תערו של פרנל

Augustin Fresnel.jpg

תַערו של פרנלאנגלית: Fresnel's razor) הוא עיקרון פילוסופי המיוחס לאוגוסטן ז'אן פרנל (צרפתית: Augustin-Jean Fresnel‏; מחלוצי האופטיקה, שתרם תרומה משמעותית לביסוס התאוריה הגלית של האור. תערו של פרנל הוא עקרון שדומה לתערו של אוקאם (באנגלית: Occam's razor) אבל מתבסס על עקרון אחידות הטבע. פרנל מביע מעין הסתייגות או חידוד ל'תער של אוקאם' בכך שמצביע על זה שהטבע לא נמנע ממורכבות אלא נמנע מסרבול. לפי פרנל, תאוריה טובה היא זו שיש לה יכולת ניבוי גבוהה ואם זאת מתבססת על עיקרון בסיסי פשוט. הטבע מנסה להגיע לפתרון בדרך הקצרה ביותר- "לעשות הרבה במעט" אבל לא נמנע ממורכבות. תאוריות עדיפות כשיש להן מעט השערות אבל הרבה מסקנות והתאוריה הגלית של האור עדיפה מהבחינה הזאת. [1] העדפתו זו של פרנל לתאוריות פשוטות וכוללות ואמונתו באחידות והפשטות של הטבע הם שיצרו אצלו התניה להעדיף את התאוריה הגלית של האור, שהגיע אליה מתוך ניסיון לראות את החום, האור והחשמל כשינויים של נוזל אוניברסלי אחיד.[2] במובן מסוים, תערו של פרנל 'חד' יותר מתערו של אוקאם. פרנל מבחין בשוני שבין מורכבות לסירבול. תאורייה צריכה להיות פשוטה ככל הניתן בדומה לתנועת הישירה של קרן אור, אשר נעה בדרך הישרה-ה'פשוטה' והקצרה ביותר כל עוד אין מכשול לפניה, אבל גם מסוגלת לבטא מורכבות- להתפצל כאשר היא עוברת דרך חומר יותר צפוץ נפיצה וגם להתפזר כאשר היא פוגעת בעצם עקיפה.

Lightsaber blue (with shimmering aura).png
Bystronic Laserschneiden.jpg

הבחנה בין מורכבות לסרבולעריכה

אחד ההבדלים בין מורכבות לסרבול הוא שבמערכת מורכבת, כל אלמנט (או כל טיעון) עומד יציב בפני עצמו וקשור באופן מקורי וטבעי לטענות האחרות. שלא כמו במערכת מסורבלת שבה טענות המשנה הן טענות אד הוק (ראה ערך קרל פופר ), שנועדו לגשר באופן מלאכותי בין טענות שונות, אבל אינן בהכרח יציבות בפני עצמן ואינן קשורות במקור באופן טבעי וראשוני לטענות האחרות. טענות אד הוק אינן יעילות בגלל שהן מקשרות בדרך מלאכותית- ולכן ארוכה מהדרך הפשוטה ביותר בין סיבה אפשרית לתוצאה אפשרית, מזה נובע שיש פחות סיכוי שהן יתארו את המציאות האמיתית שקיימת בטבע. כאשר יש נסיון להסביר תופעה עם הסבר שמשתמש ב"אקרובטיקה" לוגית, ומצד שני עם הסבר עם לוגיקה ישירה, אפשר להניח שיש סיכוי טוב שההסבר הישיר יותר קרוב לאמת ושההסבר ה"אקרובטי" נובע מהטיות, כשלים ונטיות אנושיות.

דרך נוספת להסביר את ההבדל בין מורכבות לסרבול היא שמערכת שהיא מסורבלת, אינה יעילה והיא בזבזנית באנרגיה. לדוגמה במערכת ביולוגית, כמו הגוף האנושי, ככל שהמערכת המורכבת הזאת תהיה יותר יעילה ושכל חלק ממנה יתחבר לאחר בצורה שתורמת למערכת כולה ושמייעלת את השימוש באנרגיה, ככה היא תהיה [תחשב ל] פחות מסורבלת. אם גוף האדם לוקה במחלה, המערכת נעשית בהדרגה יותר מסורבלת ופחות יעילה, במובן הזה שהקשרים בין החלקים מתרופפים וקשרים אחרים שנוצרים כעיקוף ופיצוי על הכשל, מאריכים את הזמן שדרוש כדי לייצר ולחלק אנרגיה ומייקרים את השימוש באנרגיה. כך שאם מערכת הדם נפגעת בצורה כלשהי, היעילות של העברת האנרגיה [של הדם] לחלקי הגוף יורדת בצורה משמעותית. אם הפגיעה חמורה מספיק, הכשל שגרם לסירבול עובר את הגבול הקריטי["המסה הקריטית"] והמערכת מאבדת מהאחידות שלה [יכולה להפסיק לתפקד- סכנת מוות].

דוגמאות בטבע לתערו של פרנלעריכה

הדרך היעילה ביותר של חלקיק או אנרגיה להגיע ממקום למקום הוא קו ישרעריכה

לפי עקרון פרמה כאשר קרן אור נעה בין שתי נקודות היא תעבור במסלול בו הדרך האופטית היא הקצרה ביותר. עקרון זה מדגים את הנטייה של הטבע [הפיזיקה] למצוא את הדרך היעילה ביותר לביצוע פעולה. עיקרון בסיסי יותר הוא עקרון מיעוט התנועה (אנ') שאומר שכדי למצוא את המסלול הדינמי האמיתי [הבסיסי] נחשב את כל המסלולים האפשריים ונבחר את המסלול עם התנועה המועטה ביותר.[3][4] זה לא אומר שהטבע דוחה מורכבות. כאשר חלקיקים מצטרפים לחלקיקים רבים אחרים- למערכת שלמה, המערכת יכולה להיות מאוד מורכבת, כמו גם המערכות הביולוגיות [עין] שנועדו לקלוט את המידע ממערכות אלו. ישנה מורכבות גדולה אבל לא סרבול. המורכבות יעילה כי היא בנויה מהעקרונות הפיזיקליים הבסיסים היעילים ביותר.

מבנה העץעריכה

הטבע הביולוגי ניצב בפני בעיות שונות של הישרדות וקיום והפתרונות שמתקבלות ועוברות ברירה טבעית, נוטים להיות הפתרונות החסכוניים ביותר והישירים ביותר.

קשת בענן- תופעת הנפיצהעריכה

תופעת הברק, פרקטליםעריכה

קליטת אור פוטון במיטוכונדריה של העלה בתהליך הפוטוניסטזהעריכה

ברירה אבולוציונית ליעילותעריכה

העין כאיבר מורכב אבל פשוט ויעיל ביותר האפשרי בכדי לבצע את המשימה ביעילותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סמבורסקי שמואל (עורך), המחשבה הפיסיקאלית בהתהוותה: מן הפילוסופיה הקדם-סוקראטית עד הפיסיקה של הקוואנטים-אנתולוגיה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1987
  2. ^ Charles C. Gillispie and Noretta Koertge, 1970-1980 Complete Dictionary of Scientific Biography, eds, 2007
  3. ^ Scholarpedia :Principle of least action
  4. ^ Feynman lectures:Principal of least action


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשפילוסופיה של הפסיכולוגיהתאולוגיהפילוסופיה של המשפטפילוסופיה של המוזיקהפילוסופיה של הקולנוע
זרמים/אסכולות
דאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםפילוסופיה של הדיאלוגנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסט-סטרוקטורליזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהמנציוסשו'ן קואנגג'ואנג דזהנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים שנקרהאוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאאבן רושדג'ו שידוגןרמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג וילהלם פרידריך הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסללודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפקרל פופרקרל המפלז'אן-פול סארטרחנה ארנדטעמנואל לוינססימון דה בובוארוילארד ואן אורמאן קווייןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןז'יל דלזמישל פוקויורגן הברמאסז'אק דרידהמרתה נוסבאוםג'ודית באטלר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהרצון לעוצמההשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה