד מהמשפחה שתפוצתו כללה בעבר את ארץ ישראל הוא תנין היאור, אולם אוכלוסייתו נכחדה מנופי הארץ בתחילת המאה ה-20.

קריאת טבלת מיוןתניניים
תנין אמריקני

תנין ג'ונסטון

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: תנינאים
משפחה: תניניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Crocodylidae
קיווייה, 1807
תחום תפוצה
Crocodylidae Distribution.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תניני יאור בחמת גדר
איור של אדם נאבק בתנין
פסל של תנין בבית בצרפת

גוף התנינים מכוסה בלוחות קרניים שמתחתם מונחים לוחות עצם. הגפיים האחוריות ארוכות מן הקדמיות ועליהן ארבע אצבעות לעומת חמש אצבעות בגפיים הקדמיות. זנבם משמש לשחייה. לב התנינים הוא המפותח בכל הזוחלים והוא דומה במבנהו ללב העופות והיונקים. ראשם מוארך, ולאורך מלתעותיהם כמה עשרות שיניים חדות וחרוטיות. השיניים משמשות לתפיסה ולא ללעיסה או לחיתוך. החיתוך נעשה על ידי סיבוב גופו של התנין במים וקריעת נתחי בשר מהטרף, שנבלעים בשלמותם. לתנינים יש לאורך לסתותיהם מערכת חושית יעילה לאיתור תנודות במים וכך הם מגלים את טרפם.

נקבת התנין מגיעה לבגרות מינית בגיל 15 והיא פורייה במשך כ-20 שנה. היא מטילה כמה עשרות ביצים בבור שהיא חופרת בקרקע. אחרי כן מכסה את הביצים בחול ובעלים ומשגיחה כל העת שלא יתגלו על ידי טורפים שונים.

כדי להתחמם הם רובצים תחת השמש, וטבילה במים מצננת אותם. בחורף גופם קר יותר בכמה מעלות צלזיוס מאשר בקיץ, אך למרות זאת, דווקא בעונה הקרה הם פעילים יותר, אף כי שהייה במים קרים מאטה את קצב חילוף החומרים.

תוכן עניינים

מיון התניניםעריכה

במשפחה זו 14 מינים. כמה תת-מינים של תנין היאור (Crocodylus suchus), נחשבים לעיתים למינים עצמאים.

שם שם מדעי תמונה/איור תפוצה אורך
תנין אמריקאי Crocodylus acutus     אורך: 4.1 מ'
תנין אורינוקו Crcodylus intermedius     אורך: 3.6 – 4.8 מ'
תנין ג'ונסטון Crocodylus johnstoni     אורך: 2.3 – 3 מ'
תנין פיליפיני Crocodylus mindorensis     אורך: 1.5 – 3.1 מ'
תנין מורלט Crocodylus moreletii     אורך: 2.2 - 3 מ'
תנין היאור Crocodylus niloticus     אורך: 4.1 – 6.5 מ'
תנין גינאה החדשה Crocodylus novaeguineae     אורך: 2.7 – 3.5 מ'
תנין הביצות Crocodylus palustris     אורך: 4 – 4.5 מ'
תנין הים Crocodylus porosus     אורך: 4.3 – 7 מ'
תנין קובני Crocodylus rhombifer     אורך: 2.1 – 2.3 מ'
תנין סיאמי Crocodylus siamensis     אורך: 3 – 4 מ'
שם שם מדעי תמונה/איור תפוצה אורך
תנין צר-חרטום מערב-אפריקני Mecistops cataphractus     אורך: 2–4 מ'
תנין צר-חרטום מרכז-אפריקני Mecistops leptorhynchus   אורך: ?
שם שם מדעי תמונה/איור תפוצה אורך
תנין גמדי Osteolaemus tetraspis     אורך: 1.5 – 1.9 מ'

מין נוסף מהמשחה הוואיי (Voay) שחי במדגסקר נכחד. בעבר הייתה גם תת-משפחה נכחדת - מקוסוכיניים מאיי האוקיינוס השקט.

על סיווגו של הגאביאל החקיין בסדרת התנינאים קיימת מחלוקת עזה: בעוד שמיונים המסתמכים על מאפיינים מורפולוגיים מראים כי הגאביאל החקיין משתייך דווקא למשפחת התניניים, המיונים המולקולריים מראים כי הוא שייך דווקא למשפחת הגאביאליים[2]. כמו כן המיון של תנין מערב אפריקני שנחשב לתת-מין של תנין היאור נחשב לעיתים למין עצמאי.

התניניים והאדםעריכה

עקב פגיעת התנינים באדם ובחיות משק הבית, נרדפים יצורים אלה ומושמדים ברבים מהמקומות בהם הם מתקיימים. מלבד זאת, ניצודים התנינים כספורט או בשל עורם ובמקומות מסוימים אף מכינים תופים מפוחלציהם. עור התנין יקר למדי וככל שקשקשי הבטן קטנים יותר, כך מתאים מין התנין לתעשיית העורות. בשל המחיר הגבוה המושג עבור עור התנין הוקמו ברחבי בתבל חוות רבות לגידול תנינים.

בשנים האחרונות הפכו קרבות תנין-אדם לפופולריים בקרב הקהל על אף שהם גורמים סבל בל יתואר לתנינים. האמת מאחורי המופעים הללו פשוטה למדי: התנינים מייצרים חומצת חלב רבה מדי בזמן מתקפתם ולא מצליחים להיפטר ממנה אלא לאחר זמן ניכר. חומצת החלב הרבה שמצטברת משתקת אותם למעשה (כמו אדם שכל שריריו תפוסים), ואז אפילו תיגש אליהם ילדה קטנה, לא יוכלו לעשות לה כל רע. לכן אותו "לוחם" לכאורה מתיש את התנין במקום בטוח מסכנה, ורק אז הוא ניגש אליו ומצליח לטפס עליו, אולם במקרים רבים התנין עלול להתיש עצמו למוות. בעקבות המודעות הגוברת לצער בעל חיים בשנים האחרונות, במספר מדינות, בהן ישראל, נאסרו קרבות אלה.

שימורעריכה

במקומות רבים יצרו תוכנית ניהול לציד תניני בר המושתתת על איזון בין הצרכים הכלכליים של הכפריים לבין הצורך להגן על התנינים, משום שברור היה לרשויות שכדי לשמר את אוכלוסיות התנינים חייבים להמשיך לספק מקור הכנסה למקומיים. על פי התוכנית מותר ציד של תנינים קטנים בלבד, ואילו על הפרטים הבוגרים שמסוגלים להתרבות יש לחוס. לתנינים הקטנים ממחצית המטר גם כן מניחים ומשחררים אותם מיד למים אם הם נלכדים. כמו כן מבודדים מקומות שבהם אסור לצוד והם מהווים מקלט מפני ציידים, וגם מכריזים על תקופה בה אין צדים כדי לא להפריע לרבייה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, האקדמיה ללשון העברית.
  2. ^ John Harshman, Christopher J Huddleston, Jonathan P Bollback, Thomas J Parsons and Michael J Braun, True and false gharials: A nuclear gene phylogeny of Crocodylia, Systematic Biology. Washington: June 2003. Vol. 52, Iss. 3; p. 386.