פתיחת התפריט הראשי

תסמונת גילברט (לעיתים ז'ילבר; מאנגלית: Gilbert's syndrome) היא הפרעה תורשתית המתבטאת ברמה גבוהה מהרגיל של בילירובין בדם (היפרבילירובינמיה), שעשויה לגרום להופעת תסמינים של צהבת קלה אשר אינה דורשת טיפול. ההפרעה נגרמת עקב ליקוי באנזים גלוקורונילטרנספרז אשר נמצא בכבד ותפקידו לצמד בילירובין ומולקולות ליפופיליות אחרות למולקולת סוכר, מה שמעלה את מסיסותן ומאפשר את פינוין באמצעות הכבד דרך מיץ המרה אל הצואה. כתוצאה מפעילותו הירודה של האנזים, הבילירובין אינו מתפנה מספיק מהר מהגוף ורמתו בדם עולה כך שלעיתים יש צהבת קלה. פרט לכך לא נמצאו תסמינים נוספים.

תסמונת גילברט
Bilirubin.svg
בילירובין
שם בלועזית

Gilbert's syndrome
Gilbert-Meulengracht syndrome

בר"ת GS
סיווג
 ‑ ICD-10 E80.4
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 178841 עריכת הנתון בוויקינתונים
DiseasesDB 5218
MeSH D005878
OMIM 143500
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אפקט קרדיו-וסקולרי - מספר מחקרים מצאו ירידה משמעותית בסיכון למחלת לב כלילית ולטרשת עורקים באנשים עם תסמונת גילברט. תוצאות אילו אוששו גם במטה-מחקרים.

התסמונת תוארה לראשונה בשנת 1901 על ידי גסטרואנטרולוג צרפתי בשם אוגוסטן ניקולא ז'ילבר, ונקראה על שמו.

ההפרעה קיימת אצל כ-5% מהאוכלוסייה.

ראו גםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.