תניא רבתי
תניא או תניא רבתי הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא.
 | |
| הדף הראשון במהדורת מנטובה ה'רע"ד (1514) של הספר. המילה תניא מודגשת ומעוטרת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא או רב ישעיה בר אבא מרי |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | הלכה |
| הוצאה | |
| שנת הוצאה | 1514 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 000825536, 001780407, 001934196, 003028313, 001934207, 001934180 |
שם הספר נקבע בפי העם בשל המילה הראשונה בספר, הפותח בציטוט ברייתא: "תניא היה רבי מאיר אומר...".
מחבר הספר ותוכנועריכה
כאמור חיבור הספר מיוחס[1] לרבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא ממשפחת הענוים, כפי שכתוב בגוף הספר באחת ההלכות: "פעם אחת הייתי אני יחיאל הסופר..."[2].
אך יש מי שיחס את כתיבתו לרב ישעיה בר אבא מרי, שחי בתקופת הריב"ש[3].
תוכן הספר הוא דינים ומנהגים לכל השנה, מחולקים למאה סימנים. יש מהחוקרים הסבורים כי רבים מהדינים בספר הם קיצור של ספר שבלי הלקט שחיבר צדקיה בן אברהם הרופא. לדעת הרב ישראל בראון, עורך מהדורת תניא רבתי בהוצאת מוסד הרב קוק, 'תניא רבתי' הוא לא קיצור של שבלי הלקט, אלא שני הספרים נכתבו על ידי שני תלמידים שלמדו בבית מדרשו של הריבב"ן, ושניהם ציטטו את הריבב"ן, ולכן קטעים רבים בספרים חופפים[4].
קישורים חיצונייםעריכה
- "תַּנְיָא", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 281, באתר HebrewBooks
- ישראל בראון (מהדיר), מבוא לתניא רבתי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשע"א. עמ' 1–34, באתר אוצר החכמה
- מהדורות של הספר
- תניא, מנטובה ה'רע"ד, באתר HebrewBooks
- תניא, קרימונה ה'שכ"ה, באתר HebrewBooks
- תניא רבתא, זולקווא תק"ס, באתר HebrewBooks
- תניא רבתא, סדילקוב תקצ"ו, באתר HebrewBooks
- תניא רבתי עם ביאור מהרש"ה, כולל מבוא. שמעון הורוביץ, ורשה תרל"ט, באתר HebrewBooks
- ישראל בראון (מהדיר), תניא רבתי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשע"א, באתר אוצר החכמה
- תניא רבתי, באתר OCLC (באנגלית)
