פתיחת התפריט הראשי

ביוגרפיהעריכה

תמר פריזר נולדה בירושלים. אביה של תמר אלכסנדר הוא יליד אירקוצק בסיביר, רוסיה. אמה היא בת למשפחה שהתגוררה בירושלים מזה כמה דורות ומוצאה מבולגריה ומרוקו הספרדית.

אלכסנדר למדה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה והייתה חברה בתנועת הנוער העובד והלומד. את לימודי התואר הראשון עשתה באוניברסיטה העברית בספרות עברית ובחוגים המצורפים היסטוריה והיסטוריה של עם ישראל. סיימה בהצטיינות המשיכה במסלול ישיר לדוקטורט בספרות עברית, בתחום הסיפור העברי בימי הביניים בהנחיית פרופ' יוסף דן. לתואר שלישי המשיכה את לימודיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס לשם נסעה בעקבות בן זוגה. כתבה את עבודת הדוקטור על "אתיקה ואסתטיקה בסיפורי ספר חסידים" בהנחיית הפרופסורים: עמוס פונקנשטיין, ארנולד בנד ויוסף דן. שם גם החלה בלימודי פולקלור בהדרכת פרופ' רוברט ג'ורג'יס, אז ממייסדי האסכולה ההקשרית בחקר הפולקלור. עבודת הדוקטור פורסמה כספר בהוצאת מוהר בגרמניה.[1]

עם שיבתה לישראל התקבלה למחלקה לספרות עברית באוניברסיטה העברית שם גם עמדה בראש החטיבה לפולקלור. ייסדה ועורכת שותפה לכתב העת "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי" יחד עם הפרופסורים: גלית חזן-רוקם, הגר סלמון ושלום צבר. מספרות ימי הביניים עברה לחקר הספרות העממית והפולקלור בהנחיית פרופ' דב נוי. מכאן ואילך התמקדה בחקר התרבות האוראלית של יהודי ספרד דוברי לדינו.

ב-1990 עברה למחלקה לספרות עברית באוניברסיטה בן-גוריון שם עבדה עד לפרישתה, בדרגת פרופסור מן המניין, באוקטובר 2014. ייסדה את החטיבה לפולקלור ועמדה בראשה למעלה מעשור. נבחרה פעמיים לראשות המחלקה לספרות. בשנת 1997 הופקדה על הקתדרה החדשה לחקר יהדות ספרד באוניברסיטת בן-גוריון, על שם אסטל פרנקפורטר, עליה היא מופקדת עד היום. ייסדה וניהלה את מרכז משה דוד גאון לתרבות הלאדינו (2004–2015). ייסדה ועורכת שותפה לכתב עת לחקר יהדות ספרד בשם "איל פריזנטי" (החל מ-2007) עם פרופ' יעקב בן-טולילה וד"ר אליעזר פאפו.

יזמה את הקמת המסלול לתואר ראשון בלימודי פולקלור והקימה את תוכנית הלימודים לספרויות יהודיות, את החטיבה ללימודי ספרות עברית בקמפוס באילת, את החטיבה ללימודי פולקלור במכללת אחוה ואת תוכנית אופ"ק (אוניברסיטה פעילה בקהילה). מייד עם פרישתה הוזמנה להקים מחלקה בין תחומית במדעי הרוח והחברה במכללת אחוה.

הייתה חברת סנאט, חברת הוועדה המרכזת הכלל אוניברסיטאית של הרקטור ונבחרה לוועדה לקידום נשים באקדמיה.

הוזמנה כפרופסור אורחת לאוניברסיטאות ייל בארצות הברית, הקומפלוטנסה במדריד וגרנדה. ארגנה כנסים רבים, הן בישראל והן בשאר העולם, כגון את מושבי הלאדינו בקונגרס העולמי למדעי היהדות בכל ארבע שנים זה 12 שנה, וכנס בינלאומי בדוברובניק מדי שנתיים.

פרסים מענקי מחקר ואותות כבודעריכה

אלכסנדר זכתה בשני פרסי הצטיינות על פעילותה, מטעם נשיאת האוניברסיטה ומטעם הרקטור.

ספרה "מעשה אהוב וחצי" זכה בפרס טולדנו עבור המחקר הטוב ביותר לשנת 2000.

שני פרויקטים מחקריים זכו במלגות מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע בישראל בסך $200,000.

בשנת 2009 זכתה במלגת ארסמוס מונדי למחקר באוניברסיטה במדריד.

בשנת 2012 קיבלה אלכסנדר את אות המופת של 'מסדר המעלה האזרחי' (El orden del merito civil) מטעם חואן קרלוס מלך ספרד, כהוקרה על הישגיה בחקר תרבות יהודי ספרד.

פעילות אקדמית וציבוריתעריכה

אלכסנדר מרצה מזה שנים בהתנדבות במסגרות שונות ברחבי ישראל ואף הקימה בבאר שבע חוג קהילתי של דוברי לאדינו שנפגש בקביעות. שימשה כחברת ועד של המרכז החינוכי-ספרדי בירושלים ושל אגודת הידידות ישראל-ספרד, כחברת ועדת התרבות של ועד העדה הספרדית ועדות המזרח בירושלים וכראש האגודה החינוכית יהלו"ם, המקדמת לימוד מורשת היהדות לעולים חדשים.

בין השנים 2008–2012 כיהנה כחברת המועצה להשכלה גבוהה, מכהנת עד היום כחברה בוועדות שונות מטעם המל"ג (אלון, מעו"ף ומינוי פרופסורים במכללות) בין השאר היא כיהנה ב-1992 (500 שנה לגירוש יהודי ספרד) כיועצת מדעית ראשית לתרבות ספרד במשרד החינוך, כחברת הוועד המנהל של האיגוד העולמי למדעי היהדות ושל חברת ספרד, כחברת המועצה של מכון בן צבי, של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו ושל הפדרציה הספרדית.

עם פרישתה (2015) מונתה אלכסנדר ליושבת ראש מועצת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו.

מחקרעריכה

לאחר פרסום הספר על סיפורי ספר חסידים, כל שאר הספרים מתמקדים בתרבות יהודי ספרד דוברי הלאדינו.

מחקרים אלו מתמודדים עם השאלה כיצד מתפקדת התרבות שבעל פה ככלי לביטוי ולעיצוב של הזהות האתנית-הקבוצתית של יהודי ספרד. זאת מתוך מטרה לעמוד על ייחודה התרבותי של קבוצה זו. המחקרים מציעים דגמים תאורטיים שיפים לבדיקת הזהות התרבותית של כל קבוצה אתנית כחלק מתפיסה פלורליסטית של רב תרבותיות.

הניתוחים משלבים כלי מחקר הלקוחים מתחומי הספרות, הפולקלור, הבלשנות והמחשבה היהודית. הם משלבים מתודות של ניתוח טקסטים מודפסים, כתבי יד ועבודת שדה של אלכסנדר.

מחקרים אלו תורמים להבנת התרבות הייחודית של יוצאי ספרד כחלק מכלל התרבות היהודית בכלל וכחלק מהתרבות הישראלית העכשווית. מחד, המחקרים באים להאיר נושא שהוזנח עד כה, התרבות הספרדית שבעל פה ומאידך, הם מצביעים על הלגיטימציה החברתית לקיום תרבויות קבוצתיות.

כל אחד מן הספרים המחקריים הוא ראשון בעולם בנושאו, בהיקפו (בין 500 ל-700 עמ') ובסוגו. ספרים אלו ולמעלה ממאה מאמרים הציבו את תחום הספרות הספרדית היהודית שבעל פה על מפת המחקר.

הספרים והמאמרים פורסמו בשבע שפות: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, סרבית, ספרדית ולאדינו.

The Pious Sinner - Ethics and Aesthetics in the Medieval Hasidic Narrative, J.C.B. Mohr (Paul Siebeck), Tubingen, 1991, 180 pp.

הוא דן בשאלת הזיקות בין הסיפור בספר חסידים לבין ההקשר האידאולוגי תאולוגי של תנועת חסידות אשכנז בגרמניה בסוף המאה ה-12 וראשית ה-13. בספר נבדקת גם שאלת היחס בין סיפורים אלו למסורת הסיפורית היהודית על פי דגם משולש: הסיפור המסורתי שאין בו שינויים רבים לעומת המסורת; הסיפור שעבר תהליך של הסתגלות לאידאולוגיה והתפיסות של חסידות אשכנז; והסיפור הייחודי שמציע סיפורים חדשים שנוצרו בקרב תנועת חסידי אשכנז כדי לבטא את תפיסותיהם הייחודיות.

מעשה אהוב וחצי: הסיפור העממי של יהודי ספרד ראה אור בשנת 2000 - בסיועה של מתילדה כהן סראנו

בספר זה אלכסנדר ממפה, מסווגת ומנתחת את הסיפור העממי היהודי-ספרדי מנקודת מבט אתנו-פולקלוריסטית. באמצעות ניתוח טקסטואלי וקונטקסטואלי של הסיפורים, היא מציגה את תפקודו של הסיפור העממי ככלי ביטוי לזהותה הייחודית של הקבוצה המספרת ואת המארג הסבוך של קשרים הדדיים שבאמצעותו זהות זו נקשרת בזהויות סמוכות ובה בעת מתבדלת מהן, ודנה באסטרטגיות הספרותיות והפרפורמטיביות ובדפוסים האסתטיים שבהם תפקוד זה בא לידי ביטוי בסיפור ובמעמד הביצוע שלו. מחקר זה זכה לפרס טולידנו למחקר הטוב ביותר של השנה בתחום יהודי ספרד. הספר אף יצא לאור בעיבוד לאנגלית ובשנת 2008 ראה אור בארצות הברית בסדרת פטאי לפולקלור ואנתרופולוגיה יהודית תחת הכותרת The Heart is a Mirror - The Sephardic Folktale

מילים משביעות מלחם: לחקר הפתגם הספרדי-יהודי, ראה אור בשנת 2004.

ספר זה הוא פרי מחקר חלוצי בסוגת הפתגם בפולקלור היהודי-ספרדי. שכן על אף פרסומם של פתגמים בדפוס מאז המאה הי"ט, היה המחקר בתחום זה דל ביותר. הוא מבוסס על בדיקה וניתוח של כחמישים אלף פתגמים בלאדינו, החל בפתגמים אישיים שאלכסנדר עצמה רשמה מפי אמה, עבור דרך פתגמים המבטאים ערכים קבוצתיים, כגון היחס לעולם, לבית, למזל, או למקורות יהודיים, וכלה בפתגמים השאובים ממעגל התרבות היהודית הרחבה ומשמרים-מעצבים את הזיכרון הקולקטיבי. באמצעות ניתוח הפתגמים מבקש המחקר להתחקות אחר אותה שאלה שהעסיקה את אלכסנדר גם בספרה הראשון: כיצד מתפקד הפולקלור – הפעם, סוגת הפתגם – ככלי לביטוי ולעיצוב של הזהות האתנית-הקבוצתית של יהודי ספרד. שאלה זו נבדקה בשלשה מעגלים: יצירת היחיד ('המפתגם' או 'המפתגמת', כלשונה של אלכסנדר) והמסגרת המשפחתית; גבולות קבוצתיים וזהות אתנית; זיכרון לאומי ותרבות יהודית.

מילה בשעתה זהב מעלתה: הפתגם הספרדי-יהודי בצפון מרוקו נכתב במשותף עם פרופ' יעקב בן טולילה וראה אור בשנת 2008.

הספר הוא פרי מחקר שאלכסנדר ובן טולילה, בעצמו יליד טטואן, דובר וחוקר חכיתיה, ערכו במשותף. פירותיו הם תולדה של חיבור בין מחקר פולקלוריסטי ספרותי ובלשני. זהו אוסף מדעי של למעלה מאלף פתגמים בחכיתיה, שנלקטו ותועדו ממקורות דבורים וכתובים – דפוסים וכתבי יד של אספני פתגמים, בנוסף לעבודת שדה של המחברים עצמם. כל הפתגמים תורגמו לעברית ולצדם דברי הסבר מפי המידענים, מידע הקשרי ומקבילות מחמש תרבויות בעלות זיקה לתרבות החכיתיה ומשיקות לה: התרבות ההיספאנית, התרבות העברית (המקורות הקאנוניים); תרבות הלאדינו המזרחית (סלוניקי), התרבות הערבית-היהודית, והתרבות הערבית-המוסלמית. פרקי המבוא למחקר עוסקים בחכיתיה, מזה, ובסוגת הפתגם, והפתגם החכיתי בפרט, מזה. פרקי המחקר מוקדשים לארבע זוויות פרשניות: בלשנית, תמאטית, הקשרית והשוואתית, וכל אחד מהם בוחן את הפתגמים בזיקה לאחת מן התרבויות המשיקות.

ספר נוסף בסדרת מחקרים זו מצוי כעת בהכנה. נושאו הוא מגיה יהודית-ספרדית והוא מתמקד בעיקר ב'פריקנטי' (לחשי ריפוי) – ז'אנר שהוא על פי תפיסת המחברים, ז'אנר ספרותי-פואטי מתובנת, שקול ולעיתים מחורז, המתלווה לטקסי ריפוי ובפרט לטקסי גירוש שדים וסילוק עין הרע. הספר נסמך על מחקר משותף עם ד"ר אליעזר פאפו ונכתב בידיהם במשותף.

ז'אנר נוסף שאותו חקרה אלכסנדר במהלך עבודתה הוא המחזה העממי. בתחום זה היא פרסמה יחד עם האתנו-מוזיקולוגית שושנה וייך-שחק את הספר לעת כזאת, מחזה מוזיקלי לפורים בשאלוניקי. זוהי מהדורה של המחזמר בלאדינו 'שירי אסתר', שהוצג בסלוניקי ערב הכיבוש הנאצי. לצד הניתוח המוזיקולוגי מידי וייך-שחק, עוסקת אלכסנדר בניתוח טקסטואלי של המחזה ומראה כיצד עיבוד מקוצר זה של 'אסתר' (מאת ראסין) מתאים עצמות לנסיבות הזמן והמקום, ערב הכיבוש הנאצי של סלוניקי.

פרויקט המחקר הגדול של אלכסנדר שהשתרע, למעשה, על פני כל שנות עבודתה. עיקרו - איפיון וניתוח של מכלול הז'אנרים העממיים של יהודי ספרד כדי לעמוד על תרבותם הייחודית של היהודים דוברי הלאדינו. וכך, לצד הספרים, זכו תחומים רבים נוספים כגון החידה הספרדית-יהודית, הזיקה בין שיר לפתגם, סיפורי חלום, אגדות שבחים, מעשיות נשים, הלחש המאגי, הבדיחה, האנקדוטה והסיפור האישי להארה ולדיון בעשרות ממאמריה. מאמרים אלה מושתתים לעיתים על עבודת שדה, לעיתים על מקורות כתובים, ולעיתים על שניהם יחדיו.

עריכה (אסופות סיפורים, כתבי עת, וקבצים מחקריים)עריכה

אסופות סיפורים – אלכסנדר ערכה שתי אסופות הסיפורים במתכונת אקדמית. האחת היא, Erase una ves… Maimonides: Cuentos tradicionales hebreos, שהוקדשה, כפי שמעיד שמה, לדמותו של הרמב"ם בסיפור העממי. בשיתוף עם אלנה רומרו מהמועצה המדעית של ממשלת ספרד (CSIC). אסופה זו, ראתה אור לראשונה בשנת 1988 ומאז זכתה למהדורות אחדות בספרדית ובאנגלית (2004). היא כוללת מאה וחמישה סיפורים לצד מבוא, הערות ורשימת מקורות מפורטת.

האסופה האחרת, "אוצרו של אבא - מאה סיפורים וסיפור מפי יהודי ספרד", התפרסמה שנה לאחר מכן (1989) בשיתוף עם דב נוי. נלקטו בה מאה ואחד סיפורים (אף הם בלוויית מבוא רחב, הערות ומפתחות) והם ערוכים על פי חלוקה לקבוצות משנה בקהילה היהודית-ספרדית.

לצד האסופות המחקריות פרסמה אלכסנדר אסופות שנועדו לקהל הרחב. בולטים בהם הם קובץ הסיפורים לילדים בשם "שבעת אגוזי הפלא", (1992) בשיתוף עם עמלה עינת, שנכלל ברשימת עשרת ספרי הילדים הטובים ביותר של אותה שנה; המדריך למורה בשם "ספר המעשיות" (1996); בשיתוף עם אילנה רימלט, קובץ הסיפורים האתיופים בשם "תרת תרת", (1996), אף הוא עם עמלה עינת. ו"שמחת פורים", ספר דו-לשוני (עברית-לאדינו) ובו נוסח ארם צובא של מגילת אסתר, ובצדם ציורים מקוריים ומאמרים אחדים על פורים (2007). בתרגומו של בן ציון נחמיאס, שאף תרם את איוריו.

קובצי מחקר וכתבי עת - בנוסף לעריכת קובצי מחקר וספרי יובל, ייסדה שני כתב עת שבעריכתם היא שותפה עד היום: "מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי", שנוסד בשנת 1981 באוניברסיטה העברית; בשיתוף עם גלית חזן רוקם, הגר סלמון ושלום צבר. "איל פריזנטי: מחקרים בתרבות יהודי ספרד", נוסד 2007 בהוצאת מרכז גאון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשיתוף עם יעקב בן טולילה ואליעזר פאפו.

היא הוזמנה לערוך שתי חוברות של European Journal of Jewish Studies – האחת, בשיתוף עם יובל הררי, הוקדשה לפולקלור יהודי ואילו השנייה לתרבות יהודי ספרד, וכן ערכה חוברת מיוחדת של כתב העת לספרות עברית "רב קול", שהוקדשה לספרות עממית.

רשימת ספריםעריכה

1. Erase una ves…Maimonides Cuentos tradicionales hebreos, Ediciones El Almendro, Cordoba ,Madrid 1988, 1992, 1996, (with Elena Romero) Scientific introduction and notes for each tale . 180 pp.

2. אוצרו של אבא, מאה סיפורים וסיפור מפי יהודי ספרד, משגב ירושלים, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"ט. (עם דב נוי). מבוא מדעי והערות לכל סיפור. 340 עמ'

3. The Pious Sinner - Ethics and Aesthetics in the Medieval Hasidic Narrative, J.C.B. Mohr (Paul Siebeck), Tubingen, 1991, 180 pp.

4. שבעת אגוזי הפלא, סיפורי עם לילדים מפי יהודי ספרד, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, תל אביב 1992 (עם עמלה עינת) 95 עמ' נבחר לאחד מעשרת ספרי הילדים הטובים לשנה זו

5. ספר המעשיות, הטלוויזיה החינוכית, מדריך למורה, יישום חינוכי, תל אביב, 1993. (עם אילנה רימלט) 132 עמ'

6. לעת כזאת, מחזה מוזיקלי לפורים בשאלוניקי, תג, תל אביב, תשנ"ג, תשנ"ד. (עם שושנה וייך-שחק) 111 עמ', טקסט (לאדינו ותרגום) ושני מבואות מדעיים.

7. תרת תרת, סיפורי עם מפי יהודי אתיופיה, ידיעות אחרונות, תל אביב 1996. (עם עמלה עינת) 136 עמ'.

8. מעשה אהוב וחצי, הסיפור העממי של יהודי ספרד, הוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים והוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ירושלים ובאר-שבע, תש"ס. 552 עמ', זוכה פרס טולידאנו.

9. מילים משביעות מלחם, לחקר הפתגם הספרדי-יהודי, הוצאת מכון בן צבי, ירושלים והוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, תשס"ד, 550 עמ'

10 . Once Upon a Time… Maimonides, Traditional Hebrew Tales, An Anthology, Labyrinthos, California 2004 . (with Elena Romero). (English version of No. 1)

.11. מילה בשעתה זהב מעלתה, הפתגם הספרדי-יהודי בצפון מרוקו, מכון בן-צבי, ירושלים, תשס"ח. (עם יעקב בן-טולילה) 700 עמ'

12. The Heart is a Mirror - The Sephardic Folktale, Wayne State University Press, Detroit 2008,. (Translation & elaboration of No. 8). 690 pp

13. Te aprikanto i te diskanto [I enchant you and I disenchant you]Magic Incantations of the Sephardic World, (with Eliezer Papo) (in process)

עריכת קובצי מחקר, דברי כנסים וכתבי עת (מבחר)עריכה

.14 מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, האוניברסיטה העברית בירושלים, (עם גלית חזן-רוקם, הגר סלמון, שלום צבר), תשמ"א-ואילך (27 חוברות).

15 ספר יובל לכבוד דב נוי, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1991-1992 (עם גלית חזן-רוקם), 412 עמ'.

16. עד עצם היום הזה, על אמנות ההיגוד של המספר העממי, אופיר, תל אביב, תשנ"ג ,230 עמ'

17. ספר יובל לכבוד דן בן-עמוס, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשנ"ח, (עם גלית חזן-רוקם), 492 עמ'.

18. רב-קול, רבעון ישראלי לספרות, עורכת אורחת, חוב' 3 מוקדשת לספרות עממית, (חורף 2000)

19. איל פריזינטי, מחקרים בתרבות יהודי ספרד, מרכז גאון לתרבות הלאדינו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, (תשס"ז ואילך), (עם יעקב בן-טולילה ואליעזר פאפו) 7 כרכים (כל אחד 350 עמ', עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית)

20. איגוד - מבחר מאמרים במדעי היהדות, לשון, ספרות ואמנות, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים, 2008 (700 עמ')

21. EJJS European Journal of Jewish Studies, Brill, Germany, Guest Editor, Special issue on Jewish Folklore. Vol. 3 No. 1, (2009) (With Yuval Harari).

22. EJJS European Journal of Jewish Studies, Brill, Germany, Guest Editor, Special issue on Oral Sephardic Culture, Vol. 9 No. 1 (2015) (in press)

מאמרים (מבחר)עריכה

23. "שכן בגן עדן בספר חסידים: סיפור עממי בהקשרו העיוני", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי 1 (1981), עמ' 61–82.

24. "לדרכי עיצוב הסיפור החסידי- אשכנזי: סיפור בהקשרו העיוני", מחקרי המרכז לחקר הפולקלור, מחקרים באגדה ובפולקלור יהודי מוקדשים לדב נוי, בעריכת יששכר בן-עמי ויוסף דן, מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, כרך ז' תשמ"ג, עמ' קצז- רכו.

25. "האגדה הספרדית יהודית על רבנו קלונימוס בירושלים- לדרכי ההסתגלות של הסיפור העממי", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי ה-ו (תשמ"ד), עמ' 85–123.

38. "הספרות העממית כביטוי לזהות אתנית –העדה הספרדית- יהודית בישראל", מסורות, כרך ב', (בעריכת משה בר-אשר ושלמה מורג), 1986 עמ' 31–48

39. "Games of Identity in Proverb Usage", Proverbium 5 (1988), pp. 1-15. (with Galit Hasan-Rokem). Chosen for inclusion in Finnish anthology on Women and Folklore.

40. "Story telling as a Performing Art", Assaph - Studies in the Theatre 5 (1990), pp. 1-35. (with Michal Govrin) . Enlarged English version of no. 39

41. "אין יום שלישי בלי שמש - גלגולי משמעות בפתגמים של אישה יהודיה ספרדיה", מקדם ומים ד' (תשנ"א), עמ' 275–287. (עם גלית חזן-רוקם)

42. "קדוש וחכם- האר"י והרמב"ם בסיפורי עם", מחקרי ירושלים בספרות עברית יג (תשנ"ב), עמ' 29–64.

43. "פורים שני- משפחה בראי עצמה: מסורת ספרותית, דימוי עצמי וזהות אתנית", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי 13-14 (1992), עמ' 349–370.

44. "המחזה העממי הספרדי-יהודי", במה כו (1992), עמ' 75–90.

45. "לשאלת העיצוב הז'אנרי של סיפורי שדים", דפים למחקר בספרות ח (תשנ"ב), עמ' 203–219.

46. "חנינת-אללה – נוסח יהודי תימני של סיפור סינדרלה ומקבילותיו", פעמים 53 (1993), עמ' 124–148. נכלל בקובץ עד עצם היום הזה, בעריכת תמר אלכסנדר, תל אביב, 1993,1994, עמ' 97–127.

47. "The Weasel and the Well: Inter-textual Relationships between Hebrew Sources and Judeo-Spanish Stories, Jewish Studies Quarterly Vol. 5 (1998), pp. 1-15.

48. "למשמעותם של שמות פרטיים בפתגמים מן החכיתיה", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יט-כ, ( תשנ"ז- תשנ"ח), עמ' 147–187. (עם יעקב בן-טולילה)

49. "דיבוק: הקול הנשי", מכאן ב' (תשס"א), עמ' 165–191.

50. "מן הכתב אל הפה- גלגולה של ספרות קאנונית בפתגמים", פעמים 93 (סתיו תשס"ג), עמ' 91–113. (עם יעקב בן-טולילה).

51. “Traditional Memory and Jewish Culture: The Holyday Cycle In Sephardic Proverbs", Proverbium 19, The University of Vermont, (2002), pp. 1-13.

52. "Dream Narratives in The Book of the Pious", Truma 12, University of Heidelberg, (2002), pp. 65-79.

87. "השימוש בפתגמי ג'וחה בלאדינו", קול ליעקב, אסופת מאמרים לכבוד פרופ' יעקב בן-טולילה, בעריכת דני סיון, פבלו הלוי- קירטצ'וק, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע, 2003, עמ' 13–35.

88. "אל תאמין ב-X : עימות בין-תרבותי ודעות קדומות, בין פתגמים ספרדים-יהודיים לפתגמים היספניים", שפע טל, מחקרים במחשבת ישראל ותרבותה מוגשים לברכה זק, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע 2004, עמ' 249–379

91. . "לכוחה של מילה: לחשי ריפוי ספרדיים יהודיים מפי נשים מסרייבו", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כד-כה ( תשס"ו-תשס"ז) 303-348 (עם אליעזר פאפו)

92."בא חסיד בחלום - סיפורי חלום בספר חסידים", מעשה סיפור, מחקרים בסיפורת יהודית מוגשים ליואב אלשטיין, בעריכת אבידב ליפסקר ורלה קושלבסקי, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן תשס"ו, עמ' 77–99

93. "קומו פואידי סיר? החידה הספרדית-יהודית", איל פרזינטי, מחקרים בתרבות יהודי ספרד א, מכאן ח, (2007) עמ' 123–148.

94. Jewish Folklore – Ethnic Identity, Collection & Research, European Journal of Jewish Studies, Vol. 3 No. 1 (2009), pp. 1-17. (with Yuval Harari).

95. “Cast Thy Bread Upon the Waters: Between Sephardic Proverbs and a the Hebrew Caninic Source”, Languages and Literatures of Sephardic and Oriental Jews, (ed. David Bunis), Misgav Yerushalayim, & Bialik Institute, Jerusalem, 2009, pp. 277-306.

96. "אישה-ילדה, ילדה-אישה: גוף, דימוי עצמי, משפחה וזיכרון בנרטיבים של ניצולות שואה מיוון", איל פריזינטי: מחקרים בתרבות יהודי ספרד, בעריכת תמר אלכסנדר, יעקב בן טולילה ואליעזר פאפו, 4 (2010), עמ' 11–29.

97. "'העין רואה והנשמה חומדת', גלויות מסלוניקי היהודית", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז, (תשע"א) עמ' 183–230. (עם שלום צבר וגילה הדר)

98. "אכול לפני שיאכלוך- זהות, זיכרון ומיגדר בפתגמי מאכלים ספרדיים- יהודיים", חקרי מערב ומזרח, לשונות, ספרויות ופרקי תולדה מוגשים ליוסף שטרית, בעריכת יוסף טובי ודניס קורזון, אוניברסיטת חיפה, מתנאל, כרמל, חיפה תשע"א עמ' 365–398

99. "דמותו של בלעם כמכשף במדרש מעם לועז", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי ומחקרי ירושלים בספרות עברית, מרקמים: תרבות, ספרות, פולקלור לגלית חזן רוקם בעריכת הגר סלמון ואביגדור שנאן, (תשע"ג), עמ' 211–225

100. "קארה די פ'לור [פנים של פרח]: עיצוב דמויות הנשים ב"קופלאס די יוסף הצדיק" מאת אברהם טולידו", בתוך: מחברות ליהודית: קובץ מחקרים מוגש לפרופ' יהודית דישון, (בעריכת אפרים חזן ושמאל רפאל), רמת-גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, (תשע"ג), עמ' 311 - 323

101 . "Elias Canetti –A Sephardi, Cosmopolitan in Vienna" Sefarad an der Donau, Lengua y literatura de los sefardíes en tierras de los Habsburgo ,(eds.( Michael Studemund Halevy, Christian Liebl, Ivana Vucina Simovic, Tirocinio, Barcelona 2013, pp. 361-370

102. "סיפורי אלכסנדר מוקדון במדרש מעם לועז", אסיף ליסיף, ספר יובל לכבוד עלי יסיף, בעריכת: נילי אריה ספיר, צפי זבה אלרן, טובה רוזן ודוד רוטמן. סדרת תעודה של בית הספר למדעי היהדות עש רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב. כרך כז (תשע"ו) (בדפוס)

103 . "The Bible as a Source for Sephardic Folk Literature" Eric Ziolkowski, (ed), The Bible in Folklore Worldwide, vol. 1 [of 2]: A Handbook of Biblical Reception in Jewish, European Christian, and Islamic Folklores ,Berlin, De Gruyter, forthcoming 2015].

104 "Las Leyendas de Rambán (Nahmánides) : aspectos literarios y sociales", Memorial Book for Yom Tov Assis vol. 2 , Hispania Judaica Bulletin 12, )2015) (in press)

105 . "Sephardic Oral Culture: Research in Israel", EJJS European Journal of Jewish Studies, Brill, Germany, Special issue on Oral Sephardic Culture, Vol. 9 No. 1 (2015) (in print)

ספר יובלעריכה

  • דמתה לתמר - מחקרים לכבודה של תמר אלכסנדר, איל פריזנטי מחקרים בתרבות יהודי ספרד, ח-ט מכאן כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית טו, אייר תשעה (3 כרכים). עורכים אליעזר פאפו, חיים וייס, יובל הררי, יעקב בן טולילה; מרכז גאון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2015.
פתח דבר עמ 1–5, רשימת פרסומים 7–26,

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תמר אלכסנדר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Pious Sinner - Ethics and Aesthetics in the Medieval Hasidic Narrative, J.C.B. Mohr (Paul Siebeck), Tubingen, 1991, 180 pp.