תניית פטור[1]אנגלית: Disclaimer) היא כל הצהרה שכוונתה להגביל את היקף הזכויות והחובות של צדדים אשר ביניהם יחסים משפטיים מוכרים. בניגוד למונחים משפטיים אחרים, תניית פטור בדרך כלל מצביעה על מצבים בהם יש מידה של אי-ודאות, ויתור על זכויות, או סיכון.

תניית פטור עשויה להצביע על תנאים שהתקבלו בהסכמה הדדית בין הצדדים ותנאים שהם חלק מחוזה בין הצדדים. תניית פטור עשויה אף להיות מופנית כלפי הציבור הרחב (או מגזר מסוים של הציבור), זאת כדי לעמוד בחובת הזהירות שחייב צד אחד לאחר, על מנת למנוע סיכונים בלתי סבירים של פגיעה או נזק. מטרתן של חלק מתניות הפטור היא להגביל את החשיפה לנזקים אף לאחר שנזק כלשהו כבר נגרם. בנוסף, חלק מתניות הפטור מייצגות מקרים בהם קיים ויתור מרצון על זכות או חובה שחבים לצד שכנגד.

לא קיימת גרסה אחידה לתניות פטור ואלה מגוונות מאוד בניסוחיהן. ניסוחן עשוי להיות פועל יוצא של הנושא בו הן עוסקות ושני הצדדים לתנייה. עם זאת, קיימים מצבים בהם תניות הפטור אחידות מאוד בניסוחן, כגון תניות הנדרשות על פי תקנות חוקיות או תקנים של תעשייה מסוימת.

קיומה של תניית פטור בין צדדים להם יחסים משפטיים מחייבים, אינה בהכרח מבטיחה כי התנאים המפורטים בתניית הפטור יוכרו ויאכפו במקרה של סכסוך משפטי בין הצדדים. בפתרון סכסוך משפטי בין הצדדים עשויים להיות שיקולים משפטיים נוספים על פיהם לא תוכר תניית הפטור, או יוכרו רק חלקים ממנה.

דיני נזיקין

עריכה

בתחום דיני הנזיקין תניית פטור היא הצהרה המכחישה את אחריות המצהיר, ואשר נועדה למנוע חבות נזיקית למעשים או מחדלים מסוימים. תניות פטור באות לעיתים קרובות כדי למנוע את תוצאותיהן של טענות בדבר עוולת רשלנות בנזיקין. המשקל הראוי לטענה בדבר תניית פטור נתונה לסמכותו של בית המשפט וזו תוכרע בין השאר לאור השאלה האם החוק מתיר בנסיבות המיוחדות את קיומה של תניית הפטור והאם המעשים או המחדלים המיוחסים למזיק נופלים תחת הנסיבות המתוארות בתניית הפטור.

תניית פטור עשויה להופיע כאחת מן התניות בחוזה הנכרת בין המצהיר על התניה לבין צד אחר. תניות פטור מסוג זה מצויות למשל בין התנאים שאותם צריך לאשר רוכש תוכנה בעת התקנתה על המחשב. אחת מתניות הפטור המופיעות לרוב בין תנאי החוזה השונים להתקנת תוכנה במחשב, מצהירה כי יצרן התוכנה ומשווקה פטורים מכל אחריות לכל נזק שהתוכנה עלולה לגרום לתוכנות אחרות המותקנות על המחשב או לחומרה. על ידי סימון התיבה: "אני מסכים", מאשר מתקין התוכנה כי הוא מסכים, בין היתר, לתניית פטור זו כחלק מן החוזה הנכרת בין רוכש התוכנה לבין היצרן.

במשפט המקובל תניות פטור עשויות אף להיות תקפות כחלק מתנאי רישיון או היתר להיכנס לתחומי מקרקעין. המחזיק בקרקע חב חובת זהירות כלפי הנכנסים ברשות למקרקעיו. על ידי הצבת שילוט בכניסה לשטח הקרקע, כגון "המבקרים במתחם זה עושים זאת על אחריותם הבלבדית", המחזיק עשוי להצליח למנוע תביעות נזיקין של מבקרים על נזקי גוף או רכוש שנגרמו להם בגלל מפגעים בטיחותיים במתחם. בניתוח משפטי שונה מעט, אך המוביל לאותה מסקנה, ניתן לטעון כי הצבת שלט האזהרה והפטור מאפשרת לנכנס לקרקע ליטול על עצמו סיכון מרצון ובהסכמה ומשעשה כך, אין המחזיק במקרקעין חב בחובת זהירות על סיכון כזה שהתממש.

קיימות מדינות שונות המגבילות בחוק את תוקפן של התניות הפטור. כך למשל, במדינת ישראל, סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, קובע כי: "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן - תנאי מקפח)." וכי חזקה ש"תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהייתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהייתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי" הוא תנאי מקפח[2]

ספרות

עריכה

סופרים רבים, בתחום הספרות העלילתית, נוהגים להקדים לסיפוריהם תניית פטור המצהירה, בגרסה כזו או אחרת, כי: "כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות המתוארות בסיפור זה ובין המציאות הוא מקרי בהחלט". בהצהרה זו מנסה הסופר והמוציא לאור למנוע ניסיונות להגשת תביעות בגין לשון הרע. בתחום ספרות חובבים נוהגים מחברים רבים להקדים לסיפוריהם תניית פטור ולפיה המחבר אינו מפיק רווח מן הפרסום וכי כל זכויות היוצרים על הדמויות המתוארות בעלילה שייכות ליוצרן המקורי.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תניית פטור בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ מילון הדין האזרחי של האקדמיה ללשון העברית קובע את המונח "הַצְהָרַת אִי-אַחְרָיוּת".
  2. ^ חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, סעיף 4(1).