תסמונת האוזן המוזיקלית
תסמונת האוזן המוזיקלית (Musical ear syndrome - MES) מתארת מצב שנראה אצל אנשים הסובלים מאובדן שמיעה וכתוצאה מכך מפתחים הזיות שמיעתיות. תסמונת זו נקשרה גם עם הזיות מוזיקליות, שהיא סוג מורכב של הזיות שמיעתיות בהן אדם עלול לחוות מוזיקה או צלילים שנשמעים ללא מקור חיצוני[1]. ניתן להשוות את תסמונת זו לתסמונת שארל בונה (הזיות ראייה אצל אנשים לקויי ראייה)[2] והיו שהציעו לכלול תופעה זו תחת אבחנה זו[3].
גורמים עריכה
הוצע שדרך תופעת השחרור, תסמונת האוזן המוזיקלית נגרמת כתוצאה מרגישות יתר בקליפה השמיעתית בעקבות חסך חושי, שבא בעקבות אובדן חוש השמיעה[4]. הפערים ביכולות השמיעתיות "מפוצים" על ידי המוח המשלים פיסות מידע – במקרה הזה קטעי מוזיקה. מצב דומה ניתן לראות במקרי שבץ מוחי בקליפה הראייתית, בה החסך החושי והפגם בשדה הראייה מפוצים על ידי המוח באמצעות השלמת נתונים חזותיים. ההזויות השמיעתיות לרוב אינן לא נעימות, אך עלולות לגרום לחוסר נוחות בעקבות אופיהן המתמשך והמתמיד. תופעה נוספת בקרב סובלים מהתופעה היא היסטוריה של טיניטוס [5].
בדיקות כגון דימות תהודה מגנטית (MRI), טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ואלקטרואנצפלוגרם (EEGs) עשויות להצביע על סממנים, אך רק לעיתים נדירות יראו פתולוגיה רצינית. מגוון רחב של גורמים צריכים להילקח בחשבון, כאשר מחפשים גורמים שיכולים להביא לאבחון תופעת האוזן המוזיקלית[6]. גורמים אלו יכולים לכלול פגיעה פיזית בראש, ותופעות לוואי של תרופות וחומרים כגון נוגדי דיכאון, אלכוהול, מריחואנה, פרוקאין, או הרדמה כללית[7].
טיפול עריכה
בהתחשב באופי הלא ידוע של תסמונת האוזן המוזיקלית, הטיפול תלוי במידה רבה על בסיס אישי למטופל. הטיפולים יכולים להשתנות בהיקפם, החל מחיזוק הביטחון העצמי ועד לטיפולים תרופתיים[1]. טיפולים תרופתיים כגון תרופות אנטי-פסיכוטיות, בנזודיאזפינים או תרופות אנטי-אפילפטיות נמצאו כיעילות, אך ישנן רק עדויות מועטות לכך. מעבר לסטרואיד פרדניסולון (אנ') לאחר טיפול ידי סטרואיד בטאמתסון (אנ') שהוביל להופעת תסמונת האוזן המוזיקלית, נמצא כיעיל בהקלת התסמינים. שימוש בדונפזיל, ממשפחת מעכבי אצטילכולין אסטראז, נמצא גם כן כיעיל בטיפול בתסמונת האוזן המוזיקלית[6][7]. עם זאת, לא נייתן ליישם שיטות אלה כאמצעי טיפול כלליים, בגלל האטיולוגיה האישית שגורמת לתופעה אצל כל חולה. מעבר לטיפול תרופתיים, ניתן לטפל בתסמונת האוזן המוזיקלית באמצעות שתל שבלולי, האזנה לשירים שונים ממקור חיצוני, או על ידי ניסיון מודע להוציא את ההזיות מהתודעה, זאת על פי חומרת התופעה[8]
אוכלוסיות עריכה
הופעת תסמונת האוזן המוזיקלית נמצאה בהימצאות גבוהה בקרב אנשים עם לקות שמיעה, באנשים עם חירשות נרכשת, או בקרב סובלים מטנטון[4]. אף על פי שהסיבה המדויקת אינה ידועה, שוער כי תאוריית תופעת השחרור תקפה בתופעת האוזן המוזיקלית. לפי תופעת השחרור, אנשים עם חירשות נרכשת עלולים לחוות הזויות שמיעתיות בגלל החסך בגירוי שמיעתי, שיכול לאפשר למוח לפרש צלילים פנימיים כחיצוניים ולהשלים פיסות מידע חסרות[9].
ההזיות השמיעתיות נבדלות מאלו הנחוות בפסיכוזה, אם כי ייתכן שקיימת חפיפה מסוימת. ההבחנה החשובה ביותר בין התופעות היא ההבנה כי ההזיות השמיעתיות אינן אמיתיות. תיתכן מידה מסוימת של מחשבת שווא לגבי אמיתות ההזיות, אך תימצא דרגה מסוימת של תובנה. תסמינים נוספים המקושרים לפסיכוזה, בייחוד הזיות שאינן שמיעתיות, לא ימצאו בקרב אנשים עם תסמונת האוזן המוזיקלית.
היסטוריה עריכה
אף על פי שהזיות מוזיקליות ותסמונת האוזן המוזיקלית הופכות למוכרות בקרב מומחים רק בעשורים האחרונים, ישנם מקרים היסטוריים שתיארו את התסמינים של תופעה זו. נכתב כי המלחין רוברט שומאן שמע יצירות מוזיקליות שלמות בראשו, מהן שאב השראה ליצירות המוזיקליות שלו. בהמשך חייו של שומאן תופעה זו הלכה והתמעטה, רק לתו בודד שנוגן ללא הפסקה בראשו[8]. הסברים חלופיים לתסמינים אלו הם תחלואתו בעגבת או הרעלת כספית שנגרמה מהטיפול בעגבת. בנוסף, המלחין הרוסי דמיטרי שוסטקוביץ' תועד כאדם שחווה הזיות מוזיקליות, בעקבות הסרת רסיסים מגולגולתו[8].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Cakmak, M. A., Sahin, S., Çinar, N., & Karsidag, S. (2016). Frequently Seen But Rarely Diagnosed: Musical Ear Syndrome/Sik Görülen Ancak Nadir Konan Bir Tani: Müzikal Kulak Sendromu. Noro-Psikyatri Arsivi, 53(1), 91.
- Van Ranst, A., Keereman, V., Hemelsoet, D., & De Herdt, V. (2017). Sensory deafferentation syndromes: a case of Charles Bonnet and musical ear syndrome. Acta Neurologica Belgica, 117(3), 769-770.
- Gordon, A. G. (1997). Do musical hallucinations always arise from the inner ear?. Medical hypotheses, 49(2), 111-122.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 Bhatt, Y.M.; de Carpentier, J.P, "Musical Hallucination Following Whiplash Injury: Case Report and Literature Review", The Journal of Laryngology & Otology
- ^ Berrios GE, Brook P, "The Charles Bonnet Syndrome and the Problems of Visual Perceptual Disorder in the Elderly", Age and Ageing
- ^ Yuksel FV, Kisa C, Aydemir C, Goka E, "Sensory deprivation and disorders of perception", The Canadian Journal of Psychiatry
- ^ 1 2 Goycoolea M, Mena I, Neubauer S, "Spontaneous musical auditory perceptions in patients who develop abrupt bilateral sensorineural hearing loss. An uninhibition syndrome?", Acta Oto-Laryngologica
- ^ Berrios GE, "Musical hallucinations. A historical and clinical study", British Journal of Psychiatry
- ^ 1 2 Zilles, D.; Zerr, I.; Wedekind, D., "Successful Treatment of Musical Hallucinations with the Acetylcholinesterase Inhibitor Donepezil", Journal of Clinical Psychopharmacology
- ^ 1 2 Kanemura, S.; Tanimukai, H.; Tsuneto, S., "Can 'Steroid Switching' Improve Steroid-Induced Musical Hallucinations in a Patient with Terminal Cancer?", Journal of Palliative Medicine
- ^ 1 2 3 Sacks, Oliver, Musicophilia: Tales of Music and the Brain, New York: Vintage Books, 2008
- ^ Aziz, V.M.; Asaad, M., "Musical Hallucination in Acquired and Pre-Lingual Deafness", International Psychogeriatrics
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.