תנועה ערבית להתחדשות

מפלגה ערבית-ישראלית
המונח "תע"ל" מפנה לכאן. לערך העוסק בתצוגה המציגה מידע מבלי לחסום את ראות המשתמש, ראו תצוגה עילית.

תנועה ערבית להתחדשותערבית: الحركة العربية للتغيير) או בראשי תיבות תע"ל, היא מפלגה לאומית ערבית בישראל שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת ה-14 על ידי אחמד טיבי.

תנועה ערבית להתחדשות
الحركة العربية للتغيير
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים אחמד טיבי
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת שמאל ערבית-ישראלית
אידאולוגיות לאומיות ערבית[1][2][3][4]
קידום האינטרסים של ערביי ישראל[5]
פתרון שתי המדינות[6][7]
כנסות חמש עשרה ואילך
אותיות נ
שיא כוחה 3 מנדטים (2020)
שפל כוחה מנדט אחד
רשימה פוליטית

חד"ש-תע"ל (2003–2006, 2019, 2022–)

רע"ם-תע"ל (2006–2015)

הרשימה המשותפת (2015–2019, 2019–2022)
נוצרה מתוך בל"ד
מיקום במפה הפוליטית שמאל[8][9][10]
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
1 / 120
www.a-m-c.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

 

בבחירות לכנסת ה-14 הוקמה תע"ל בשם "האיחוד הערבי" והתמודדה לכנסת אך פרשה לפני הבחירות, ולמרות זאת קיבלה 2,087 קולות.

לקראת הבחירות לכנסת ה-15 התאחדה מפלגת האיחוד הערבי, שבינתיים שינתה את שמה לתע"ל, עם מפלגת בל"ד לרשימה אחת. הרשימה זכתה ל-2 מנדטים: עזמי בשארה, יו"ר מפלגת בל"ד ואחמד טיבי, יו"ר מפלגת תע"ל, אך במהרה התפלגה לשתי סיעות נפרדות: בל"ד ותע"ל.

בבחירות לכנסת ה-16 התאחדה תע"ל עם חד"ש ברשימת חד"ש-תע"ל, כשטיבי שובץ במקום השני ברשימה ונבחר לכנסת. בבחירות לרשויות המקומית בשנת 2003 התמודדה המפלגה בשתי מועצות בלבד, שבכל אחת מהם קיבלה מנדט אחד למועצת העירייה. בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה תע"ל עם רע"ם, ברשימת רע"ם-תע"ל, כאשר טיבי משובץ במקום השני ברשימה ונבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 בחרה תע"ל את אחמד טיבי להמשיך לכהן כיו"ר המפלגה, את אוסאמה סעדי למקום השני, את רסאן עבדאללה למקום השלישי ואת אעתימאד קעדאן במקום הרביעי. הרשימה המשיכה באיחודה עם רע"מ ברשימת רע"ם-תע"ל, כאשר טיבי נשאר במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18.

גם לקראת הבחירות לכנסת ה-19 נשמרה השותפות בין המפלגות השונות, וטיבי נותר במקום ה-2 של הרשימה המשותפת שנקראה רע"מ-תע"ל-מד"ע.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים רצה תע"ל לכנסת במסגרת הרשימה המשותפת, ששילבה בתוכה את כלל המפלגות הערביות בכנסת. יחד עם תע"ל רצו ברשימה זו המפלגות חד"ש, בל"ד ורע"ם. בבחירות השיגה הרשימה המשותפת 13 מנדטים, ולראשונה נבחרו שני חברי כנסת מטעם תע"ל - אחמד טיבי ואוסאמה סעדי. במסגרת הסכם רוטציה ברשימה המשותפת, בפברואר 2018 נכנס לכנסת נציג נוסף מטעם תע"ל - ואאל יונס.

ב-8 בינואר 2019 הודיע אחמד טיבי, יו"ר המפלגה, על פיצול מהרשימה המשותפת ומאוחר יותר על ריצה יחד עם מפלגת חד"ש ברשימה אחת - חד"ש-תע"ל בהנהגה משותפת של יו"ר תע"ל אחמד טיבי ויו"ר חד"ש איימן עודה.[11] בהמשך בחרה המפלגה את מועמדיה בבחירות לכנסת העשרים ואחת: אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, סונדוס סאלח, ואאל יונס וחאלד חסונה.[12] בבחירות קיבלה הרשימה 6 מנדטים ולכנסת העשרים ואחת נכנסו שני נציגים של תע"ל.

בבחירות לכנסת ה-22 וה-23 התמודדה תע"ל במסגרת הרשימה המשותפת, שקיבלה 13 מנדטים בכנסת ה-22 ובכנסת ה-23 עלתה ל-15 מנדטים ותע"ל הצליחה להכניס נציגה שלישית לכנסת, סונדוס סאלח.

בבחירות לכנסת ה-24 מפלגת רע"מ החליטה לפרוש מהרשימה המשותפת ונציגי תע"ל שובצו במקומות 2, 5 ו-10 (טיבי, סעדי וסאלח בהתאמה) ברשימה המאוחדת. הרשימה קיבלה 6 מנדטים והכניסה שני נציגים לכנסת (טיבי וסעדי).

ביום הגשת הרשימות לבחירות לכנסת ה-25, למרות מאמצי גישור, מפלגת בל"ד החליטה לפרוש מהרשימה המשותפת ותע"ל הגישה רשימת מועמדים יחד עם חד"ש. תע"ל שיבצה מועמדים במקומות 2, 6, 8, 10 ו-15 (טיבי, סמיר בן סעיד, אעתימאד קעדאן, אחמד שוקיר וזיאד עווידה בהתאמה). חבר הכנסת אוסאמה סעדי הודיע על פרישה מהחיים הפוליטיים לקראת הגשת הרשימות.

אידאולוגיה עריכה

מטרות המפלגה הן:

מוסדות המפלגה עריכה

רשימת המפלגה לכנסת נקבעת על ידי 175 חברי הוועידה הכללית של המפלגה.[14]

נציגי המפלגה בכנסת עריכה

ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
כנסת חברי כנסת הערות
מועמדים לכנסת ה-14 תחת השם האיחוד הערבי מועמדים: אחמד טיבי, אוסאמה סעדי הרשימה התמודדה בשם "האיחוד הערבי", זכתה באלפי קולות ונותרה מחוץ לכנסת ה-14
הכנסת ה-15 (1999) במסגרת בל"ד מנדט אחד: אחמד טיבי הסיעה הוקמה ב-21 בדצמבר 1999 עם פרישתו של אחמד טיבי מבל"ד.
הכנסת ה-16 (2003) במסגרת חד"ש-תע"ל מנדט אחד (מתוך 3 לרשימה כולה): אחמד טיבי
  • רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי חד"ש, ראו כאן.
  • ב-7 בפברואר 2006 פרש טיבי מהסיעה המשותפת והקים את סיעת היחיד תע"ל.
הכנסת ה-17 (2006) במסגרת רע"ם-תע"ל מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): אחמד טיבי רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי רע"ם, ראו כאן.
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת רע"ם-תע"ל מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): אחמד טיבי רשימת מועמדים מלאה, הכוללת גם את מועמדי רע"ם, ראו כאן.
הכנסת ה-19 (2013) במסגרת רע"ם-תע"ל-מד"ע מנדט אחד (מתוך 4 לרשימה כולה): אחמד טיבי רשימת מועמדים מלאה, הכוללת את מועמדי רע"מ ומד"ע, ראו כאן
הכנסת ה-20 (2015) במסגרת הרשימה המשותפת1 1–2 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי2, ואאל יונס3
  1. ב־9 בינואר 2019 התפלגה המפלגה מסיעת הרשימה המשותפת והקימה סיעת יחיד, תע"ל.
  2. ב־18 בספטמבר 2017 התפטר אוסאמה סעדי מהכנסת במסגרת הסכם הרוטציה ברשימה המשותפת. במקומו נכנס לכנסת אבראהים חג'אזי ממפלגת רע"ם.
  3. ב־9 בפברואר 2018 נכנס ואאל יונס לכנסת, עקב התפטרותו של יוסף עטאונה, ממפלגת חד"ש, במסגרת הסכם הרוטציה ברשימה המשותפת. ב-10 באוגוסט 2018 ואאל יונס התפטר ובמקומו נכנסה ניבין אבו רחמון ממפלגת בל"ד במסגרת הסכם רוטציה.
הכנסת ה-21 (אפריל 2019) במסגרת חד"ש-תע"ל 2 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי
הכנסת ה-22 (ספטמבר 2019) במסגרת הרשימה המשותפת 2 מנדטים (מתוך 13 לרשימה כולה): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי
הכנסת ה-23 (2020) במסגרת הרשימה המשותפת 3 מנדטים (מתוך 15 לרשימה כולה): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי, סונדוס סאלח
הכנסת ה-24 (2021) במסגרת הרשימה המשותפת 2 מנדטים (מתוך 6 לרשימה כולה): אחמד טיבי, אוסאמה סעדי

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ McKernan, Bethan; Kierszenbaum, Quique (2022-10-25). "'One seat could make the difference': Arab parties rally for votes in Israeli election". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-31.
  2. ^ The political odyssey of Ayman Odeh, Fathom
  3. ^ Alex Lederman, Knesset Elections 2021: A Guide to Israel's Political Parties, Israel Policy Forum, ‏2021-03-10 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ Arab Politics in Israel: A Balance Sheet of Five Knesset Elections (2019–2022) and the Challenges of the Future, en.idi.org.il, ‏2022
  5. ^ Arab Movement for Renewal (Ta'al) Political Party, www.jewishvirtuallibrary.org
  6. ^ Hadash-Ta'al, Israel Policy Forum (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Arab-Israeli MK: In case of one-state solution, I would be prime minister, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2017-02-16 (באנגלית)
  8. ^ Khoury, Jack (2020-11-26). "Internal rift over potential collaboration with Netanyahu threatens to sink Arab party". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2024-03-31.
  9. ^   James Rothwell, ‏Israeli far-Right leader handed top government security job, The Telegraph, 26 November 2022
  10. ^ Tofi Stoler and Adi Pick, Netanyahu’s Likud One Seat Behind Gantz’s Blue and White Party, CTECH - www.calcalistech.com, ‏2019-09-18
  11. ^ עמית סגל, ‏בחירות 2019 | אחמד טיבי פורש מהרשימה המשותפת, באתר ‏מאקו‏, 8 בינואר 2019
  12. ^ דני זקן, ‏תעל בחרה את חמשת המקומות הראשונים ברשימה לכנסת, באתר גלובס, 15 בפברואר 2019
  13. ^ אתר האינטרנט הרשמי של תע"ל (בערבית)
  14. ^   יהונתן ליס, מות הפריימריז: המפלגות בוחרות לא לבחור, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2014