תסמונת אנגלמן

תסמונת אנגלמן (Angelman Syndrome או AS) היא הפרעה נוירו-גנטית נדירה, ששכיחותה היא כאחת מתוך 15,000 עד 30,000 לידות. התסמונת תוארה לראשונה בשנת 1965 על ידי הרופא הבריטי הארי אנג'למן ומכאן קיבלה את שמה.

תסמונת אנגלמן
תחום גנטיקה רפואית עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D017204
סיווגים
ICD-11 LD90.0 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ציור של ילד החולה בתסמונת, מעשה ידיו של ג'ובאני פראנצ'סקו קארוטו

ברוב המקרים, התסמונת נגרמת ממחיקה או ממוטציה בגן UBE3A, המצוי בכרומוזום 15 שמקורו אימהי. באופן תקין, הגן האבהי מושתק באזורים מסוימים במוח, ולכן כאשר הגן מהאם פגום או חסר – אין כלל ביטוי לחלבון התקין, מה שגורם להפרעה בתפקוד העצבי התקין.[1]

תסמונת אנגלמן מאופיינת בעיכוב התפתחותי חמור, מוגבלות שכלית, ליקויים חמורים בדיבור, קשיים בשיווי המשקל, פרכוסים, הפרעות שינה והתנהגות ייחודית הכוללת צחוק תכוף, שמחה בולטת ונטייה למגע חברתי חם[2]. לעיתים ניכרים גם מאפיינים חיצוניים כמו פה רחב, לשון בולטת וגון עור בהיר.

האבחנה בתסמונת נעשית בדרך כלל בגיל הרך באמצעות בדיקות גנטיות מתקדמות, אך במקרים מסוימים היא מתבצעת רק בגיל מאוחר יותר, כאשר מופיעים תסמינים נוירולוגיים או איחור התפתחותי מובהק.[1]

הטיפול בתסמונת אינו מרפא, אך כולל גישות רב-תחומיות: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, טיפולי תקשורת תומכת וחלופית וכן טיפול תרופתי לשליטה בפרכוסים ובהפרעות שינה.

תיאור התסמונת

עריכה

הסובלים מתסמונת אנגלמן מציגים מגוון תסמינים נוירולוגיים והתפתחותיים. התסמונת מתאפיינת במוגבלות שכלית התפתחותית, ליקויים חמורים בדיבור וקשיים ברכישת שפה, בעיות בשיווי המשקל, רעידות בגפיים, הפרעות שינה ונטייה להיפראקטיביות. שכיחים פרכוסים, איחור כללי בהתפתחות הילדות, ולעיתים חוסר יכולת ללכת או אילמות. במקרים נדירים דווח גם על עיוורון מלא.[1]

לתסמונת יש מאפיינים חיצוניים אופייניים, בהם מבנה פנים הכולל פה רחב, לשון בולטת, מצח רחב וגון עור בהיר. בשל מנח הגוף הייחודי ותנועות לא שגרתיות, נקראה התסמונת בעבר גם "תסמונת הבובה השמחה" (Happy Puppet Syndrome), אם כי כיום פחות נפוץ שימוש בכינוי זה.[3]

וריאציות גנטיות

עריכה

הביטוי הקליני של התסמונת נובע ממספר מנגנונים גנטיים אפשריים, וניתן לחלק את הלוקים בה לארבע קבוצות עיקריות:

  • מחיקה כרומוזומלית (70% מהמקרים): מחיקה של קטע DNA בכרומוזום 15 שמקורו מהאם. מכיוון שהגן מהאב מושתק, לא מתרחש ביטוי של הגן UBE3A.
  • מוטציה ב־UBE3A (כ־5%): מוטציה נקודתית בגן UBE3A, אשר פוגעת בפעילות התקינה של חלבון האוביקוויטין – חלבון שתפקידו לפרק חלבונים לא תקינים כחלק ממחזור התא התקין.
  • איגוד חד־הורי מהאב (Paternal Uniparental Disomy): מצב נדיר שבו שני עותקי כרומוזום 15 מגיעים מהאב, ואילו תרומת האם חסרה – מצב הגורם להשתקה מלאה של הגן.
  • החתמה גנטית פגומה (Imprinting Defect): עותק כרומוזום 15 שמקורו מהאם "מוחתם" באופן זהה לעותק מהאב, ולכן אינו מתבטא גנטית.

התסמונת ההפוכה, הנובעת ממנגנון גנטי דומה אך בכיוון הפוך (כלומר, פגיעה בביטוי הגנטי מצד האב) היא תסמונת פראדר וילי.

שיטות טיפול

עריכה

לתסמונת אנגלמן אין כיום טיפול מרפא, אך קיימות שיטות טיפול תומכות שמטרתן לשפר את איכות החיים של המטופלים ולהתמודד עם תסמיני התסמונת.[1]הטיפול הוא רב-תחומי, וכולל לרוב שילוב של:

  • פיזיותרפיה, במטרה לחזק את השרירים ולשפר את היציבה, ההליכה והקואורדינציה.
  • ריפוי בעיסוק, שמסייע בפיתוח כישורי יומיום, תפקוד עצמי ומוטוריקה עדינה.
  • טיפולי תקשורת, הכוללים שימוש בתקשורת תומכת וחלופית, כגון סמלים, לוחות תקשורת או מכשירים אלקטרוניים, מאחר שרבים מהלוקים בתסמונת אינם מדברים כלל.
  • טיפול תרופתי בפרכוסים, לרבות שימוש בתרופות נוגדות אפילפסיה, בהתאם לחומרת ההתקפים.
  • טיפול בהפרעות שינה, שכולל תרגול היגיינת שינה ולעיתים גם טיפול תרופתי.
  • תמיכה פסיכולוגית והדרכת הורים, במטרה לעזור למשפחה בהתמודדות הרגשית ובהבנת צורכי הילד.[3]

נעשים ניסיונות מחקריים לפתח טיפולים חדשניים המבוססים על עריכה גנטית והפעלת הגן המושתק של האב, אך טיפולים אלו עדיין בשלבים ניסיוניים ואינם זמינים לשימוש קליני.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא תסמונת אנגלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 Aditi I. Dagli, Jennifer Mathews, Charles A. Williams, Angelman Syndrome, Seattle (WA): University of Washington, Seattle, 1993
  2. ^ Angelman Syndrome תסמונת אנגלמן | מחלות גנטיות נדירות בישראל, באתר מכון ויצמן למדע
  3. ^ 1 2 העמותה הישראלית לתסמונת אנגלמן, באתר www.angelman.co.il

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.