פתיחת התפריט הראשי

תמרור

שלט רחוב, המוצב לצד הדרך ונותן הנחיות למשתמשים בדרך
תמרור עצור בעיצוב המקובל באמריקה הצפונית ובחלקים מאירופה. במקרה זה תמרור תלת שפתי מאזור קוויבק שבקנדה. במקומות אחרים בעולם, בהם ישראל, מקובל תמרור בצבע וצורה דומים, אולם עם כף יד לבנה במקום הכיתוב.

תמרור הוא שלט רחוב, המוצב לצד הדרך ונותן הנחיות למשתמשים בדרך. הוריית התמרור היא בבחינת חובה חוקית ואילו אי-ציות לתמרור היא עבירת תנועה.

מקור השם העברי "תמרור" לקוח מהתנ"ך: "הציבי לך ציֻנים שִמי לך תמרורים"[1]. הפרשנים מסבירים כי המילה תמרורים פירושה דקלים הניטעים כדי לסמן את הדרך[2] .

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

 
תמרור מהמאה ה-17 ברחוב סלוודור בליסבון

אבני מיל, שהן סוג של תמרור המציין את המרחק לעיר ראשית, היו בשימוש כבר בעת העתיקה. באימפריה הרומית, למשל, ציינו אבני מיל את המרחק לרומא. בימי הביניים הפכו לנפוצים שלטים בצמתים, המראים לאן מובילה כל דרך היוצאת מהצומת. בשנת 1686 נחקק לראשונה באירופה חוק להסדרת התנועה, בידי פדרו השני, מלך פורטוגל. בחוק זה נקבעה הנחת תמרורים טקסטואליים המציינים מתן זכות קדימה ברחובותיה הצרים של ליסבון.

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 ובתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19 החל שימוש בתמרורי אזהרה, שנועדו להזהיר רוכבי אופניים מהסכנות האורבות להם בדרך, כגון גבעות תלולות.

התפתחות המכונית הביאה לפיתוחם של תמרורים שאינם מבוססים על טקסט בלבד. מערכת תמרורים פותחה על ידי מועדון המכוניות האיטלקי בשנת 1895. בשנת 1900 נערך בפריז קונגרס שדן בסטנדרטיזציה של תמרורים, ותמרורים בעיצוב מודרני נקבעו בכנס שנערך בפריז בשנת 1908.

 
תמרור האוסר על כניסת סוסים ועגלות בפולין, 2009
 
תמרור שגוי שהוצב בכביש 443, סמוך לירושלים. התמרור הנכון נראה בפינה הימנית התחתונה
 
תמרור אין כניסה בתוספת הסתייגויות בעברית

מאפייניםעריכה

התמרורים הם הדרך הנפוצה ביותר לשליטה על הכבישים בעולם. בארצות הברית לבדה מוצבים 55 מיליון[דרוש מקור] תמרורים בצידי הדרכים. תמרורים אלה מספקים מידע על הגבלת מהירויות ותנאי הכביש. תמרורים מכוונים בדרכים לדרכים מסוימות וליעדים ספציפיים. בעזרת התמרורים, הנהגים יודעים כיצד לנהוג בדרכים, למה לצפות ולאן לנסוע.

לבד ממעמדו החוקי של התמרור, ההבדל בין תמרור לבין שלט הוא שברוב המקרים, לפחות חלק מהמסר של התמרור ניתן באופן גרפי ולא בכתב. היתרון של מסר גרפי הוא מהירות קליטתו ואי התלות שלו בשליטת הנהג בשפה המקומית. בארצות הברית, שבה נהגים זרים צפויים לשלוט טוב יותר בשפה המקומית מאשר במקומות אחרים, יש יותר כתב ופחות מידע גרפי על התמרורים. המסרים הגרפיים בתמרורים ניתנים בעזרת צורת התמרור, צבעו, חצים ואיורים המקובלים בכל העולם לצורך זה. אחת מהגישות לחלוקה בין סוגי תמרורים עושה הפרדה בין תמרורים קונקרטיים ותמרורים אבסטרקטיים. הקונקרטיים מכילים ציור או סמל המובן לכולם בלי צורך בהסבר או לימוד קודם (תמונת ילד, אבן מידרדרת, יד בתמרור עצור) והאבסטרקטיים הם סמלים מופשטים מוסכמים, שאין להם משמעות כשלעצמם אלא בהקשר המסוים אליו הם מיועדים.

לעיתים נוספת לתמרור הגרפי הסתייגות מילולית או הבהרה מילולית, כגון הגבלת התמרור לשעות מסוימות. תוספת כזו פוגעת באופיו האוניברסלי של התמרור, משום שהיא פונה רק לאלה השולטים בשפה שבה כתובה ההסתייגות.

תמרורים במדינות שונותעריכה

השוואה בין כמה דוגמאות של תמרורים בכמה מדינות:

ישראל שוודיה בריטניה אירלנד ארצות הברית
עצור           
רמזור הולכי רגל          
אזהרה            
הוריה          
איסור               
מודיעין          
חניה        

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ירמיה ל"א כ'
  2. ^ רש"י וכן דוד אלטשולר ירמיה ל"א כ'