תעוזה
תעוזה (או חוסר מורא) היא ההפך מפחד. להיות נועז מעיד על נכונות לבצע מעשים הכרוכים בסכנה למרות ההפסדים האפשריים.[1]
בהקשר של יחסים חברתיים, אדם נועז עשוי להיות מוכן להסתכן בתחושות קשות כדוגמת בושה או בדחייה במצבים חברתיים, או לכופף את כללי ההתנהגות או הנימוסים המקובלים בחברה לצורך מטרה מסוימת. אדם עם רמות תעוזה גבוהות יכול לבקש כסף באגרסיביות, או לדחוף מישהו בהתמדה למלא בקשה.
המילה "נועז" יכולה לשמש גם כמילה נרדפת ל"חוצפה"; לדוגמה, ילד עלול להיענש על היותו "נועז" משום שהוא מתנהג בחוסר כבוד כלפי מבוגר או על ידי התנהגות לא נאותה.
אטימולוגיה עריכה
המילה תעוזה היא חידוש לשוני של עדיה חורון, מהשורש המקראי והאוגריתי ע־ז־ז.[2][3][4] היא חודשה במשמעות המצומצמת של תעוזה במסגרת שחרור המולדת, אך נפוצה במשמעות הרחבה יותר המוכרת בימינו.[3]
האמיגדלה עריכה
באחד ממחקריו של אנטוניו דמסיו, מתארת S.M, אישה עם נזק חמור באמיגדלה, כיצד פגישה אקראית בפארק כמעט הובילה למותה:[5]
הלכתי לחנות, וראיתי את הגבר הזה יושב על ספסל בפארק. הוא אמר, בואי לפה בבקשה. אז הלכתי אליו. שאלתי אותו מה הוא רוצה. הוא תפס אותי בחולצה, הצמיד סכין לגרון שלי ואמר לי שהוא הולך לחתוך אותי. אמרתי לו – קדימה, תעשה את זה. ואז אמרתי לו שאם הוא לא יהרוג אותי, אני אחזור וארדוף אותו כל ימי חייו.
לא פחדתי. ומשום מה, הוא שחרר אותי. והלכתי הביתה. (צוחקת)
-- ואז התקשרת למשטרה?
-- לא.
האמיגדלה מקושרת עם תגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות). היא משתתפת בתגובות התנהגותיות, אוטונומיות והורמונליות על גירויים רגשיים. תגובת הילחם או ברח משויכת לאמיגדלה.
האמיגדלה מעורבת בזיהוי פחד אצל האחר. מבחינה אבולוציונית, לזיהוי זה יש ערך הישרדותי, מכיוון שפחד של האחר עשוי להצביע על סכנה. כדי לשרוד, האייל, למשל, חייב להיות מסוגל לזהות סכנה, כגון טורף מתקרב. יכולת זו, המפעילה את מנגנון "הילחם או ברח", מחייבת בראש ובראשונה זיהוי סימני התנהגות מסוכנים אצל האחר. ברם, לא תמיד האייל המסוים רואה את הטורף בעצמו. משום כך הוא נזקק לזהות הבעות פחד אצל חבריו הסמוכים לו, שכן פחד של אייל אחד מסמל זיהוי סכנה בטווח המחיה. מחקרים רבים מעגנים את תפקידה של האמיגדלה בזיהוי סכנה מתוך מגוון גירויים, במיוחד גירויים חזותיים, כגון הבעות-פנים. נמצא שאנשים עם נזק באמיגדלה מתקשים לעבד רגשות המומחשים באמצעות הבעות-פנים, במיוחד הבעות המשקפות פחד או עצב.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ St. Thomas Aquinas, Richard J. Regan The Cardinal Virtues - 2005 Page 116 "Is boldness a sin? Boldness is an emotion. But emotion sometimes is moderated by reason and sometimes lacks the measure of reason, whether by excess or deficiency, and emotion is sinful in this respect. "
- ^ יהושע פורת, שלח ועט בידו – חייו של יונתן רטוש, ראם, 1989, עמ' 127
- ^ 1 2 ערי ז'בוטינסקי, אור הירח גונט הרהורים, חרות, 21 באוגוסט 1949
- ^ רונית גדיש, על התחרות בין השורש למשקל בעברית החדשה, לשוננו ע"ז, 2015, עמ' 308
- ^ N; P; R (2015-01-15). "World With No Fear". NPR (באנגלית). נבדק ב-2021-11-05.