פתיחת התפריט הראשי

תסמונת קורנליה דה לאנגה (מכונה גם תסמונת בוכמן דה לאנגה, בקיצור CdLS) היא הפרעה גנטית מולדת הקשורה ככל הנראה לפגם בכרומוזום 5 בגן NIPBL. סימניה הבולטים ביותר של התסמונת הם מוגבלות שכלית התפתחותית ובעיות קוגניטיביות נוספות, תווי פנים ייחודיים ובעיות אסתטיות נוספות, מתח שרירי-שלד גבוה מדי ומום בלב.

תסמונת קורנליה דה לאנגה
Eli CDLS.JPG
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 942792 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D003635, D003635
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תסמונת מולדת זו תוארה לראשונה על ידי ד"ר וינפריד רוברט קלמנס בראכמן (Winfried Robert Clemens Brachmann) בשנת 1916, ולאחר מכן על ידי ד"ר קורנליה דה לאנגה בשנת 1933, שעל שמה היא קרויה.

תוכן עניינים

מופע קליניעריכה

מאפיינים הקשורים בתפקוד התינוק:

מאפיינים אסתטיים:

כמעט במאה אחוז מהלוקים בתסמונת:
מאפיינים אסתטיים אפשריים נוספים:

הפרעות נוספות העשויות להופיע מיד עם הלידה או במהלך הילדות:

הפרעות כתוצאה מפגמים בשרירים ובעצמות:
הפרעות בחישה:
הפרעות קוגניטיביות:

פתופיזיולוגיהעריכה

פתופיזיולוגיה: הגן NIPBL הנמצא בכרומוזום 5 אחראי ליצירת החלבון דלנגין. חלבון זה מבקר פעילות של גנים אחרים המשתתפים בהתפתחות הגפיים, הפנים ואיברים נוספים. מוטציה בגן זה גורמת לפיכך לסימנים הקליניים שתוארו לעיל.

צורת ההורשה של הגן הפגום היא כנראה אוטוזומלית דומיננטית.

אבחון ואבחנות מבדלותעריכה

אבחון: האבחנה של תסמונת קורנליה דה לאנגה מבוססת בעיקר על ממצאים קליניים של גנטיקאי קליני; ובמקרים מסוימים עשויים להיות מאושרים באמצעות בדיקות מעבדה.[1]

במקרים מסוימים ניתן להבחין בחלק מהסימנים בעובר בבדיקת אולטרה סאונד.

אבחנות מבדלות:

טיפול ותוחלת חייםעריכה

המחלה נובעת מלקות בגן ואין לה טיפול מרפא. הטיפול נועד להקל על הסימנים הקליניים:

  • פיזיותרפיה להרפיית השרירים.
  • חינוך מיוחד בשל המוגבלות השכלית ההתפתחותית, ההתפתחותי וקשיי הדיבור.
  • טיפול פרטני במומי לב אם ישנם כאלה.

תוחלת החיים של ילדים אלה היא נורמלית בתנאי שלא נולדו עם מום לב קשה או מום קשה אחר באיברים החיוניים. אך רבים נולדים עם מומים קשים על רקע התסמונת.

שכיחותעריכה

תסמונת זו בעלת מופע אקראי על פי רוב, אך לעיתים ייתכנו כמה מקרים במשפחה אחת. התסמונת מופיעה במידה שווה בזכרים ובנקבות. השכיחות המתוארת של התסמונת היא מקרה אחד ל-10,000-30,000 מקרים. עם זאת, רופאים רבים אינם מודעים לקיום התסמונת ולכן לא מאבחנים אותה, ככל הנראה היא נפוצה יותר משחושבים.

קישורים חיצונייםעריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.


הערות שולייםעריכה