תעמולה פלסטינית

יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תעמולתי ומוטה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

התעמולה הפלסטינית היא שם כולל לכלל הפעילות ההסברתית של תנועות המאבק הפלסטיני ובעיקר של מוסדות הרשות הפלסטינית. התעמולה הפלסטינית פועלת לקידום מטרותיהם של הפלסטינים. התעמולה מעלה על נס את מאבקם של הפלסטינים למדינה ריבונית ב"פלסטין", לעיתים דרישתם כוללת הקמה של מדינה ריבונית בגבולות 67' ולעיתים היא כוללת את שטחי מדינת ישראל והרשות הפלסטינית, מנהר הירדן ועד לים התיכון. התעמולה מנסה לקעקע את רעיונות הציונות, מעניקה תמיכה לפעולות איבה של פלסטינים כנגד מדינת ישראל ומציגה את פעולותיה שלה, באופן השולל את זכות קיומה של מדינת ישראל,[1] פוגע במעמדה הבינלאומי, בזכותה להגנה עצמית ומנסה לערער את ביטחונם של אזרחיה בדרכיה.

מגף של חייל צה"ל דורך על שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה הממסמרים אותו. כרזה פלסטינית מתקופת האינתיפאדה הראשונה, 1990

עקרונותעריכה

קווים עיקריים בתעמולה הפלסטינית נקבעו בקונגרס הפלסטיני הראשון שנתכנס במזרח ירושלים במאי 1964 עם הקמת "ארגון השחרור הפלסטיני", והמשכם באמנה הלאומית הפלסטינית אשר נוסחה לאחר מלחמת ששת הימים כאשר נתכנסה "המועצה הפלסטינית", בקהיר בימים 17‏-10 ביולי 1968 ועדכנה את נוסח האמנה. בנוסחה המקורי קובעת האמנה את זכותם הבלעדית של הפלסטינים על "פלסטין", ומגדירה את הציונות כתנועה כובשת ולא חוקית. האמנה מעמידה את השאיפה הפלסטינית לבטל את קיומה של מדינת ישראל, על הטענה שהיהדות היא דת ולא לאום, ולפיכך היהודים אינם נכללים בין הקבוצות הזכאיות להגדרה עצמית לאומית.

קהלי יעדעריכה

התעמולה הפלסטינית מכוונת לשלושה קהלי יעד שונים: תעמולת פנים פלסטינית באמצעות מערכות החינוך והתקשורת הפלסטיניות ותעמולת החוץ שנחלקת לתעמולה מול אזרחי ישראל ולתעמולה מול אזרחי שאר העולם.

התעמולה הפלסטינית מתנהלת במבחר סוגות: כנסים בינלאומיים בחסות האו"ם - ועידת דרבן וועידת דרבן השנייה, ספרות יפה, עיתונאות, תיאטרון וקולנוע, המשודרות בערוצי מדיה מגוונים: רדיו, טלוויזיה ואינטרנט; בו פועלים אתרי תעמולה רבים. התעמולה נעשית גם באמצעות החינוך והוראת ההיסטוריה.

היחס הישראלי לתעמולה הפלסטיניתעריכה

התעמולה הפלסטינית המיועדת לקהל היעד הישראלי לרוב מופקת בצורה המנסה לשבור את רוחו של העורף הישראלי, תוך כדי הכרזה על הישגים אמיתיים או שקריים ותזכורת של הישגי העבר. הרוב המוחלט של הניסיונות התעמולה אינה מתקבלת בצד הישראלי ברצינות רבה אלא זוכה ליחס ציני ופעמים רבות דווקא מתפרסמת בזכות עובדה זו. בשנת 2014, במהלך תחילת מבצע צוק איתן התפרסם ברשת וידאו-קליפ שהופק על ידי גדודי עז א-דין אל-קסאם ובו שיר המתבצע בשפה העברית על ידי זמרים עזתיים ופזמונו: "קום, תעשה פיגועים". השיר בוצע ברמת הגהה ותחביר נמוכה מאוד אך עם זאת היה פשוט וקליט ולכן לצד הלעג לו זכה, הפך השיר במהרה ללהיט אינטרנטי בקרב ישראלים.[2]

טקטיקות תעמולהעריכה

לטענת מדינת ישראל, התעמולה הפלסטינית עושה שימוש רב בדיסאינפורמציה ובהצגה שקרית של המציאות כדי לשכנע בעמדותיה (טקטיקה האופיינית לכול תעמולה מדינית וצבאית באשר היא). באמצעות טקטיקה זו היא מנסה לקעקע את תדמיתה של מדינת ישראל בעיני העולם ובעיני אזרחיה, ולפגוע בלגיטימציה לקיומה.

השימוש בדיסאינפורמציה נועד גם למטרות פנימיות פלסטיניות, ובהן: חיזוק מעמד ארגוני הטרור בקרב הפלסטינים על ידי ניכוס הישגים שלא היו במלחמה כנגד ישראל.[3]

חלק מהתעמולה כוללת תכנים אנטישמיים המתבססים על מסורות מהעולם המוסלמי או השוואת היהדות או מדינת ישראל למשטרים מוקצים כגון הנאציזם (שימוש בסמל צלב הקרס) או משטר האפרטהייד בדרום אפריקה.

נושאים בתעמולה הפלסטיניתעריכה

 
הריגתו לכאורה של מוחמד א-דורה, רגע הירי. צילומי מסך מסרט הווידאו של France 2.

הפרת זכויות אדםעריכה

אחד מקווי התעמולה המרכזיים של ההסברה הפלסטינית הוא הטיעון בדבר הפרת זכויות אדם שוטפת, לכאורה, מצד ממשלת ישראל וצבא ההגנה לישראל כלפי האוכלוסייה הערבית בשטחים:

טבח המוניעריכה

תעמולה זו כוללת האשמה של צה"ל בטבח ומעשי זוועה שלעיתים הוכחו כשקרי (דוגמת התעמולה השקרית אודות הטבח בג'נין בזמן מבצע חומת מגן), וכן ביום סרטונים עבור רשתות הטלוויזיה המציגים פצועים או מתים פלסטינים שלכאורה נהרגו מאש צה"ל. מנהג זה הפך לנפוץ במיוחד בזמן האינתיפאדה השנייה וזכה לכינוי "פאליווד".

הרג ילדיםעריכה

התעמולה הפלסטינית אינה מסתפקת במקרים מאומתים אלא לעיתים מביימת או מזייפת מקרים נוספים. מקרה מבוים בולט הוא פרשת מוחמד א-דורה, שהייתה מסמלי האינתיפאדה השנייה, ורק לאחר זמן רב נחשפה כי הייתה למעשה זיוף וביומה, מקרה נוסף היה ב-12 במרץ 2012 כאשר הפיצו הפלסטינים תמונה של ילדה שנהרגה לכאורה בהפצצת צה"ל במבצע עמוד ענן, אך התברר שנהרגה בתאונה שאינה קשורה לתקיפות ישראל ברצועת עזה[4]. ב-18 בנובמבר 2012 הפיץ אתר החדשות Alarab Net תמונה המתארת ילדים מוכתמים בדם ובסמוך אליהם הייתה את אמם, כל המצלומים נראו שוכבים ומתים על הרצפה וזאת לכאורה לאחר שטבחו בהם במהלך מבצע עמוד ענן. התמונה הציתה גל תגובות בפייסבוק, ולאחר מכן התגלה כי התמונה המדוברת הייתה בכלל תמונה שצולמה חודש קודם לכן במלחמת האזרחים בסוריה ומוחזרה כתמונה מעזה[5]. ב-14 באוקטובר 2015 טען נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, כי ישראל הוציאה להורג בדם קר את אחמד מנאסרה בן ה-13, אף שלמעשה מנאסרה היה מאושפז במצב בינוני בבית חולים ישראלי אך לא ציין את זה שהדבר הוא תוצאה מפציעתו בעת שביצע פיגוע טרור[6]. לעיתים אף משומשות סצינות מסרטים על מנת להציג מציאות כזב של רצח אזרחים[7].

הישגים צבאייםעריכה

על מנת להרים המורל בקרב הפלסטינים ולוחמה פסיכולוגית נגד ישראל מפרסמים הפלסטינים מידע על הישגים צבאיים שלא היו. במבצע עמוד ענן דיווחו חמאס על הפלת מטוס קרב ומזל"ט ישראלים, ירי טילים לעבר ספינה של חיל הים הישראלי ופגיעה בסמוך לשגרירות ארצות הברית בתל אביב. אירועים אלה הוכחשו על ידי דובר צה"ל.[8]

הכחשת התפיסה ההיסטוריה הישראליתעריכה

הפלסטינים מתווכחים על תפיסתה העצמית של הישראליות, ובין השאר עם הדרך שהיא מספרת את ההיסטוריה שלה בכלל, ובארץ ישראל בפרט. בין השאר, היא מכחישה את היותו של בית המקדש בירושלים בעת העתיקה[9] ולעיתים אף מכחישה את השואה.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מתוך אתר מל"מ: "מתקפת הדה-לגיטימציה היא "מתקפה" נגד ישראל המכוונת למתג אותה כ"מדינת אפרטהייד" על מנת לפגוע בלגיטימיות של זכות קיומה ולהביא בסופו של תהליך לקריסתה, כפי שאירע עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. לקידום מתקפת דה-לגיטימציה זו חברו ארגונים מהאסלאם הקיצוני עם השמאל הקיצוני ועם ארגוני זכויות אדם ו-NGO's ממדינות המערב".
  2. ^ חמאסניק נולד: "כך תעשה ביגועים"
  3. ^   Hamas’ Claims: True or False? - שקרים של חמאס במבצע עמוד ענן, הבלוג של צה"ל
  4. ^ Top Tweet on Gaza Proven False, הבלוג של צה"ל, 12 במרץ 2012
  5. ^ Silverman, Anav (18 בנובמבר 2012). "Another Photo of Syrian Massacre Falsely Recycled as Gaza Tragedy". Algemeiner Journal. בדיקה אחרונה ב-19 בנובמבר 2012. 
  6. ^ יעל פרידסון ואטילה שומפלבי, העדות המצולמת: המחבל ש"חוסל" מאושפז באורח קל-בינוני, באתר ynet, 15 באוקטובר 2015
  7. ^ Prophets, Gaza, Israel, and Suicide Diplomacy, ‏30 ביולי 2014 (באנגלית)
  8. ^ איציק וולף, הכזבים של חמאס: "הפלנו מטוס ישראלי", News1, ‏17 בנובמבר 2012
  9. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמודים 25 - 26